ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות אישות
- רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי
ספקות בקידושין
קידושי ערוה בטלים, ומבטלים כל מקרה שלא ניתן לנתק את הערוה מהקידושין.
ספק קידושין מזקיק גט, ואוסר כל מי שנכלל בספק.
קידושי אב: נאמן לאסור בתו, ודבריו מתפרשים בפשיטות. כשאינו יודע, נאמן אחר לכונסה.
רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי (28)
הרמב"ם היומי
18 - הלכות אישות פרק י"ח - הרמב"ם היומי
19 - לב הלימוד - הלכות אישות ב'
20 - הלכות אישות פרק י"ט - הרמב"ם היומי
טען עוד
הוכחת קידושין:
א) עדי קידושין – עדיפים מכל ראיה, גם כשאחרים לא ראו.
ב) עדי סבלונות (מתנות) או כתובה – תלוי במנהג.
ג) עד אחד – אוסר אותה במקרים מסויימים.
ד) קול – נחשב ראיה אם אין הצדקה והסבר למעשה ('אמתלא') כמבואר בפרק.
פרק י':
סדר הנישואין
ארוסה ('הרי את מקודשת לי') אסורה לבעלה, עד שיהיו 'נישואין'.
נישואין: שיביא את האשה לביתו טהורה ויתייחד עמה, ויכתוב כתובה בסכום מינימלי כמפורט בפרק.
תיקנו לברך 7 ברכות בבית החתן בתנאי שיש מניין גברים.
החתן חייב לשמוח עם הכלה 7 ימים (נישואין שניים 3 ימים) ובימים אלו החתן לא עסוק במלאכתו היום יומית אלא אוכל ושותה ושמח עם אשתו.
ניתן להתארס בכל יום חול אך נישואין אסורים בחול המועד ובימי שישי ושבת.
פרק י''א:
הכתובה
סכום דמי הכתובה משתנה: בתולה – מאתיים. בעולה או נשואה וכדומה – מאה.
חרש, שוטה וקטן – אין להם דין כתובה. שוטה -אין לה תקנת נישואין. חרשת -אין כתובה (כדי שלא ימנעו מלהתחתן עימה)
טענת בתולים: אשה שהתחתנה בידיעה שהיא בתולה (יש לזה משמעות כספית👆🏻) אך בעלה טוען שלאחר החתונה גילה שאין היא בתולה. מבררים עימה את סיבת הדבר או הכחשה של האשה. אם נאנסה או קיבלה מכה וכד' ולפי תשובתה הדין משתנה כמפורט בפרק.
בכללות האיש נאמן להפסידה עיקר הכתובה, אם אין לה הסבר מנומק בשל הכלל: ''חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה'' (חזקה על אדם שאינו טורח ומוציא הוצאות על סעודת נישואין כשיודע שהנישואין לא יהיו קיימים)
לפיכך: מי שנשא אשה, וטוען שלא מצא לה בתולים - נאמן, ופטור מלשלם לה את כתובתה, ואין חוששין שמא טענת שקר בפיו, שבוודאי לא היה טורח ומוציא הוצאות על הסעודה, על מנת לבטל את הנישואין בטענת שקר.
בירור טענת בתולים: בביאה הראשונה יש לראות דם ופתח פתוח. יש מקום להבין למה אין את אחד מן הסמנים במקרים מסוימים כמפורט בפרק.
פרק י''ב:
חובות וזכויות בנישואין
חובות:
מהתורה – שארה, כסותה ועונתה. מדרבנן – עיקר כתובה, ואחריות לצרכיה בחייו ובמותו, ולילדים.
שארה:אחריות למזון. כסותה:אחריות לביגוד. עונתה: תשמיש המיטה.
''הכול לפי עושרו'' של האדם - כלומר שעל המזונות להיות ביחס לעושרו של האדם, אפילו כמה תבשילי בשר בכל יום במקרה שמדובר באדם אמיד במיוחד. במידה והאדם הגיע למצב שאינו יכול לתת לאשה אפילו לחם, עליו לגרש אותה. לגבר אין מחויבות לסעוד במשך ימי השבוע עם אשתו, אבל בסעודות השבת חייב לאכול איתה ביחד.
זכויות:
שימוש בנכסיה ותוצרת ידיה, בצורות שונות.
האחריות על המזונות הן גם כלפי הילדים ובי''ד כופים אדם שלא נותן אוכל לילדיו..
בעל שנסע לזמן ארוך -מניחים שהשאיר כמות מזון המספיקה למספר חודשים.
אם יש מחלוקת בין הבעל לאשה לגבי שימוש האשה במזונותיה -מאמינים לאשה כפוף לשבועה.
פרק י''ג
חובת כסות ומגורים
אתמול למדנו על החיוב של האיש לתת לאשתו ביגוד ומגורים (כסותה).
היום לומדים את גדרי החיוב.
יש לתת לאשה ולילדים הקטנים בגדים מינימליים לחורף ולקיץ, כלי בית וריהוט בסיסי, וכן תכשיטים. ועשיר ירבה לפי עשרו.
המדיר אשתו: אם זהו דבר בסיסי לאשה, כגון תכשיטים ומרחץ, יציאה מהבית וכו' ממתינים זמן מסוים, ואז מתיר נדרו או מוציא ונותן כתובה (כמפורט בפרק)
ארץ ישראל מחולקת ל-3 לעניין נישואין. יהודה,עבר הירדן והגליל
איש שהיה באחת מן הארצות הנ''ל ונשא אישה בארץ אחרת--כופין אותה ויוצאה עימו לארצו, או תצא בלא כתובה, שעל מנת כן נשאה, ואף על פי שלא פירש זאת. אבל הנושא אישה באחת מן הארצות, והוא מאנשי אותה הארץ--אינו יכול להוציאה לארץ אחרת; אבל מוציאה ממדינה למדינה, או מכפר לכפר באותה הארץ. ואינו יכול להוציאה לא ממדינה לכפר, ולא מכפר למדינה, שיש דברים שישיבת המדינה טובה להם, ויש דברים שישיבת הכפרים טובה להם.
אך כופים לעלות לישראל.
חיזוק ליישוב הארץ מהרמב''ם היום:
מֵחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל--כּוֹפִין לַעֲלוֹת, אַפִלּוּ מִנָּוֶה יָפֶה לְנָוֶה רָע; וְאַפִלּוּ מִמְּקוֹם שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל, לִמְקוֹם שֶׁרֻבּוֹ גּוֹיִים--מַעֲלִין. וְאֵין מוֹצִיאִין מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ, וְאַפִלּוּ מִנָּוֶה רָע שֶׁרֻבּוֹ גּוֹיִים לְנָוֶה הַיָּפֶה שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל. אָמַר הָאִישׁ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה--תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתֻבָּה; אָמְרָה הִיא לַעֲלוֹת, וְהוּא אֵינוּ רוֹצֶה--יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה; וְהוּא הַדִּין לְכָל מָקוֹם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עִם יְרוּשָׁלַיִם: שֶׁהַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין מִשָּׁם; וְהַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין מִשָּׁם
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק כ"ג - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק י"א - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות טומאת צרעת – 90 שניות על הרמב"ם היומי ספר טהרה הלכות טומאת צרעת פרק י"ב
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות אישות פרק כ"ד - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
איך עושים קידוש?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
איך נהנים כשעובדים קשה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מגדירים כללי מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
