ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שבת חזון
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר ישעיהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
המעיין בנבואות ישעיה יגלה על נקלה כי ספרו מסודר מאוד מבחינת סדר הזמנים.
התיאור הראשון המופיע בספר נמצא בפסוק הפותח את פרק ו: "בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהו...". על פי דברי התרגום הכוונה לשנה בה נצטרע עוזיה וז"ל:"בשתא דאתנגע בה מלכא עזיהו". מהפסוקים משמע וגם חז"ל לימדונו גם כי זו נבואת ההקדשה של הנביא. וז"ל רש"י "סימן זה תחילת הספר ותחילת נבואת ישעיה".
התיאור הבא מעביר אותנו לתקופת אחז. וז"ל הכתוב "וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה" (ז' א). (לא נעסוק הפעם בשאלה מדוע אין נבואות מתקופת יותם).
האזכור הכרונולוגי הבא הוא "בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ אָחָז הָיָה הַמַּשָּׂא הַזֶּה" (י"ד כח). (פרקים יג-כג הם קובץ העומד בזכות עצמו, כל הנבואות מוגדרות כ"משא" וכולן חסר אחת הן נבואות על הגוים).
בכותרת של פרק ל"ו מופיע התאריך הבא "וַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם". (לא נעסוק הפעם לא נעסוק בשאלה כיצד סנחריב שעלה לשלטון בשנת עשרים ושלש לחזקיהו נלחם בו כבר בשנת ארבע עשרה).
פרק זה והפרקים הבאים עד סוף פרק ל"ט מקבילים לפרקים י"ח-כ' בספר מלכים ב' ובמידה מסוימת לפרקים כ"ט-ל"ב בדברי הימים ב. פרקים אלה עוסקים במלכות חזקיה.
בפרקים מ'-ס"ו אין ולו אזכור כרונולוגי אחד אבל יש בהם רמזים רבים לתקופת מנשה, נכדו של ישעיה שרצח אותו בטענה המופרכת כי ישעיה כופר בתורת משה היה (עיין יבמות מט ע"ב).
נוכל עתה לסכם ולהציע כי פרקים א'-ו' נאמרו בתקופת עוזיה. פרקים ז'-י"ב נאמרו בתקופת אחז, פרקים י"ג-כ"ג הם פרקי המשאות, פרקים כ"ד-ל"ט נאמרו בתקופת חזקיה ופרקים
מ'-ס"ו נאמרו בתקופת מנשה.
נחזור עתה להפטרה שלנו. מצבה של ממלכת יהודה על פיה הוא חמור מאוד:
"אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים: וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה: לוּלֵי ה' צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ" (ישעיהו א' ז-ט).
עיון בדברי ימי מלכות עוזיה נותן לנו תמונה הפוכה לחלוטין:
"וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל הַמִּקְצוֹעַ וַיְחַזְּקֵם: וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר ... וַיְהִי לְעֻזִּיָּהוּ חַיִל עֹשֵׂה מִלְחָמָה יוֹצְאֵי צָבָא ... עוֹשֵׂי מִלְחָמָה בְּכֹחַ חָיִל לַעְזֹר לַמֶּלֶךְ עַל הָאוֹיֵב: וַיָּכֶן לָהֶם עֻזִּיָּהוּ לְכָל הַצָּבָא מָגִנִּים וּרְמָחִים וְכוֹבָעִים וְשִׁרְיֹנוֹת וּקְשָׁתוֹת וּלְאַבְנֵי קְלָעִים: וַיַּעַשׂ בִּירוּשָׁלִַם חִשְּׁבֹנוֹת מַחֲשֶׁבֶת חוֹשֵׁב לִהְיוֹת עַל הַמִּגְדָּלִים וְעַל הַפִּנּוֹת לִירוֹא בַּחִצִּים וּבָאֲבָנִים גְּדֹלוֹת וַיֵּצֵא שְׁמוֹ עַד לְמֵרָחוֹק כִּי הִפְלִיא לְהֵעָזֵר עַד כִּי חָזָק" (דברי הימים ב כ"ו ט-טו).
כיצד ניתן לתרץ סתירה לכאורה זו. רש"י מתרץ כי אין מוקדם ומאוחר בנביא ולכן אף על פי שהנבואה כתובה בראשית הספר היא נאמרה בימי חזקיה כאשר האשורים כבשו את כל ממלכת יהודה למעט ירושלים.
יתכן וניתן להציע פירוש אחר. אף על פי שהמצב בימי עוזיה היה מצוין, עוזו של עוזיה היה לשם דבר בכל רחבי העולם וצבאו של עוזיה היה מצויד במיטב הציוד הצבאי של אותה תקופה, ישעיה מזהיר את העם. השחיתות שפשטה בחברה הגבוהה של ממשל עוזיה, תביא אותם למשבר נורא. הקצינים "קְצִינֵי סְדֹם" שניצלו שלא כדין את כוחם, השופטים שלא דנו דין צדק "יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם", הבכירים שעליהם נאמר "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים" פרשו את המציאות וההצלחה כהסכמה משמיים למעשיהם, אך הם יגרמו תוך זמן קצר לחורבן הנורא.
הבה נתפלל שאנו נסיק את המסקנות הנכונות לדורנו, כדי שבקרוב תתקיים בנו הנבואה: "אָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
