ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
גם יום השנה העשרים ושלשה להסתלקותו של מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל צוין ביום עיון מיוחד השבוע. (המעוניינים לקבל קישור לצפייה בהרצאות בנושא: תורתו של הרב בענייני תורה ומדע, מוזמנים לפנות למשרדי "ארץ חמדה" [email protected]).
החיוב להקים בתי דין סמוכים הוא אחד הדברים בו נתייחדה ארץ ישראל. בית דין גדול בלשכת הגזית, בתי דין של עשרים ושלשה ובתי דין רגילים של שלשה דיינים בכל עיר.
ננסה להבין מה הן התכונות הנדרשות מכל דיין, על פי הדרכת מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, וכיצד הדבר בא לידי ביטוי בבחירת רבנים לבית המדרש ב"ארץ חמדה", לתוכנית לקבלת כושר "ידין ידין".
הרמב"ם בהלכות סנהדרין (פ"ב ה"א) פסק: "אין מעמידין בסנהדרין בין בגדולה בין בקטנה אלא אנשים חכמים ונבונים, מופלגין בחכמת התורה בעלי דיעה מרובה".
ברור שהתנאי ההכרחי כדי לקבל הסמכה לדיינות, הוא ידיעה רחבה ומעמיקה בתורה, כלומר, בש"ס ופוסקים. זו הסיבה שתוכנית הלימודים כוללת את כל סדר נזיקין וכל שו"ע חושן משפט. כל סדר נשים וכל שו"ע אבן העזר.
אמנם תנאי הכרחי זה איננו מספיק, והראיה לכך היא שהרמב"ם כפל דבריו: "1. חכמים 2. ונבונים", "1.מופלגין בחכמת התורה 2.בעלי דיעה מרובה". מה כוונתו?
בפרשת תזריע, התורה עוסקת בהוראה בענייני הלכות נגעים. גם שם אנו מוצאים כפילות דומה. וז"ל הכתוב (ויקרא י"ג ג): "וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת הוּא וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ", מה ההבדל בין הראיה הראשונה לבין הראיה השניה?
רבנו מאיר שמחה הכהן מדוינסק, בספרו "משך חכמה" לימדנו: "הכפילות מבואר ... ויתכן על דרך רז"ל שהכוונה שיראה את הנגע אם היא ראויה לטמאה, הוא שיש בה סימן טומאה שער לבן. "וראהו הכהן" - הוא שיראה הכהן על האיש אם ראוי לטומאותו. הוא, אם חתן נותנים לו כל שבעה ימי המשתה, וכן ברגל נותנים לו כל ימות הרגל שלא לערבב שמחתו, ו"דרכיה דרכי נועם". ולכן "וראהו" - איך הוא באיכותו אם הוא ראוי לפי הזמן לטומאותו".
מדבריו למדנו כי הידע והבקיאות בספרים הם אכן תנאי הכרחי, אבל הוא איננו מספיק. היכולת לחבר את הידע התורני עם החיים בדרך של "דרכיה דרכי נעם", הוא זה שהופך את התורה לתורת חיים ואת הראיה הרגילה לראיית עומק מעבר לשני המימדים הרגילים, הנגלים לעין המתבונן.
הרמב"ם ממשיך ומגדיר את תכונותיו של הדיין: "יודעים קצת משאר חכמות כגון רפואות וחשבון ותקופות". לדבריו, ידע מדעי והשכלה כללית גם הם תנאי הכרחי בלתי מספיק, כדי להיות מוכתר בכתר תורה של ידין ידין.
הרמב"ם הוסיף שידיעת שפה זרה גם היא הכרחית, כיום מי ששולט באנגלית יכול להבין את רוב האנשים שאינם דוברי עברית. בתקופתו של הרמב"ם כנראה לא הייתה שפה כזאת ולכן דרישתו (שם ה"ו), הייתה מחמירה עוד יותר: "ושידעו ברוב הלשונות". לכן, לחלק גדול מדייני בית הדין ב"ארץ חמדה-גזית", יש ידע כללי נרחב, שליטה בשפה זרה ותאר אקדמי.
בדברינו, בשבוע הבא בע"ה, נמשיך לבחון את הדרישות ההלכתיות שהמועמדים לדיינות צריכים למלא.
הבה נתפלל כי ארץ ישראל-ארץ חמדה, תשתבח עוד יותר בדיינים מקדשי שם שמים,
שיודעים לחבר בין שמים וארץ באמצעות תורה "שדרכיה דרכי נעם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
