ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
- מדורים
- שאלות מעניינות לשולחן שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן מכלוף
הפחים
שרה יצאה החוצה כדי להוציא את האשפה. ליד הפח היו מונחים חלקי ארון מפורק. "נמאס כבר, כמה אפשר לסבול את הבלגן והלכלוך בבניינינו היפה והנעים?!" הרהרה לעצמה בכעס. בעוד הכעס עולה ומפעפע בה, הוציאה את הנייד ומיהרה לצלם את מראה פח הזבל. לאחר מכן שלחה בקבוצת הווצאפ של הבניין את ההודעה הבאה: "נמאס מהלכלוך והזבל. אנא הקפידו על מראה הבניין ומראה הפחים. לי נמאס!!!" וצירפה להודעה את התמונה.
בעלה של שרה ראה את ההודעה ומיד אמר לה: "שרה, את מזהה שהארון הוא של משפחת לוי? בטח הם נורא ייפגעו. הרי כל מי שקצת מכיר אותם יודע שזהו הארון שעמד בסלון ביתם כל השנים. עכשיו כולם ידברו על כמה שהם לא מסודרים. "האמת שלא זיהיתי, אבל ממש כבר לא אכפת לי" אמרה שרה, עדיין כעוסה. "נמאס לי כל כך ממראה הבניין. בכל פעם שאני עוברת ליד הפחים אני מוצאת שקיות ולכלוכים המקבלים את הבאים. כבר ביקשתי עשרות פעמים מכולם שיקפידו יותר על הניקיון. ממש לא נעים שזה המראה שמקדם כל אחד שמגיע לביתנו". בעלה של שרה הבין אותה לגמרי. גם הוא סובל מאוד ממראה הפחים, אך עדיין- האם מותר בגלל זה לפגוע במשפחת לוי?
תשובה :
הגאון הרב דב ליאור:
אין לפרסם את התמונה של הארון שנזרק, כי הדבר עלול לבייש את מי שעשה את זה. שרה יכולה לשלוח הודעה לחברים שזו תופעה שחוזרת על עצמה והיא מבקשת שהדבר לא יחזור על עצמו. אבל אין לפרסם את התמונה שעלולה לבייש מישהו.
לעומת זאת במקרה שונה אם שרה יודעת מי עשה זאת והיא ביקשה ממנו כמה וכמה פעמים והדבר חוזר על עצמו ושרה לא רואה דרך אחרת, אז יש מקום לפרסם את התמונה כברירת מחדל וכאילוץ על מנת להעמיד את הסדר, וזה כל מה שבידינו לעשות.
כעין שמצינו במסכת בבא בתרא שאם מישהו נכנס לקרקע של אחר, מותר להודיע "פלוני גזלן ומשתמש בקרקעי בגזלה".
הכלל הוא "אין עונשין אלא אם כן מזהירין". אם הזהיר ואין מענה מותר לפרסם בלית ברירה.
*****
"ויאמר אליו מלאך ה' על מה הכית את אתנך זה שלש רגלים". הרי שצער בעלי חיים מהתורה (ספר חסידים, אות תרס"ו)
החתול שבא לטרוף את הציפור
דני ואיציק עמלו רבות על תכנון הטיול. סוף סוף התחילה חופשת הקיץ והשניים יצאו לטיול המיוחל. לאחר נסיעה ארוכה מצאו עצמם השניים הולכים בתוך תוואי הנחל. השניים עצרו לארוחה קלה, תוך שהם נהנים מהנוף הפרוש לנגד עיניהם.
לפתע קורא איציק לדני: "היי, אתה רואה את הציפור הזאת, מעניין למה היא לא זזה. "על הסלע עמדה יונה ולא זזה. ניכר היה שהיא רוצה לעוף, אך במבט מעמיק ניתן לראות שכנפה שבורה. בעודם מביטים בה, ומתלבטים כיצד והאם לעזור לה, סינן דני לאיציק "תראה!" והצביע על חתול שישב בקרבת מקום. "נראה לי שהוא הולך לטרוף אותה" לפני שהשניים הספיקו לעשות משהו, החל החתול להתקרב ליונה...
האם עליהם להבריח את החתול מפני צער בעלי חיים או שמא יניחו לבעלי החיים לנהוג כפי טבעם?
תשובה:
הגאון הרב שמעון סופר זצ"ל 1 כתב בספרו 'התעוררות תשובה' (חושן משפט, סימן לז) שמצווה להציל את הציפור מידי החתול, ואם יש צורך מותר ואף מצוה להרוג את החתול כדי שלא יוכל לרדוף עוד אחרי הציפור. זה לא שונה מאדם שרודף אחר חברו להורגו, שמצווה על כל אחד להרוג את הרודף. אף שזה טבעו של החתול, עדיין יש לנו לחוס על הנרדף.
הגאון הרב דב ליאור שליט"א אף הוא סבור שמצווה להציל את הציפור מיד החתול הרודף. אבל זהו רק מידת חסידות ולא חובה.
מכל מקום העיר הרב ליאור שאם אין לו אפשרות להציל את הציפור בלי להרוג את החתול אין להרוג את החתול. דין רודף נאמר לגבי אדם ולא לגבי חיות. אין עדיפות לחיים של הציפור יותר מחייו של החתול. הרי לא מדובר שהחתול מזיק לבני אדם, אלא שהוא טורף יונה כפי טבעו. דברי ההתעוררות תשובה הם חידוש ולא נראה כדבריו.
הגאון הרב נבנצל שליט"א גם פסק שמצוה להציל את הציפור 2 .
לסיכום:מצוה להציל את הציפור. ולדעת ההתעוררות תשובה אף יש להרוג את החתול על מנת להציל את היונה, אך לדעת הרב ליאור אין לעשות כן.
*****
כשהרבנית מלובביץ' החליקה על הקרח
יום אחד, יצאה מביתה הרבנית חיה מושקה שניאורסון (אשתו של הרבי האחרון מחב"ד) כדרכה מדי בוקר, כדי להוציא את הדואר, אולם האדמה הייתה מכוסה שכבת קרח דקה, וכך היא מעדה והחליקה ומצאה את עצמה שרועה על הקרח, עם כאבים עזים בשתי ידיה. הרבנית ניסתה בכל כוחה לקום, אך הכאבים היו חזקים מדי, והיא נשארה שרועה כך על האדמה הקפואה, כשאיש אינו נראה בסביבה.
לפתע, הגיע כלב רחוב והתקרב לכיוון הרבנית.
ומי היה כלב זה? כלב רחוב זה היה מסתובב בסביבת ביתם של הרבי והרבנית מלובביץ' והיה נובח בקולי קולות. הרבנית הייתה שומעת אותו ומרחמת עליו. וכך, מדי יום במשך תקופה ארוכה, הייתה מוציאה לכלב ארוחה ומשביעה את רעבונו.
משראה הכלב את הרבנית שרועה כך על האדמה הקפואה, התכופף לכיוונה, וכך הצליחה להניח את ידיה סביב צווארו של הכלב. הכלב התקדם עם הרבנית באיטיות לכיוון הבית עד שהצליחה להיכנס ולחייג לעזרה.
(כך סיפרה הרבנית מלובביץ לבת דודה הדסה קרליבך, The Rebbe עמ' 364).
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
פריחת הגאולה!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לו הייתי רוטשילד
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
