ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
יום אחד, ישב רבי חיים לבדו בבית המדרש, והגה בתורה. והנה, נכנס לבית המדרש אדם לא מוכר. ברך רבי חיים את הבא בברכת שלום, ושאלו – 'מי אתה, ומה אתה רבי יהודי?'
'אנוכי עפר ואפר', השיב האורח, 'ומי אתה ומה אתה רבי יהודי?'
'גם אני עפר ואפר', באה תשובתו של רבי חיים.
'אם כך', אמר האורח, 'מדוע זה תשרור מחלוקת בין עפר ואפר?'
הבין רבי חיים, שהאורח הוא הבעל שם טוב.
'אכן אין טעם שתשרור מחלוקת', השיב, ומאז שרר שלום בין הגדולים. (יש אומרים, שרבי חיים אף הפך לתלמיד הבעל שם טוב). (לפי – מעשיהם של צדיקים, דברים, קיא).
בסיפור זה מתרחשת תפנית ביחס למחלוקת. רבי חיים חלק על הבעל שם טוב מסיבות רוחניות. בפשטות, מחלוקת בעניינים רוחניים נובעת ממקור רוחני – תורה, עבודת ה' וכו'.
והנה, כשפוגש הבעש"ט את רבי חיים, הוא מאפיין את עצמו כעפר ואפר. זהו אפיון לצד הגופני של האדם - גופו של האדם הוא עפר ואפר ואילו נשמתו היא חלק אלוק' ממעל. אכן, האדם מצד עצמו הוא עפר ואפר, ורק החלק האלוקי שבו הוא גבוה ומרומם, אבל זה, כביכול, החלק האלוקי ולא חלקו של האדם.
מצד החלק הרוחני – הנשמתי, החלק שמבטא את הצד האלוקי שבאדם, וודאי לא שייכת מחלוקת בין אנשים, שהרי אלוקים הוא אחד, ובו בעצמו בוודאי אין מחלוקת. נמצא, שהמחלוקות נובעות מהצד הגופני, הצד שבו אנו עפר ואפר.
הבעל שם טוב, מסב את תשומת ליבו של רבי חיים לכך, ששניהם מגדירים את עצמם מצד עצמם כעפר ואפר. רבי חיים, שחלק עד עכשיו על עניינים רוחניים, מבין לפתע שהמחלוקת נובעת מהצד הגופני הנמוך, שעליו להתבטל לצד הרוחני – האלוקי הגבוה והמאחד, וממילא אין טעם במחלוקת.
נמצא, שדווקא התובנה שהאדם עצמו הוא עפר ואפר, ומעלתו המרכזית מצויה בנשמתו האלוקית, הביאה לרבי חיים את היכולת להתחבר לאותה מעלה רוחנית ולעלות לפסגה רוחנית חדשה.
תהליך דומה אנו עוברים בפרה האדמה. דווקא שריפת הפרה והפיכתה לאפר, מביאה לאדם את התובנה שגופו מצד עצמו הוא עפר ואפר. מכוח הבנה זו, ביכולתו להתעלות לחיבור לנשמתו האלוקית ולהיטהר מטומאת המת. המוות הוא רק מות הגוף, ואילו הנשמה נצחית וכלל לא מתה, לכן מי שמסתכל על גופו כעפר ואפר, נטהר מטומאת המת.
ויהי רצון שיבולע המוות לנצח, וימחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
