ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
מתבקש היה, שכמקובל בין גדולי ישראל, יבחר אחת משתי דרכים – או שיעסוק בתורה ויכתוב ספרי חידושים או שיעמוד בראש ישיבה וירביץ תורה בתלמידים. אולם, רבי חיים עוזר סלל לו דרך מיוחדת משלו. אכן, כגדולי ישראל האחרים אף הוא חיבר ספר תורני חשוב בשם 'אחיעזר'. גם אליו נהרו תלמידי חכמים ובני ישיבה צעירים 'לדבר עימו בלימוד', וכך הרביץ תורה בצעירים.
ובכל זאת, מפעל חייו המרכזי היה סביב נקודה אחרת, שהתבלטה אף יותר מהדפסת ספריו והרבצת התורה בצעירים. הוא ייסד את ועד הישיבות, ועמס את משא ענייני הציבור והעם על כתפיו. בימים הטרופים שבין שתי מלחמות העולם, עת הקומוניסטים ימ"ש סגרו את ישיבות רוסיה, והנאצים ימ"ש התקדמו לקראת שרפת ישיבות אירופה, וכל העולם היהודי ועולם הישיבות נקלע למערבולת מאיימת, הקימו רבי חיים עוזר והחפץ חיים את 'ועד הישיבות'. גדול התורה, שיכול היה לעמוד בראש ישיבה גדולה ולהרביץ תורה בתלמידיו, העדיף לגייס כספים ולדאוג לקיומם החומרי של כלל הישיבות. ובנוסף – להיות לעזר ואחיסמך לנצרכים רבים.
אולי אופיינית לדרכו, האמרה שאמר בסוף ימיו - 'בצעירותי, חשבתי שהמעלה הגדולה ביותר היא לחבר ספרים. כיום, אני רואה כמעלה הגדולה ביותר לסייע ליהודי'.
עניין זה הוא יסוד חשוב מאד בעבודת ה', המצוי גם בפרשת מטות. רבים מגדולי ישראל השקיעו חלק גדול מזמנם בסיוע למצוקות השעה, וויתרו בכך על הקדשת זמן לתורה ולחיבור ספרים המהווים חיי נצח. אכן, גם רבי חיים עוזר ראה חשיבות בעבודת התורה לדורות, וכדבריו בהקדמה לאחיעזר: "זה כח ישראל סבא לאלוקיו ולתורתו בכל הדורות... גם כשחרב חדה הייתה מונחת על צווארו, תורת ה' היתה שעשועיו כל היום... והיא שעמדה לנו להחזיק קיומינו כהיום הזה". דווקא בשל כך עולה השאלה – אם כן, למה להקדיש זמן לחיי השעה החומריים?
למעשה, מתח זה קיים אצל כל יהודי החפץ להתעלות בעבודת ה' – עד כמה להשקיע בהתרוממות רוחנית פנימית ועד כמה בענייני העזרה החומרית לאחר או טיפוח המשפחה והבית, שנראים כעיסוק בענייני השעה?
תשובה לכך נקבל אולי מפרשת מטות. עם ישראל יוצא למלחמת מדיין - מלחמה ייחודית, השונה מכל המלחמות בתורה, ובוודאי ייחודית מאד בנוף המלחמות של הימים ההם. בנוהג שבעולם, שמלחמות פורצות סביב מאבקים על אינטרסים מעשיים – שטחי קרקע, מים, שליטה כלכלית, רצון לחירות ועוד. כשמלחמות כאלו פורצות עם עם ישראל, הרי שמאחורי הקלעים מתרחש גם מאבק רוחני, לדוגמא – מלחמת עמלק, שבאו לפגוע פיזית בישראל, ומאחורי הקלעים מסתתר מאבק רוחני. ובכל זאת, רוב המלחמות בתורה החלו כמלחמות על אינטרסים מעשיים.
והנה, בפרשתנו אנו יוצאים למלחמה להכרית את המדיינים שהחטיאו אותנו. המדיינים לא איימו עלינו פיזית, אך פגעו בנו רוחנית, ועל כך המלחמה. מלחמה על ענייני הרוח. (בזה, הקדימה מלחמת מדיין את 'מלחמות הדת', שפרצו בשלבים מאוחרים יותר בהיסטוריה, ושממשיכות עד ימינו אלה).
בהמשך, הפרשה עושה כביכול פרסה ופונה לכיוון הפוך. התורה מפרטת באריכות את רשימת השלל ממדיין ואופן חלוקתו, וחוזרת ומפרטת את רשימת כמויות המכס שהעלו הלוחמים והעם לכוהנים והלויים שומרי משכן ה'. הפירוט כל כך נרחב, עד שמופיע שמהחמורי נתנו מכס לה' – "אחד ושישים" (לא, לט). הווי אומר, שיש חמור מדייני אחד, חמור פשוט מהאורווה, שזכה שספרי התורה בכל הדורות כשרים ושלמים רק אם יזכירו אותו במילה – 'אחד'. ונשאלת השאלה – הכיצד מהגובה הרוחני האדיר של מסירות הנפש במלחמה על הטוהר הרוחני של ישראל, אנו פונים לענייני השעה ועוסקים בחמורים ובבקר?
(אכן, הרמב"ן במקום שואל – מפני מה התורה האריכה ופירטה זאת? ועונה, שהפירוט הוא כדי ללמד שהיה כאן נס בכך שאף אחד מבעלי החיים לא מת בזמן שעבר בין לקיחת השלל להרמת המכס. וכבר הקשה אור החיים הקדוש (לא, לב), שבזמן מועט כזה אין כאן נס, וגם מה העניין להאריך בכתוב בשביל זה, ותירץ באופן אחר).
והתשובה – בזה ייחודה של תורתנו ועבודת ה' שלנו, חיי השעה הם מסד לחיי הנצח. את בעלי החיים מרימים כתרומה לשומרי משמרת משכן ה'. כך הופכים את נכסי העולם הזה כמסד להחזקת חיים של קודש.
ויהי רצון שנלך בדרכיו, ונרבה בעולם את טובת חיי השעה ואור חיי הנצח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
