ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן מכלוף
המסעדה, מיותר לציין, לא הייתה כשרה. לא רק שלא הייתה בה תעודת כשרות, אלא אפילו נמכרו שם סרטנים ופירות ים ממינים שונים ומגוונים.
השניים הזדעזעו מאד מכך שסטודנטים רבים, רובם ככולם יהודים, פונים למסעדה זו, יום אחרי יום.
במשך כשבועיים דיברו ביניהם על כך, עד שהחליטו לקום ולעשות מעשה. בעזרת כמה חברים, ובזכות כישוריו העסקיים של אהרון, הקימו מזנון עם בורגרים טעימים וריחניים ובשרים נוספים. כמובן שכל האוכל היה כשר למהדרין, והשניים העסיקו משגיח וטבח צמוד לצורך העניין.
מהר מאד השמועה עשתה לה כנפיים "מסעדה כשרה הגיעה לקמפוס"! וכך, בעיקר, בשיטת חבר מביא חבר, הצליחו השניים לכסות את העלויות ואף לגרוף רווחים.
תוך חודשים מועטים הפך המקום למקום מפגש קבוע בכל שעות היום והלילה, כאשר אריק ואהרון מוסיפים לתפריט מנות נוספות מפעם לפעם.
ערב אחד, קורא אריק לאהרון להתייעצות דחופה.
"ובכן, מה קרה?" שאל אהרון. "האם שמת לב לתאריך היום?" ענה- שאל אריק. משהשיב לשלילה, אמר אריק: "היום כג' תמוז. עוד מעט יחלו תשעת הימים. כפי שאתה וודאי זוכר, לא אוכלים בשר בתשעת הימים. מה נעשה עם המסעדה?"
"מה זאת אומרת? השיב אהרון "האם אתה חושב שכדאי להשבית את המסעדה במשך תשעת הימים? "אינני יודע" ענה אריק, "אני חושש שכל הסטודנטים שכבר הפסיקו לאכול במסעדה הטריפה יחזרו לאכול שם אם נשבית את המקום".
"מצד שני," אמר אהרון, "איך כיהודים יראי שמים, שמקפידים מאד במצוות, ומקפידים שלא לאכול בשר בתשעת הימים, נוכל לעמוד כאן ולמכור בדיוק את מה שאסור?!"
תשובה:
הגאון הרב דב ליאור שליט"א: לכאורה היה נראה שאם אריק ואהרן חושבים שאם יסגרו את החנות שלהם בתשעת הימים אזי לקוחות יהודים ילכו לקנות במקומות לא כשרים, אז הם צריכים להמשיך ולמכור כרגיל. איסור אכילת בשר בתשעת הימים הראשונים של חודש אב זה רק מנהג, ויהודים שילכו לקנות אוכל במקומות אחרים שאינם כשרים יעברו באיסורים גמורים. על כל יהודי יש מצוה 'לאפרושי מאיסורא'- להפריש את חברו מאיסור, ועל ידי שהם משאירים את החנות שלהם פתוחה הם בעצם מפרישים אחרים מאיסור גדול יותר.
מכל מקום לאחר מחשבה נראה שאין לעשות כן. זה לא אחריותם להציל אנשים מאכילת טרף על ידי שימכרו בשר בתשעת הימים. נכון שלאכול בשר בתשעת הימים זה רק מנהג, אבל גם מנהג אין לזלזל בו. ( עיין בבא קמא סט. שלדעת רבי שמעון בן גמליאל אין צורך לסמן כרם רבעי וערלה להזהיר את הגזלנים מפני איסורים אלו). מה עוד שיש חילול ה' למכור בשר בתשעת הימים.
לסיכום: אין למכור בשר בתשעת הימים אף שסביר להניח שאם לא ימכרו חלק מהאנשים יאכלו במסעדה לא כשרה.
(שאלנו את הרב ליאור על מה שהוזכר בספר מועדי הראי"ה (בפרק 'בין המצרים') של הגאון הרב משה צבי נריה. שם מסופר שאנשי 'המזרחי' הקימו מטבח לחלוצים הדתיים שלא יכלו לאכול במטבחים של ההסתדרות הכללית. כאשר התקרבו תשעת הימים באו לשאול את מרן הרב קוק אם הם יכולים להמשיך למכור בשר, מכיון שהיה חשש שחלק מהאנשים ילכו למטבחים של ההסתדרות הכללית בהעדר בשר אצל המטבח של הפועל המזרחי. הרב קוק השיב שכיון שהם מצילים אנשים מלאכול טרף, הרי שזה סעודת מצוה ואפשר להתיר לכולם לאכול שם, גם לאלה שממילא לא היו קונים במטבח של ההסתדרות הכללית. הרב נריה הביא שרב צבי קפלן שהביא את הסיפור הזה כתב מאמר לבסס יפה את הפסק הזה.
הרב ליאור העיר שהדברים הם דברי חידוש והוא לא שמע על הסיפור הזה. בפשטות סעודת מצוה זה רק סעודה כמו סעודת ברית מילה וכדומה).
"אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה"
תקלה בהגרלה
ההתרמה הגדולה החלה! מוסדות "אור צדיק" רוצים להרחיב את מוסדותיהם ולהגדיל את הפעילויות השוטפות שבמוסדות. לפיכך הוכרז יום התרמה. התלמידים הרבים, שהפכו ליום אחד לשליחי המוסדות, התרוצצו ברחבי העיר במטרה להתרים את התושבים הרבים.
ברחבי העיר החלו התלחשויות כאשר העניין נישא מפה לאוזן. המתרימים לא היו צריכים לטרוח יתר על המידה, שכן הציבור תרם ב"ה ביד נדיבה. אולם, לא היה די בכך, ולציבור הוכרזה ההודעה הבאה: "כל אדם שיתרום 500 ש"ח לצדקה יזכה להכנס להגרלה הגדולה. בהגרלה זו יהיה זוכה אחד מאושר שיזכה לגמול כספי בסדר גודל של 2,500 ש"ח!"
רוב הציבור תרם בעין יפה, אך כלל לא התקרב לסכום המדובר. אולם, שנים עשר אנשים זכו לתרום סכום גבוה זה, וכך נכנסו כולם להגרלה הגדולה.
בתום יום של התרוצצויות והצלחה גדולה, התכנסו התלמידים הרבים לעריכת ההגרלה הגדולה. גם 12 התורמים הגיעו למקום ומנהל המוסדות הכריז על שיטת ההגרלה: "בכובע יוכנסו 12 פתקים, כאשר 11 מהם ריקים ואילו על האחרון יירשם "מזל טוב". כל אחד מכם יוציא פתק אחד, והזוכה המאושר הוא האיש שיוציא את פתק ה'מזל טוב'".
המתח היה בשיאו. התורמים עמדו זה אחר זה והוציאו פתקים מתוך הכובע. לפתע קרא לוי - אחד התורמים "הודו לה' כי טוב! נפל בחלקי פתק ה'מזל טוב'!".
"רגע!" עצרו נשמע קולו של יהודה, אחד התורמים. "כלל לא קיבלתי פתק. לכובע הוכנסו רק 11 פתקים ולא 12!" בדקתי ושמתי לב שהשם שלי הוא השם שששכחו לשים. "אין בעיה," ענה לוי, "אתן לך 20% מהפרס". "מסכים" ענה יהודה ללא פתק והשניים לחצו ידיים. "לא! לא!" קראו כמה מהתורמים האחרים, "הגרלה זו לא היתה תקינה! אנו דורשים לערוך הגרלה מחודשת! הרי ההגרלה לא היתה הוגנת בכלל!"
מה יעשו? האם על מנהל מוסדות "אור צדיק" לערוך הגרלה נוספת, שכן ההגרלה באמת לא עמדה בכללים, או שמא נאמר שהשם היחיד שלא היה בהגרלה הוא שמו של יהודה והוא הרי מסכים להתפשר עם לוי, ומה להם לאחרים להתערב??
תשובה: חוות יאיר:
נראה שלפי ההיגיון הפשוט אין לאחרים זכות לבטל את ההגרלה, שהרי רק יהודה קופח בזה שלא הוכנס שמו, והוא מסכים להתפשר עם לוי.
אמנם להלכה יש לבטל את כל ההגרלה ולעשותה מחדש. הטעם הוא, שהגרלה איננה סתם מקרה, אלא יד ה' היא שמכוונת מי יזכה. ואצלנו שהייתה תקלה טכנית שלא הוכנס אחד הפתקים, לא בהכרח שזהו רצון ה' שיזכה מי שעלה בגורל, ולכן יש לעשות את ההגרלה מחדש.
הגאון הרב אשר וייס שליט"א מסכים גם הוא לכך שיש לבטל את ההגרלה שנעשתה ולעשותה מחדש. אלא שאין צורך לומר את הטעם הנזכר. גם אם נאמר שהגרלה איננה אלא כלי עזר שהסכימו הצדדים להגיע בעזרתו להכרעה, כיוון שיש איזה צד שלא היה ראוי ולא נכון בהגרלה, יש לבטל הכול ולעשות את ההגרלה מחדש 1 .
לסיכום :יש לעשות את ההגרלה מחדש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















