ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חידוש הסנהדרין בימינו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"והרי הרבה גדולי ומובהקי הדורות היו מצויים גם בחו"ל בכל הדורות. ומה שמצינו "כל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו אלוה, שנא': (ויקרא כ"ה) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים" (כתובות ק"י ע"ב) לכאורה אינו שייך לשם אלהים של דיינים, אם נאמר שהוראתו מומחיות ובקיאות" (עמוד הימיני סימן ג סע' ה).
לכן מתרץ מו"ר:
"אבל אם נאמר כנ"ל שעיקר הוראת אלהים היינו שררה ושלטון, שהוא כנ"ל המינוי לדיינות שעל ידי זה ניתן בידו הכח להשליט את החק, אפשר לומר שעיקר השלטון הישראלי אינו אלא בארץ ישראל (כשיש שם מדינה יהודית עצמאית במידה זו או אחרת)"
ומוסיף מו"ר במאמר מוסגר שתי הערות:
" א. ובמידת מה הוא גם ההסבר בפשוטו למאמר הנ"ל שכל הדר בחו"ל...

ב. ואולי הוא העניין ששונאי ישראל התנכלו באופן מיוחד לסמיכה כי ראו בזה שיירי עצמאות ושלטון ישראלי ואי הכרה במלכותם ושלטונם" (שם).
חידוש הסנהדרין בימינו (16)
הרב יוסף כרמל
8 - מינוי הדיינים - פרק ח'
9 - סמיכה בארץ ובחו"ל - פרק ט'
10 - נטילת רשות - פרק י'
טען עוד
על פי זה ניתן להבין גם את דברי הרדב"ז בסוגיית חידוש הסמיכה. בזמן המחלוקת הגדולה בין חכמי צפת וחכמי ירושלים אם ניתן לחדש את הסמיכה ולסמוך את רבי יוסף קארו אם לאו, פנו אל הרדב"ז שהיה נחשב כבר באותו הדור לאחד מגדולי הפוסקים וישב במצרים כדי לקבל את חוות דעתו. הרדב"ז נטה שלא לחדש את הסמיכה בהסתמך על דברי הרמב"ם, ודחה את הצעת חכמי צפת מכמה טעמים. כנגד הטענה כי חייבים להשתמש ב"פטנט" של הרמב"ם כי אחרת לעולם לא נוכל לחדש הסנהדרין גם בימות המשיח טען הרדב"ז
"ותו דבני ראובן עתידים לבוא ולעשות מלחמות לפני בוא המשיח ומאן לימא לן שלא יהיה בהם סמוך מפי סמוך והוא יסמוך אחרים" (הלכות סנהדרין פ"ד ה"יא).
דבריו של הרדב"ז לכאורה תמוהים גם אם ימצאו בני שבט ראובן הרי ברור שהם לא חיו בארץ ישראל וכיצד הם סמכו בחו"ל? ומתרץ מו"ר:
"אבל לפי הנ"ל לא יפלא לומר שכל מה שאמרו אין סמיכה בחו"ל היינו רק כשאין לישראל ממשלה עצמאית. אבל בני ראובן שלפי המסורת שרמז עליה הרדב"ז שיבואו ויעשו מלחמות לפני בא המלך המשיח, הרי הם עצמאים ויש להם ממשלה ושלטון עצמי, בתנאים אלה תתכן גם סמיכה בחו"ל, כי אז שייך שם אלהים מלשון שררה ושלטון מכח התורה וישראל" (עמוד הימיני שם).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












