ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חידוש הסנהדרין בימינו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"והרי הרבה גדולי ומובהקי הדורות היו מצויים גם בחו"ל בכל הדורות. ומה שמצינו "כל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו אלוה, שנא': (ויקרא כ"ה) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים" (כתובות ק"י ע"ב) לכאורה אינו שייך לשם אלהים של דיינים, אם נאמר שהוראתו מומחיות ובקיאות" (עמוד הימיני סימן ג סע' ה).
לכן מתרץ מו"ר:
"אבל אם נאמר כנ"ל שעיקר הוראת אלהים היינו שררה ושלטון, שהוא כנ"ל המינוי לדיינות שעל ידי זה ניתן בידו הכח להשליט את החק, אפשר לומר שעיקר השלטון הישראלי אינו אלא בארץ ישראל (כשיש שם מדינה יהודית עצמאית במידה זו או אחרת)"
ומוסיף מו"ר במאמר מוסגר שתי הערות:
" א. ובמידת מה הוא גם ההסבר בפשוטו למאמר הנ"ל שכל הדר בחו"ל...

ב. ואולי הוא העניין ששונאי ישראל התנכלו באופן מיוחד לסמיכה כי ראו בזה שיירי עצמאות ושלטון ישראלי ואי הכרה במלכותם ושלטונם" (שם).
חידוש הסנהדרין בימינו (16)
הרב יוסף כרמל
8 - מינוי הדיינים - פרק ח'
9 - סמיכה בארץ ובחו"ל - פרק ט'
10 - נטילת רשות - פרק י'
טען עוד
על פי זה ניתן להבין גם את דברי הרדב"ז בסוגיית חידוש הסמיכה. בזמן המחלוקת הגדולה בין חכמי צפת וחכמי ירושלים אם ניתן לחדש את הסמיכה ולסמוך את רבי יוסף קארו אם לאו, פנו אל הרדב"ז שהיה נחשב כבר באותו הדור לאחד מגדולי הפוסקים וישב במצרים כדי לקבל את חוות דעתו. הרדב"ז נטה שלא לחדש את הסמיכה בהסתמך על דברי הרמב"ם, ודחה את הצעת חכמי צפת מכמה טעמים. כנגד הטענה כי חייבים להשתמש ב"פטנט" של הרמב"ם כי אחרת לעולם לא נוכל לחדש הסנהדרין גם בימות המשיח טען הרדב"ז
"ותו דבני ראובן עתידים לבוא ולעשות מלחמות לפני בוא המשיח ומאן לימא לן שלא יהיה בהם סמוך מפי סמוך והוא יסמוך אחרים" (הלכות סנהדרין פ"ד ה"יא).
דבריו של הרדב"ז לכאורה תמוהים גם אם ימצאו בני שבט ראובן הרי ברור שהם לא חיו בארץ ישראל וכיצד הם סמכו בחו"ל? ומתרץ מו"ר:
"אבל לפי הנ"ל לא יפלא לומר שכל מה שאמרו אין סמיכה בחו"ל היינו רק כשאין לישראל ממשלה עצמאית. אבל בני ראובן שלפי המסורת שרמז עליה הרדב"ז שיבואו ויעשו מלחמות לפני בא המלך המשיח, הרי הם עצמאים ויש להם ממשלה ושלטון עצמי, בתנאים אלה תתכן גם סמיכה בחו"ל, כי אז שייך שם אלהים מלשון שררה ושלטון מכח התורה וישראל" (עמוד הימיני שם).

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש










