ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הלך רבי אורי להסתופף בצילו של רבי מרדכי, והנה כשהגיע אל הצדיק, ראה שם עשיר אחד שבא להתייעץ עם הצדיק בענייני מסחרו. הצדיק קיבלו בסבר פנים יפות, כדרכו בקודש לקבל כל אדם, כי עבודתו הגדולה הייתה באהבת ישראל.
הביט רבי אורי בפני העשיר, וראה שעבר עבירה חמורה לפני זמן מועט. נצטער רבי אורי מאד, והתפלא על דרכו של הצדיק. והצדיק שהרגיש במחשבותיו, ניגש אליו ואמר לו: 'לך מהר מכאן, מה אתה עושה בחדרי?'
הלך משם רבי אורי מאוכזב, ונכנס לבית המדרש, כשהוא עייף ויגע מעמל הדרך. כשעזב העשיר את המקום, הלך הצדיק לחפש את רבי אורי, ומצאו בבית מדרשו.
אמר לו הצדיק – 'אף אני, אחי, ידעתי את אשר ידעת. דע לך שרבך הקדוש שלח אותך לכאן, כדי שתדע שמי שאין לו מספיק אהבת ישראל, ולכן אינו אוהב אהבה גדולה גם את מי שעובר עבירה, עדיין לא הגיע לחצי העבודה בעבודת ה', שכן מי שמקרב עובר עבירה כזה יגרום לו בלי ספק לשוב בתשובה שלימה, ובתנאי שאינו רשע שעובר עבירות להכעיס'.
הבין רבי אורי את גדולת הצדיק, וישב אצלו ימים רבים. (סיפורי חסידים, תורה, מס' 368).
סיפור זה מלמדנו יסוד חשוב בעבודת ה'. יסוד הנוגע גם לענייני הכלל וגם לענייני הפרט.
בפרשת כי תבוא, אנו קוראים על מעמד הברכה והקללה בהר גריזים והר עיבל. התבוננות בפרשייה זו מעלה, שיש כאן למעשה קבלת תורה מחודשת, קבלת תורה של ארץ ישראל. המיוחד בקבלת תורה זו, שמשעה שעברו ישראל את הארץ התחייבו בערבות ההדדית. במדבר כל אחד אחראי לעצמו, בארץ ישראל אנו אחראים על כל העם. וכדברי רש"י (דברים כט) – "שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן משקבלו עליהם את השבועה בהר גרזים ובהר עיבל ונעשו ערבים זה לזה".
רק בארץ ישראל הפכו ישראל לערבים זה לזה, וקיבלו אחריות זה על זה, ולכן נדרשו למעמד הגדול שבו כולם לוקחים אחריות על כל עם ישראל.
במרכז לקיחת אחריות זו, עומדת אהבת ישראל. אהבה אין פרושה סלחנות, שהרי מי שמוותר לשני על חולשותיו, משאיר אותו תקוע בבוץ, ובסופו של דבר מזיק לו. להיפך : רק מי שאוהב את השני – לוקח עליו אחריות, וכך גם בצד השני של המשוואה -לקיחת האחריות מבטאת יותר מכל את האהבה. כל יהודי צריך לאהוב את היהודי השני, וממילא לקרבו ולגרום לכך שגם השני ישמור את המצוות.
זה מה שמלמד רבי מרדכי את רבי אורי: אני מודע למצבו של עובר העבירה, אך אני אוהב אותו, ומתוך אהבתי אותו – הוא גם ישוב בתשובה, (ובתנאי שאינו עובר עבירות להכעיס).
וכך גם בחיי הפרט. מצויים אנו בישורת האחרונה של חודש אלול – חודש התשובה. כשם שעלינו לאהוב את היהודי השני, כך עלינו לאהוב את היהודי שבתוכינו – לאהוב את עצמנו. אהבה אינה וויתור על חולשות. להיפך, מי שאוהב את עצמו, מתקן ומרומם את עצמו. לוקח על עצמו אחריות, ומתוך כך מתעלה ומתרומם.
שנזכה לשוב אנו וכל ישראל בתשובה שלימה מתוך אהבה!
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד אמונה?
איך נראית נקמה יהודית?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
