ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
לאיזה משפחה עדיף לעזור? ( על פי הספר 'כל משאלותיך' פרשת וירא)
יוסי איש עסוק מאד, אולם הוא מקפיד מידי שבוע לצאת אל השטח ולעזור למשפחות הנמצאות במצוקה. רשויות הרווחה כבר מכירות את מנהגו מזה שנים, ומעבירות לו מדי פעם רשימות חדשות.
מזה כמה חודשים הוא מגיע לשתי משפחות על בסיס שבועי. למשפחת כהן הוא מגיע בימי שני, והללו מקבלים אותו במאור פנים. מיד כשנכנס הילדים צועקים "המלאך הגיע!" ומודים לו על כל דבר שעושה- החל בנקיון הבית וכלה בקניות ובהבאת מטעמים מעשי ידי אישתו. אמנם, אבי משפחת כהן, דוד, משתדל מאד לדאוג לצרכי ביתו. אולם מאז פטירתה של אשתו המצב בבית אינו פשוט. פעמים רבות הוא עובד עד שעות הלילה המאוחרות והילדים נשארים בבית לבד ללא מענה הולם. בזמנים אלו נכנס יוסי ולעיתים אף יושב ולומד עם ילד שמבקש עזרה בשיעורי הבית.
מדי שבוע, כשמגיעה שעת הפרידה, כל בני הבית נפרדים ממנו בחיבוקים וברכות חמות.
גם בימי חמישי מגיע יוסי למשפחה אחרת, משפחת לוי. אולם כאן המצב שונה. ההורים, אנשים קשי יום, אינם אומרים ליוסי דבר. פעמים רבות יוסי מגיע לבית ואיש אינו נמצא. רק רשימת בקשות מודבקת לדלת. יוסי משתדל למלא אחר הבקשות ולדאוג לכך שהמקרר יהיה מלא ושהבית יהיה נקי ומסודר. אולם, התחושה כאן היא אחרת. לעיתים נדמה לו שאולי הוא רק מפריע להם ואינו עוזר כלל. כבר כמה פעמים ניגש לעובדת הסוציאלית ושטח בפניה את תחושותיו, אך היא השיבה לו מיד: "אין לך מושג איזו מצווה גדולה אתה עושה! ייתכן ואינם מרגישים בנוח לקבל את סיועך, אך האמת היא שזה מציל אותם והם מחכים בליבם פנימה ליום שבו אתה מגיע".
לאחרונה, בשל דרישות חדשות בעבודה, לפעמים יוצא ליוסי שיש לו רק יום אחד בשבוע שהוא יכול לעזור למשפחה נזקקת.
כאן החל יוסי להתלבט. הוא יודע שגם אצל משפחת כהן וגם אצל משפחת לוי העזרה שלו נצרכת מאד. אמנם, נעים לו יותר להכנס למשפחת כהן. האם עדיף שיוותר על ההתנדבות אצל משפחת לוי שהרי ממילא אינם מכירים לו טובה, או שמא דווקא בשל כך עדיף שיישאר לעזור למשפחת לוי, ולא ייפחת שכרו בשמים מהתחושה הנעימה שהוא מקבל ממשפחת כהן?
תשובה :
הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א:
בירושלמי במסכת פאה (פרק ח, הלכה ו) כתוב שהיו אורחים אצל רבי אלעזר ובירכו אותו. אמר רבי אליעזר "לית דין אגר טוב", כלומר - אין זה שכר טוב. שוב באו אליו אורחים וקיללו אותו. אז אמר "דין אגר טוב", - זה שכר טוב.
לכן יש להעדיף לעשות חסד דווקא למשפחת לוי שאינם מכירים לו טובה. (לא שאם הוא יעשה חסד עם משפחת כהן שמכירים לו טובה ייפחת שכרו מהכרת הטוב שלהם, אלא שיש יותר שכר כאשר עושה חסד ללא קבלת הטובה בחזרה).
הגאון הרב דב ליאור שליט"א:
אין זה שיקול עיקרי העניין הזה. מה שצריך לבדוק זה מי צריך יותר עזרה. לו יצויר ששתי המשפחות צריכות באופן שווה אז שיעזור למי שיותר מכיר לו טובה. יותר נעים לעזור להם. בנוסף זה מעודד הכרת טובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
אורות ישראל ותחייתו יראת שמיים כאוצר האמת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ה
השיעור עוסק במהות המושג "יראת השם היא אוצרו" כבסיס השומר על טהרת האדם וחיבורו לאמת האלוהית האובייקטיבית. מודגש כי בעוד שהשכל, הרגש והאהבה תלויים בתפיסה האנושית המוגבלת, היראה מייצגת התבטלות מוחלטת המעניקה ערך נצחי לכל מעשי האדם והתורה.
סליחות שופר הלב: משברון לשמחה
השיעור יעסוק בתהליך התשובה לא כהתכנסות מצמצמת לחטא, אלא כהזדמנות לצמיחה רוחנית ולשמחה גדולה המשיבה את האדם אל המצב שבו "אלוקיי בקרבי". דרך דמותו של דוד המלך ודיני השופר הכפוף, נגלה כיצד דווקא מתוך כפיפות הלב והביטול בתפילה, האדם הופך לכלי להופעת השכינה ומגיע לשיא של "ששון ישעך".
עין אי"ה - הרב משה גנץ טהרת הדעת וביטול היראה
שבת א, קנ"ח, קנ"ט
השיעור עוסק במהות המושג "דעת" כסדר טהרות וככלי מעשי לניהול החיים החומריים בתוך גבולות הקודש. מעבר להבנות ולהרגשות האישיות של האדם, מודגש כי היסוד המוחלט והעמוק ביותר בעבודת ה' הוא הביטול וההכרה שביראת שמיים.
שמונה פרקים לרמב"ם נפש אחת, עולם אחד: משנת הרמב"ם
שיעור 2
השיעור עוסק בתפיסת הרמב"ם שלפיה נפש האדם היא יחידה הוליסטית אחת המנהיגה את כלל כוחותיו, ולא אוסף של נפשות נפרדות. מתוך כך מוסבר כי כשם שהנפש מחיה ומאחדת את האדם, כך הנוכחות האלוקית מהווה את "חי העולמים" המניע, מחיה ומחזיק את הבריאה כולה כיחידה אורגנית אחת.
אור החיים על הפרשה סוד המאבק ביצר הרע
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק ב'
השיעור מבאר את מקרא ביכורים כרמז למאבקו המתמיד של האדם ביצר הרע ולחשיבות העמל בעבודת השם על פי האור החיים הקדוש. דרך פנימיות הפסוקים מוסבר כיצד התורה, התפילה והמצוות כמו תפילין, ציצית ומזוזה מעניקות לאדם סיעתא דשמיא להינצל מהחטא.
אור החיים על הפרשה סוד השמחה והביכורים בארץ
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק א'
השיעור מבאר את תחילת פרשת כי תבוא ואת מצוות הביכורים לאור פירוש האור החיים הקדוש, המלמד כי שמחה אמיתית קיימת רק בישיבת הארץ. דרך פנימיות ורמזי הפסוקים מוסבר כיצד המצוות והמעשים הטובים בעולם הזה הם הפירות שאיתם זוכה האדם להגיע לעולם העליון.
רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
כי תבוא פרשת כי תבוא– להתאהב מחדש
התורה נוקטת בלשון 'את השם האמרת' מה פשר הביטוי הזה? אנו בתקופה של אורות גדולים שיש להבינם ולהתחבר אליהם בהקדם
