מלאכי השרת | עודד מזרחי | בית המדרש

מדורים
סיפורים נוספים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שלמה בן יעקב

3 דק' קריאה

פחות משעה לפני הדלקת נרות שבת, לקחה אמירה ברכבה את בתה רחל ואת חברתה משכונת קריית משה שבירושלים לשכונת נחלאות.
בקרבת צומת הרחובות בן-צבי ובצלאל לפתע נתקלה במדרכה והגלגל הקדמי התפוצץ. היא הייתה חסרת אונים. איך מתמודדים עם בעיה כזאת, במקום כזה ובשעה כזאת?
מכוניות חלפו על פניה והיא לא ידעה מה לעשות.
לפתע עצר לידה נהג, חובש כיפה סרוגה, ירד מרכבו והציע להחליף לגלגל רזרבי. בכמה דקות הוא החליף את הגלגל. אמירה הרגישה שהוא אחד ממלאכי השרת ושאלה: "איך קוראים לך?".
"לא חשוב", ענה לה ומיהר לרכבו.
אמירה רצה אחריו ואמרה: "מגיעות לך אלפי תודות. ממש הצלת אותנו. אני ממש מבקשת שתאמר לי את שמך".
"מאיר", אמר בקושי.
"ומה שם משפחתך?".
הוא סירב שוב, אבל אמירה התעקשה: "אני חייבת לדעת!".
"מלאכי", אמר בלית ברירה.
"איפה אתה גר?", שאלה.
"בגבעת שאול", חתם ונסע לדרכו.
כעבור חמש דקות, כשהגיעה אמירה לרחוב אגריפס כדי להוריד את הבנות, הבחינה במאיר כשהוא הולך לשוק מחנה יהודה כדי לקנות דבר מה ברגע האחרון לפני שבת, והבינה שכאשר עצר למענן סיכן את הקנייה המאוחרת והתפעלותה ממעשהו גברה.
לאחר שהביאה את בתה וחברתה, חזרה לביתה מרוגשת וסיפרה לבני ביתה על מלאך השרת שפגשה היום. היא נכנסה לשבת בהרגשה שמלאך מלווה אותה.
היה לאמירה צורך להודות למאיר. היא השיגה את מספר הטלפון שלו, אבל לא הצליחה לדבר איתו אלא עם אשתו, וביקשה להגיע אליהם עם מתנה ומכתב תודה. אשתו אמרה שאין צורך והיא כבר תעביר את תודתה. בכל זאת אמירה חשה בצורך להודות לו. היא התעניינה לגבי כתובת מגוריו ונמסר לה על ידי מכר שהם עברו לבית חורון. היא לא מצאה את מספרו בבית חורון ונאלצה להרפות מרצונה.
כשנתיים לאחר מכן אמירה הייתה צריכה לעבור בדיקה רפואית מסוימת בבית החולים הדסה עין כרם. היו עיכובים רבים לבדיקה, ובכל זאת כל הזמן טלפנה אחות בשם יסכה כדי לנסות לסדר לה את התור. אמירה הרגישה שיש כאן אישה טובת לב באופן יוצא מן הכלל, שעושה הכול כדי לסדר לה תור בזמן שנוח לה. יסכה התקשרה והשאירה הודעות בטלפון, ובכל פעם חשה אמירה התפעלות על האחות שרוצה לעזור ללא גבול. היא דמיינה אותה כאישה גדולת מימדים, עוצמתית ונמרצת מאוד.
שבוע אחרי פורים התקשרה לפתע יסכה ואמרה: "אמירה, את יכולה לבוא אלינו בעוד שעתיים?".
"כן, אני פנויה!", קפצה אמירה על ההזדמנות. היא החליטה לארגן משאריות משלוחי המנות מעין משלוח מנות מאוחר וצירפה מכתב תודה על כל טרחתה של יסכה במשך כל השנה לקבוע לה תור.
כאשר הגיעה לשכונת בית הכרם, גילתה שבחפזונה שכחה את המשלוח. היא החליטה לחזור לביתה כי הדחף להודות ליסכה היה חזק ביותר. לאחר מכן נסעה למקום הבדיקה וישבה בחדר המתנה. כמה נכנסו ויצאו, ואז יצאה מהחדר אחות קטנה, צנועה ועדינה ושאלה אותה: "את מי את צריכה?".
"יסכה הזמינה אותי לבדיקה", ענתה אמירה.
"זו אני", ענתה לאמירה המופתעת ממראה הצנום.
יסכה ביקשה ממנה להמתין עד שתקרא לה. אמירה לא התאפקה ונתנה לה את המשלוח עם המכתב, באומרה: "יסכה! שנה שלמה את מנסה כל כך לעזור לי, הייתי חייבת להודות לך".
יסכה אמרה: "לא! מה פתאום?! רק עשיתי את תפקידי. לא מגיע לי שום דבר".
אמירה לא ויתרה עד שיסכה לקחה מידה את משלוח המנות והמכתב.
בסוף הטיפול שאלה אמירה את יסכה: "מה שם משפחתך?".
"מלאכי", ענתה יסכה.
השם הצטלצל באוזניה והיא נזכרה באותו ערב שבת.
"האם יש לך קשר במקרה למאיר מלאכי?".
"כן, הוא בעלי...", אמרה וחייכה בתמיהה.
"תשמעי סיפור", אמרה אמירה בהתרגשות, "יש לך בעל צדיק, מלאך השם. עד היום אני רוצה להודות לו ואיני יודעת איך להגיע אליו. חשבתי שהוא גר בירושלים בגבעת שאול, ואמרו לי שהוא עזב לבית חורון".
"לא, אנחנו גרים בירושלים בגבעת שאול", אמרה יסכה.
ואז החלה אמירה לספר את הסיפור על אותו ערב שבת לפני שלוש שנים שבו נתקעה בצומת סואן בנחלאות, ואיך הגיע בעלה כמו מלאך...
יסכה אמרה לבסוף: "תרגישי טוב ונוח. הנה, הקדוש ברוך הוא הפגיש אותך איתי כדי שתודי לבעלי דרכי. המכתב וכל מה שנתת במשלוח הוא גם תודה למאיר".
אמירה אמרה: "הקדוש ברוך הוא זיכה אותי לראות באותו ערב שבת מלאך השם, והיום ראיתי את מלאכית השם, אתם ממש זוג משמיים!".
בליל שבת הבא, כאשר שרו בביתה של אמירה את "בואכם לשלום מלאכי השרת", ממש ראתה בעיני רוחה את בני הזוג מלאכי...
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]

מתוך העיתון בשבע.

סיפורים נוספים