ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
סופ"ש "העצמה אישית". הירשמו לפני שהחדרים אוזלים!

שורש כל האהבות ;">

בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים סיפורים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

טבת תשע"ט

שורש כל האהבות


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
שלמה בן לאה

משה ומרים לא זכו להיפקד במשך כמה שנים.
הם החלו לעבור טיפולים למיניהם, קלים בתחילה וקשים יותר לאחר מכן, וגם התפללו היכן שרק יכלו - בקבר רחל, במירון, בצפת ובכותל המערבי, קיבלו ברכות מרבנים וקיימו את כל הסגולות ששמעו עליהן, אבל עדיין לא נושעו.
אדם לא יודע אילו ניסיונות מצפים לו בחיים. דבר טבעי ומובן מאליו כמו הבאת ילדים לעולם הוא חלום בלתי מושג למי שלא זכה לכך.
כעבור שנים נוספות, לאחר שאפסה כל תקווה בדרך הטבע, החליטו בני הזוג לאמץ תינוק. אם נגזר עליהם לא להביא ילדים לעולם, כך הם חשבו, לפחות יוכלו להעניק מטובם לתינוק שאינו שלהם, לגדלו ולחנכו על פי אמונתם. לשם כך ניגשו למשרד הרווחה בעיר מגוריהם.
לא כל זוג יכול לגשת סתם כך ולאמץ ילד. צריך לעבור השתלמות מיוחדת, ובפרט כאשר מדובר בבני זוג שאין להם ניסיון בטיפול בילדים. משה ומרים עברו את הקורס הנדרש ונבחנו בסופו בהצלחה, עד שזכו בתעודה המתירה להם לאמץ ילד. הם היו מאושרים.
כעת הגיע השלב הקשה של ציפייה בתור לקבל תינוק מתאים. כעבור כמה חודשים התקשרו אליהם ממשרד הרווחה והודיעו כי בבית חולים מסוים יש תינוק שנולד זה עתה, והוא זקוק לאימוץ כי הוריו אינם מסוגלים לטפל בו מסיבות סוציאליות, ונראה לפי הנתונים שהם יוכלו לאמצו.
בני הזוג שמחו מאוד לשמע הידיעה, עזבו את כל עיסוקיהם השוטפים באותה שעה והתכוננו להגיע מיד לבית החולים. פקידת הסעד, העובדת הסוציאלית הממונה על האימוץ, ביקשה שלפני כן ייגשו אליה לשיחה מסכמת לפני קבלת התינוק. משה ומרים הגיעו למשרדה והיא החלה לשוחח עמם. היא שאלה כל מיני שאלות על מצבם הכלכלי, על אורחות חייהם, על ידיעתם בטיפול ובחינוך ולבסוף שאלה: "האם תעניקו אהבה לילד?".
"איזו שאלה?!", אמרו בני הזוג מיד, "נעניק לו אהבה כמו הורים רגילים. לא פחות מזה".
"האם יש דבר בעולם שתאהבו יותר?", היא הוסיפה לשאול.
השניים הסתכלו זה בזה, וענו כאיש אחד: "הדבר שנמצא אצלנו במקום הראשון זה הקדוש ברוך הוא, אבל בוודאי שנעשה הכול למען הילד".
התשובה לא מצאה חן בעיני פקידת הסעד, והיא אמרה בפנים חמורות סבר: "זה לא פשוט בכלל! אם ייווצר קונפליקט בין האהבה שלכם לאלוקים ובין האהבה שלכם לתינוק, אתם עלולים להזניח את התינוק".
מרים התקוממה: "מה פתאום?! אין שום סתירה בין האהבות הללו. דווקא האהבה לקדוש ברוך הוא והאמונה בו תעניק לנו יותר כוחות לטפל בילד". ומשה הוסיף: "זה לא כמו להעדיף מישהו על פני מישהו. פשוט בשבילנו השם יתברך הוא שורש הכול. אצל יהודי מאמין הכול מתחיל ונגמר בקדוש ברוך הוא. אנחנו אומרים בקריאת שמע כמה פעמים ביום 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך', וכמו כן אנחנו מצווים על ידי הקדוש ברוך הוא במצוות 'ואהבת לרעך כמוך', ובוודאי שנאהב את התינוק המאומץ כמו שאנחנו אוהבים את עצמנו".
פקידת הסעד לא התרשמה מדבריהם, והתעקשה על כך שאם התינוק לא יהיה אצלם בעדיפות העליונה ביותר הוא עלול להיפגע במקרים מסוימים. ההורים המשיכו להסביר לה שלא תיתכן שום התנגשות, ואדרבה, עובדה היא שמי שהולכים בדרך השם מביאים לעולם יותר ילדים בדרך כלל, מגדלים אותם באהבה רבה ודואגים להם בגשמיות וברוחניות.
מאומה לא עזר לבני הזוג. פקידת הסעד החליטה נחרצות שלא לאפשר להם לאמץ תינוק, וכתבה את מסקנותיה בטופס שהיה מונח לפניה.
בני הזוג היו שבורים מאוד ממה שאירע זה עתה. הנה התכוננו והמתינו במשך חודשים רבים לתינוק, וכבר עמדו לקבלו לאימוץ בעוד שעה קלה, והנה אבדו סיכוייהם לחלוטין בגלל פקידה שלא מבינה אמונה מהי. בסופו של דבר התחזקו בכך שאם זהו רצון הקדוש ברוך הוא, הם מקבלים זאת באהבה.
לאחר פחות מחודש ימים נפקדה מרים באופן טבעי, בלי שום טיפול, ובתום ימי הריונה נולד להם בן זכר.

מתוך העיתון בשבע.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב