ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
במסירות נפש גדולה היה נוסע ממקום למקום, אוסף כסף, ופודה יהודים שבויים שהושלכו לבור הכלא. וכוח גדול היה לו גם בפדיון שבויים רוחני. מספרים עליו, שצעירותו קודם שהתפרסם והפך לאדמו"ר, היה שוקד על התורה עד שעה מסויימת בלילה, ואחר כך היה מחליף בגדיו לבגדי בליינים, הולך למקום של נערים הוללים, ורוקד ומזמר עימם בקולו הערב. בזכות חברותו עם אותם נערים, הצליח להצילם ממעשי תועבה.
לאחר כמה שנים, התפרסם כצדיק גדול, ורבים היו נוהרים אליו בכל שבת. פעם, בא אליו אחד מאותם נערים, וזיהה את הצדיק בתור מי שרקד עימו בנערותו. חשב אותו אדם בליבו – 'כמה יודע הוא לרמות את העולם, שהרי זוכר אני שרקד ושיחק עימי ביחד'.
אולם, לאחר ששמע והכיר את תורתו וקדושתו של הצדיק, הבין שכל כוונתו של הצדיק הייתה להצילו מחטאים. מיד קם והרכין עצמו לפני הצדיק, ואמר: 'תודה לך רבי, שהצלתני מהרבה חטאים'. (סיפורי חסידים, תורה, מס' 100).
בשבתות אלה קוראים אנו בפרשיות יציאת מצריים. כידוע, יציאת מצריים היא יסוד המצוות כולם. פעמים רבות אנו מזכירים, שהמצווה היא 'זכר ליציאת מצריים'.
על יציאת מצריים אפשר להתבונן באופן הבא. עם ישראל הפך ממשפחה לעם בעת שהפכנו לעבדים בשעבוד מצריים. הראשון שקרא לנו עם היה פרעה, "הנה עם בני ישראל...", ומיד הטיל עלינו שעבוד. נמצא, שנולדנו כעם שבוי, ויציאת מצריים שאפשרה לנו להופיע בגלוי את העניין של עמנו היא תהליך של פדיון שבויים. נמצא, שלמעשה יסוד המצוות נעוץ בפדיון שבויים, ואכן מצוות פדיון שבויים היא המצווה הגדולה מכל המצוות, עד שפסק הרמב"ם (מתנות עניים ח, י) : "פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים...".
והנה, באו המקובלים וגילו לנו, ששבועות אלו של פרשיות יציאת מצריים, נקראים 'ימי השובבי"ם', ויש בהם כוח מיוחד של חזרה בתשובה. למעשה, אמירתם של חכמי הנסתר מקבילה בדיוק לסיפור שסיפרנו על רבי משה ליב מסאסוב. פדיון שבויים אינו רק לפדות את הגוף הגשמי של היהודי, אלא לפדות גם את הצד הרוחני שלו. מי שמשיב ליבות ישראל בתשובה, ומחלץ אותם ממעמקי הזוהמה, הרי הוא פודה שבויים.
וזה גם עניינם של ימי השובבי"ם. בזמן העבירה, לוקח האדם את החיים והכוחות שהעניק לו ה', ומשתמש בהם כדי לפעול נגד רצון ה'. כך משרתים כוחות אלוקיים את הכוחות שכביכול נגד ה'. כך נופלים כוחות טובים אלו ו'נשבים' בידי כוחות רעים. לכן, בתהליך התשובה, האדם פודה את השבויים הרוחניים הללו, ומוציאם מבית כלא לחרות עולם.
בימי השובבי"ם, כשעם ישראל נפדה משעבוד מצריים, בכוחנו גם לפדות את כוחותינו הרוחניים ולהשיבם אל ה'. (במיוחד, נכונים הדברים ביחס לפגם הברית, שמבטא את הירידה לשבי של כוחות החיים, והתשובה על כך היא שחרורם ממאסר). כך נהג רבי משה ליב כשהציל את חבריו, וכך יכולים אנו לנהוג כשננהג כך עם עצמנו ונשיב כוחות נפשנו לה', וננהג כך עם סביבתנו, כשנפיץ את דבר ה' בסביבתנו.
ונסיים בפתגם עמוק של רבי משה לייב, שכל כולו 'פדיון שבויים רוחני', המתאים לדורנו: "כל אדם שאין לו בכל יום שעה אחת משלו, אינו אדם". בדור הפלאפונים והמסכים, דור המרוץ ה'סטרס' ולחץ החיים המטורף, כדאי שנפדה את שעותינו וזמננו, ונפנה לפחות שעה אחת לעצמנו...
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
להתיחס בכבוד
איך עושים קידוש?
הלכות שטיפת כלים בשבת
זמן הדלקת נרות חנוכה
דיני פרשת זכור
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
