ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
במסירות נפש גדולה היה נוסע ממקום למקום, אוסף כסף, ופודה יהודים שבויים שהושלכו לבור הכלא. וכוח גדול היה לו גם בפדיון שבויים רוחני. מספרים עליו, שצעירותו קודם שהתפרסם והפך לאדמו"ר, היה שוקד על התורה עד שעה מסויימת בלילה, ואחר כך היה מחליף בגדיו לבגדי בליינים, הולך למקום של נערים הוללים, ורוקד ומזמר עימם בקולו הערב. בזכות חברותו עם אותם נערים, הצליח להצילם ממעשי תועבה.
לאחר כמה שנים, התפרסם כצדיק גדול, ורבים היו נוהרים אליו בכל שבת. פעם, בא אליו אחד מאותם נערים, וזיהה את הצדיק בתור מי שרקד עימו בנערותו. חשב אותו אדם בליבו – 'כמה יודע הוא לרמות את העולם, שהרי זוכר אני שרקד ושיחק עימי ביחד'.
אולם, לאחר ששמע והכיר את תורתו וקדושתו של הצדיק, הבין שכל כוונתו של הצדיק הייתה להצילו מחטאים. מיד קם והרכין עצמו לפני הצדיק, ואמר: 'תודה לך רבי, שהצלתני מהרבה חטאים'. (סיפורי חסידים, תורה, מס' 100).
בשבתות אלה קוראים אנו בפרשיות יציאת מצריים. כידוע, יציאת מצריים היא יסוד המצוות כולם. פעמים רבות אנו מזכירים, שהמצווה היא 'זכר ליציאת מצריים'.
על יציאת מצריים אפשר להתבונן באופן הבא. עם ישראל הפך ממשפחה לעם בעת שהפכנו לעבדים בשעבוד מצריים. הראשון שקרא לנו עם היה פרעה, "הנה עם בני ישראל...", ומיד הטיל עלינו שעבוד. נמצא, שנולדנו כעם שבוי, ויציאת מצריים שאפשרה לנו להופיע בגלוי את העניין של עמנו היא תהליך של פדיון שבויים. נמצא, שלמעשה יסוד המצוות נעוץ בפדיון שבויים, ואכן מצוות פדיון שבויים היא המצווה הגדולה מכל המצוות, עד שפסק הרמב"ם (מתנות עניים ח, י) : "פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים...".
והנה, באו המקובלים וגילו לנו, ששבועות אלו של פרשיות יציאת מצריים, נקראים 'ימי השובבי"ם', ויש בהם כוח מיוחד של חזרה בתשובה. למעשה, אמירתם של חכמי הנסתר מקבילה בדיוק לסיפור שסיפרנו על רבי משה ליב מסאסוב. פדיון שבויים אינו רק לפדות את הגוף הגשמי של היהודי, אלא לפדות גם את הצד הרוחני שלו. מי שמשיב ליבות ישראל בתשובה, ומחלץ אותם ממעמקי הזוהמה, הרי הוא פודה שבויים.
וזה גם עניינם של ימי השובבי"ם. בזמן העבירה, לוקח האדם את החיים והכוחות שהעניק לו ה', ומשתמש בהם כדי לפעול נגד רצון ה'. כך משרתים כוחות אלוקיים את הכוחות שכביכול נגד ה'. כך נופלים כוחות טובים אלו ו'נשבים' בידי כוחות רעים. לכן, בתהליך התשובה, האדם פודה את השבויים הרוחניים הללו, ומוציאם מבית כלא לחרות עולם.
בימי השובבי"ם, כשעם ישראל נפדה משעבוד מצריים, בכוחנו גם לפדות את כוחותינו הרוחניים ולהשיבם אל ה'. (במיוחד, נכונים הדברים ביחס לפגם הברית, שמבטא את הירידה לשבי של כוחות החיים, והתשובה על כך היא שחרורם ממאסר). כך נהג רבי משה ליב כשהציל את חבריו, וכך יכולים אנו לנהוג כשננהג כך עם עצמנו ונשיב כוחות נפשנו לה', וננהג כך עם סביבתנו, כשנפיץ את דבר ה' בסביבתנו.
ונסיים בפתגם עמוק של רבי משה לייב, שכל כולו 'פדיון שבויים רוחני', המתאים לדורנו: "כל אדם שאין לו בכל יום שעה אחת משלו, אינו אדם". בדור הפלאפונים והמסכים, דור המרוץ ה'סטרס' ולחץ החיים המטורף, כדאי שנפדה את שעותינו וזמננו, ונפנה לפחות שעה אחת לעצמנו...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














