ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
במסירות נפש גדולה היה נוסע ממקום למקום, אוסף כסף, ופודה יהודים שבויים שהושלכו לבור הכלא. וכוח גדול היה לו גם בפדיון שבויים רוחני. מספרים עליו, שצעירותו קודם שהתפרסם והפך לאדמו"ר, היה שוקד על התורה עד שעה מסויימת בלילה, ואחר כך היה מחליף בגדיו לבגדי בליינים, הולך למקום של נערים הוללים, ורוקד ומזמר עימם בקולו הערב. בזכות חברותו עם אותם נערים, הצליח להצילם ממעשי תועבה.
לאחר כמה שנים, התפרסם כצדיק גדול, ורבים היו נוהרים אליו בכל שבת. פעם, בא אליו אחד מאותם נערים, וזיהה את הצדיק בתור מי שרקד עימו בנערותו. חשב אותו אדם בליבו – 'כמה יודע הוא לרמות את העולם, שהרי זוכר אני שרקד ושיחק עימי ביחד'.
אולם, לאחר ששמע והכיר את תורתו וקדושתו של הצדיק, הבין שכל כוונתו של הצדיק הייתה להצילו מחטאים. מיד קם והרכין עצמו לפני הצדיק, ואמר: 'תודה לך רבי, שהצלתני מהרבה חטאים'. (סיפורי חסידים, תורה, מס' 100).
בשבתות אלה קוראים אנו בפרשיות יציאת מצריים. כידוע, יציאת מצריים היא יסוד המצוות כולם. פעמים רבות אנו מזכירים, שהמצווה היא 'זכר ליציאת מצריים'.
על יציאת מצריים אפשר להתבונן באופן הבא. עם ישראל הפך ממשפחה לעם בעת שהפכנו לעבדים בשעבוד מצריים. הראשון שקרא לנו עם היה פרעה, "הנה עם בני ישראל...", ומיד הטיל עלינו שעבוד. נמצא, שנולדנו כעם שבוי, ויציאת מצריים שאפשרה לנו להופיע בגלוי את העניין של עמנו היא תהליך של פדיון שבויים. נמצא, שלמעשה יסוד המצוות נעוץ בפדיון שבויים, ואכן מצוות פדיון שבויים היא המצווה הגדולה מכל המצוות, עד שפסק הרמב"ם (מתנות עניים ח, י) : "פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים...".
והנה, באו המקובלים וגילו לנו, ששבועות אלו של פרשיות יציאת מצריים, נקראים 'ימי השובבי"ם', ויש בהם כוח מיוחד של חזרה בתשובה. למעשה, אמירתם של חכמי הנסתר מקבילה בדיוק לסיפור שסיפרנו על רבי משה ליב מסאסוב. פדיון שבויים אינו רק לפדות את הגוף הגשמי של היהודי, אלא לפדות גם את הצד הרוחני שלו. מי שמשיב ליבות ישראל בתשובה, ומחלץ אותם ממעמקי הזוהמה, הרי הוא פודה שבויים.
וזה גם עניינם של ימי השובבי"ם. בזמן העבירה, לוקח האדם את החיים והכוחות שהעניק לו ה', ומשתמש בהם כדי לפעול נגד רצון ה'. כך משרתים כוחות אלוקיים את הכוחות שכביכול נגד ה'. כך נופלים כוחות טובים אלו ו'נשבים' בידי כוחות רעים. לכן, בתהליך התשובה, האדם פודה את השבויים הרוחניים הללו, ומוציאם מבית כלא לחרות עולם.
בימי השובבי"ם, כשעם ישראל נפדה משעבוד מצריים, בכוחנו גם לפדות את כוחותינו הרוחניים ולהשיבם אל ה'. (במיוחד, נכונים הדברים ביחס לפגם הברית, שמבטא את הירידה לשבי של כוחות החיים, והתשובה על כך היא שחרורם ממאסר). כך נהג רבי משה ליב כשהציל את חבריו, וכך יכולים אנו לנהוג כשננהג כך עם עצמנו ונשיב כוחות נפשנו לה', וננהג כך עם סביבתנו, כשנפיץ את דבר ה' בסביבתנו.
ונסיים בפתגם עמוק של רבי משה לייב, שכל כולו 'פדיון שבויים רוחני', המתאים לדורנו: "כל אדם שאין לו בכל יום שעה אחת משלו, אינו אדם". בדור הפלאפונים והמסכים, דור המרוץ ה'סטרס' ולחץ החיים המטורף, כדאי שנפדה את שעותינו וזמננו, ונפנה לפחות שעה אחת לעצמנו...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
