ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים שו"ת "במראה הבזק"

עידוד יהודים לבוא בשבת לבית הכנסת ברכב

עידוד יהודים לבוא בשבת לבית הכנסת כשבאים ברכב, נסיעה במוצש"ק מבית הכנסת עם יהודי שבא בשבת ברכב.
--- ---אדר א תשע"ט
מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לחץ להקדשת שיעור זה
קאראקס, ונצואלה Caracas, Venezuela
סיון, תש"ן

שאלה
בקהילות רבות בגולה, באים יהודים לבית הכנסת בשבת, ברכבם. האם רב יכול לעודד אנשים להגיע לתפילה בשבת, כאשר הוא יודע שבאים ברכב?
אנשים שאינם באים לביהכ"נ להתפלל, נוהגים לצאת ל"בילויים" בשבת. האם יש בכך בכדי להקל, בנושא זה?
האם מותר לנסוע במוצאי שבת, מבית הכנסת לבית, ברכב של יהודי שבא עמו בשבת?

תשובה
א. מבחינה הלכתית, אין ספק שאסור לעודד יהודי לבוא בשבת לביהכ"נ, כאשר ברור שלשם כך, יעבור על איסור מלאכה דאורייתא.
א. במקרה שמקום מגוריו רחוק, ואין זה מציאותי ללכת ברגל, זהו מצב מובהק של איסור "לפני עיוור". אבל, גם כשיכול להגיע רגלי, אלא שברור לנו שיסע, יש באמירה לו לעשות כן, משום מסייע לעוברי עבירה 1 . לפיכך, גם אם אותו יהודי יעבור ממילא על אותם איסורי שבת – ועוד אחרים – אין זה מתיר לנו את האיסורים הנ"ל 2 .
א. יתר על כן, תופעות כאלה רצוי למנוע אותן (בדרכי נועם), בתנאי שיש סיכוי שהדברים יתקבלו. אבל כשאין סיכוי לכך – מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע 3 .
א. אמנם, ישנם מצבים של קהילות שיש בהם סכנת התבוללות. שהשתתפות בתפילת השבת, מדי שבוע בשבוע – יש בכוחה, אולי, לעצור את הסכנה הזאת. באופן זה, נראה, שיש מקום להעלים עין ולא למחות כנגד בואם של היהודים ברכב. בפרט, כשהאלטרנטיבה היא נסיעה למקומות בידור ובילוי. ובוודאי מוטב להם שיגיעו לביהכ"נ 4 . אבל, יש לשקול את הדבר בזהירות ובאחריות כדי שלא להביא לידי פרצה גמורה של שמירת השבת בקהילה.
ב. לנסוע במוצש"ק ברכב של יהודי שבא בו בשבת מבחינה הלכתית טהורה, אין איסור בדבר. משום, שגם אם נתייחס לאותה נסיעה במוצש"ק, כהנאה מ"מעשה שבת" 5 , יש להתיר זאת מכמה סברות 6 . ואף מסתבר, שאין צורך להמתין שיעור הזמן שבו היה בעל הרכב מגיע לביהכ"נ, לו היה יוצא מביתו במוצ"ש (זמן "בכדי שייעשו") 7 . ואולם, אין לעשות זאת למנהג קבוע, משום "מיגדר מילתא". שזהו זלזול ממשי בכבוד השבת, כאשר שומריה "מנצלים" את מחלליה לטובתם ולהנאתם. ויש בזה גם חשיבות הפגנתית, כלפי אלה שאינם חשים לאיסורי שבת החמורים 8 .




^ 1. ראה אגרות משה אורח חיים, חלק א', סי' צ"ח ובעיקר צ"ט.
^ 2. ראה, למשל, רמב"ם מלוה ולווה פ"ד, ה"ב, ובמשנה למלך שם, בדיבור הראשון.
^ 3. ביצה, דף ל', ע"א. וע' משנ"ב ובה"ל או"ח, סימן תר"ח, ס"ב. שהרי אנו תולים ששוגגין ומוטעין הם בזה.
^ 4. מח' רשב"א ותוס' הובא בב"י או"ח, סי' ש"ו. שו"ע או"ח ס' ש"ו סעיף י"ד. רמ"א בס' שכ"ח, סעיף י'. ט"ז סי' ש"ו, סק"ה. מג"א שם, ס"ק כ"ט. ומשנ"ב. ועיין במאמרו של מרן הגר"ש ישראלי, בעניין פיקוח נפש בהצלה רוחנית – תחומין ב'.
^ 5. שו"ע או"ח, פוסק בס' שי"ח, סע' א': "המבשל בשבת או שעשה אחת משאר מלאכות, במזיד אסור לו, לעולם, ולאחרים מותר למוצ"ש, מיד, ובשוגג מותר למוצ"ש, מיד בין לו בין לאחרים". לכאורה, המקרה דנן, הוא הנאה ממלאכה שנעשתה בשבת במזיד.
^ 6.א. המשנ"ב, סק"ה, פוסק שאפילו מי שנעשה בשבילו האיסור – נחשב כאחרים לענין זה. וא"כ, אפילו אם נסע אותו יהודי לביהכ"נ בשביל להחזיר דתיים – מותר.
ב. יש מהפוסקים, המתירים ליהנות ממעשה שבת, כשמדובר במלאכה שלא יצרה שום שינוי בגופו של התוצר. כגון: הוצאה מרשות לרשות (חיי אדם. הובא בבה"ל, סי' שי"ח) ולכאורה, כן הדבר בנדון שלפנינו.
ג. חילול השבת, הינו רק הכשר לפעולה נוספת הנעשית במוצש"ק. ואינו כמלאכה שעשייתה בשבת, הכשירה דבר להנאה ישירה. שהרי כאן אין שימוש ישיר באיסור.
ד. מחללי שבת שבזמננו, הם "אומרי מותר" ויש הרואים זאת כשוגג.
^ 7. ההלכה של "בכדי שייעשו", הינה קנס של חכמים. שנאמרה בגוי שעשה מלאכה בשביל יהודי, ע"פ בקשתו. ואומר המשנ"ב (שם סק"ה), שבישראל לא קנסו, משום שלא חששו שיאמר לו לעשות איסור בשבילו. וגם שאין אדם חוטא לאחרים. הטעם הראשון שייך גם בחילוניים כיום. אבל חזקה שאין אדם חוטא ולא לו, אינה קיימת אצל החילוניים, שאינם רואים זאת כאיסור. ועי' פמ"ג אשל אברהם, שכ"ה, ס"ק כ"ב. ואולם, רבים נקטו הסברא הראשונה כעיקר. שהגזירה לא נאמרה בישראל כלל. וגם הפמ"ג נשאר בצ"ע להלכה במשבצות זהב, ס' רע"ו, סק"ה. ובפרט, לאור ה"קולות" הנוספות שהובאו בהערה 5. וראה שו"ת הר צבי או"ח, ח"א, ס' ק"פ.
^ 8. שו"ת ציץ אליעזר, חי"ג, ס' מ"ח.
עוד בנושא שו"ת "במראה הבזק"

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il