ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משפחה חברה ומדינה עסקאות, חוזים והסכמים

צֶבַע מְעוֹרֵר

מוקדש לרפואת
שלמה בן לאה
לחץ להקדשת שיעור זה
"וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד " (וַיִּקְרָא כ"ו, ו).
הַשִּׁעוּר הָאַחֲרוֹן הִסְתַּיֵּם לִפְנֵי דַּקּוֹת אֲחָדוֹת. גִּדְעוֹן וְחַיִּים הָיוּ בְּדַרְכָּם לְחַדְרָם שֶׁבַּפְּנִימִיָּה, כְּשֶׁחַיִּים פָּנָה אֶל גִּדְעוֹן וְצָחַק: "תַּגִּיד, אֲבָל בֶּאֱמֶת, עִם יָד עַל הַלֵּב, מָתַי לָאַחֲרוֹנָה קַמְתָּ וְהִגַּעְתָּ לַמִּנְיָן לִפְנֵי 'עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ'?" גִּדְעוֹן נֶעֱלַב בְּמִקְצָת וְעָנָה לוֹ: "בֶּטַח שֶׁהִגַּעְתִּי, וְהַרְבֵּה פְּעָמִים!" חַיִּים הִמְשִׁיךְ לְהַקְנִיט אוֹתוֹ קְצָת עַד שֶׁגִּדְעוֹן הֶחְלִיט לָשִׂים לְזֶה סוֹף. "שְׁמַע, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה לֹא מַאֲמִין לִי. בֹּא נִתְעָרֵב שֶׁמָּחָר אֲנִי מַגִּיעַ לַמִּנְיָן בּוּל בַּזְּמָן!"
חַיִּים צָחַק וְעָנָה: "אֵין בְּעָיָה, עַל חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים" גִּדְעוֹן הִנְהֵן וְהַשְּׁנַיִם הִסְכִּימוּ, תּוֹךְ כְּדֵי מַחְשָׁבוֹת מָה יַעֲשׂוּ עִם חֲמִשִּׁים הַשְּׁקָלִים שֶׁיְּקַבְּלוּ מָחָר בַּבֹּקֶר...
לִפְנֵי שֶׁפָּנָה לִישֹׁן, כִּיוֵן גִּדְעוֹן אֶת הַשָּׁעוֹן הַמֵּעוֹרֵר כָּךְ שֶׁיַּצְלִיחַ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ וּלְהִתְעוֹרֵר מִצִּלְצוּלוֹ הַצּוֹרְמָנִי.
לְמָחֳרָת, בְּדִיּוּק בְּשָׁעָה 6:45 צִלְצֵל הַשָּׁעוֹן, אַךְ גִּדְעוֹן הִמְשִׁיךְ לִישֹׁן. נִרְאֶה כִּי דָּבָר לֹא יָכֹל לַהֲעִירוֹ מִשְּׁנָתוֹ הָעֲמֻקָּה. לְפֶתַע, הִתְעוֹרְרוּ הָרַמְקוֹלִים וּמַעֲרֶכֶת הַכְּרִיזָה הֵחֵלָּה לִפְעֹל בְּרַחֲבֵי הָעִיר: "צֶבַע אָדֹם! צֶבַע אָדֹם!".
כְּמוֹ עַל אוֹטוֹמָט, קָם גִּדְעוֹן בְּבֶהָלָה מִשְׁנָתוֹ וְרָץ בִּמְהִירוּת לַמִּקְלָט. לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת, הַחַיִּים שָׁבוּ לְמַסְלוּלָם, לְעֵת עַתָּה, וְגַם גִּדְעוֹן וַחֲבֵרָיו פָּנוּ לְכִוּוּן בֵּית הַמִּדְרָשׁ לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית.
בְּסִיּוּם הַתְּפִלָּה פָּנָה גִּדְעוֹן אֶל חַיִּים כְּשֶׁהַבָּעַת נִצָּחוֹן עַל פָּנָיו: "רוֹאֶה?!" מִיָּד הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְדָרַשׁ "חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים בְּבַקָּשָׁה!"
חַיִּים הִתְמַרְמֵר וְעָנָה לוֹ: "הַסִּבָּה הַיְּחִידָה שֶׁהִתְעוֹרַרְתָּ הִיא הָאַזְעָקָה. אִלּוּלֵא הָאַזְעָקָה, הָיִיתָ בִּרְגָעִים אֵלוֹ בִּלְבַד מֵסִיר אֶת קוּרֵי הַשֵּׁנָה מֵעֵינֶיךָ. רָאִיתִי בְּמוֹ עֵינֵי כֵּיצַד קָפַצְתָּ כְּאָחוּז נָחָשׁ בְּהִשָּׁמַע הָאַזְעָקָה. סִימָן הוּא שֶׁהָאַזְעָקָה הֵעִירָה אוֹתְךָ וְלֹא זְרִיזוּתְךָ לִתְפִלָּה בְּמִנְיַן."
הַאִם חַיִּים צוֹדֵק, אוֹ שֶׁמָּא גִּדְעוֹן צוֹדֵק וְחַיִּים חַיָּב לוֹ כֶּסֶף כְּפִי שֶׁהִתְעָרְבוּ? (ההתערבות היתה בתקיעת כף, כך שאין בו בעיה מצד 'אסמכתא')
תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב זַלְמָן נְחֶמְיָה גּוֹלְדְּבֵּרְג שְׁלִיטָ"א:
כְּכָל הַנִּרְאֶה גִּדְעוֹן הִתְעוֹרֵר בִּזְמַן לַתְּפִלָּה בִּזְכוּת הָאַזְעָקָה. אוּלָם, יִתָּכֵן שֶׁלְּלֹא הַהִתְעָרְבוּת עִם חַיִּים, גִּדְעוֹן לֹא הָיָה מַגִּיעַ בִּזְמַן לַתְּפִלָּה. וּמִכֵּיוָן שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁהַהִתְעָרְבוּת סִיְּעָה לְהַגָּעָתוֹ בִּזְמַן לַתְּפִלָּה, חַיִּים צָרִיךְ לָתֵת לוֹ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהִבְטִיחַ.
וּבְהֶקְשֵׁר לַזֶּה, נָבִיא כָּאן דְּבָרִים שֶׁסִּפֵּר הַגָּאוֹן הָרַב יוֹסֵף צְבִי רִמּוֹן שְׁלִיטָ"א:
בְּמַהֲלַךְ יְמֵי הַלְּחִימָה שֶׁל "צוּק אֵיתָן" פָּעֲלָה מַעֲרֶכֶת 'כִּפַּת בַּרְזֶל' לְלֹא הַפְסָקָה. כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי לְבִקּוּר בַּמּוֹקֵד שֶׁמִּשָּׁם מַפְעִילִים אֶת מַעֲרֶכֶת 'כִּפַּת בַּרְזֶל' סִפְּרוּ לִי הַחַיָּלִים הָאַחְרָאִים, עַל מָה שֶׁהִתְרַחֵשׁ זֶה עַתָּה:
"כַּיָּדוּעַ, מַעֲרֶכֶת 'כִּפַּת הַבַּרְזֶל' מְגִנָּה עַל מְקוֹמוֹת יִשּׁוּב מִפְּנֵי טִילִים שֶׁל הָאוֹיֵב, וּבְכָךְ מַצִּילָה חַיִּים רַבִּים. בְּיָמִים אֵלוֹ שֶׁל לְחִימָה מְמֻשֶּׁכֶת לְעִתִּים יֵשׁ צֹרֶךְ בְּתִקּוּן הַמַּנְגָּנוֹן. תִּקּוּן שׁוֹטֵף שֶׁכַּזֶּה קוֹרֶה לְעִתִּים רְחוֹקוֹת וְאֹרֶךְ לְכָל הַיּוֹתֵר 10 דַּקּוֹת. יוֹם אֶחָד, לְאַחַר מָטָר בִּלְתִּי פּוֹסֵק שֶׁל טִילִים בְּמַהֲלַךְ שָׁעוֹת רַבּוֹת נִתְגַּלְּתָה תַּקָּלָה רְצִינִית בְּמַעֲרֶכֶת 'כִּפַּת בַּרְזֶל'. תַּקָּלָה זוֹ הִתְגַּלְּתָה כְּ-3 דָּקוֹת לְאַחַר הַיֵּרוּט הָאַחֲרוֹן. מִיָּד הִתְחַלְנוּ בְּתִקּוּן הַתַּקָּלָה, אֶלָּא שֶׁלְּצַעֲרֵנוּ הִתְבָּרֵר שֶׁהַתַּקָּלָה סְבוּכָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁחָשַׁבְנוּ. בְּלַחַץ גָּדוֹל מְאֹד הִתְחַלְנוּ לְתַקֵּן אֶת הַמַּעֲרֶכֶת. כְּכָל שֶׁעוֹבְרוֹת הַדַּקּוֹת הַלַּחַץ גּוֹבֵר, אַךְ רָאוּ זֶה פֶּלֶא, אֵין אַף טִיל, שֶׁקֶט, דְּמָמָה. לְאַחַר שָׁעָה וָחֵצִי בָּהּ אָנוּ עוֹבְדִים בִּמְהִירוּת וּבְלַחַץ גָּדוֹל מְאֹד, הִצְלַחְנוּ סוֹף סוֹף לְתַקֵּן אֶת הַתַּקָּלָה. זֶהוּ, כָּעֵת נִתָּן לִנְשֹׁם לִרְוָחָה.
כַּעֲבֹר כְּ- 10 דַּקּוֹת מִתִּקּוּן הַתַּקָּלָה הָאַחֲרוֹנָה הֵחֵלָּה מִתְקֶפֶת טִילִים חֲדָשָׁה שֶׁנִּמְשְׁכָה שָׁעוֹת רַבּוֹת."
וְכָךְ סִיְּמוּ הַחַיָּלִים (שֶׁלֹּא הָיוּ עִם כִּפּוֹת לְרָאשֵׁיהֶם) אֶת דִּבְרֵיהֶם: "כְּבוֹד הָרַב, אֵין שׁוּם סִבָּה הֶגְיוֹנִית שֶׁדָּבָר כָּזֶה יִקְרֶה. אֵין לָנוּ אֶלָּא לְהוֹדוֹת שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה הוּא נֵס גָּדוֹל. אִם חָלִילָה הָיָה נוֹפֵל טִיל אֶחָד בְּמַהֲלַךְ תִּקּוּן הַמַּעֲרֶכֶת, וְשֶׁלֹּא נְדַבֵּר עַל עֶשְׂרוֹת טִילִים, הַתּוֹצָאוֹת הָיוּ עֲגוּמוֹת מְאֹד מְאֹד!"
עוד בנושא עסקאות, חוזים והסכמים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il