ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
פעם אחת, הלך אחד ממשרתיו להטביל כלים יקרים מאד בנהר. לפתע, געש ורעש הנהר, וגל פרץ מתוכו וסחף את הכלים בנהר. המשרת נמלך בדעתו והחליט, שבביתו המפואר של רבי סעדיה כלל לא ירגישו בחסרון הכלים, ולא סיפר לרס"ג על האבידה.
עברה שנה, ושוב אותו משרת הלך להטביל כלים באותו מקום בנהר. שוב געש ורעש הנהר, והנה פלא, הנהר פלט מולו את הכלים שסחף לפני שנה.
שב המשרת לבית הרס"ג, וסיפר לו את הפלא הגדול. המשרת היה בטוח שרבי סעדיה ישמח מאד, ויודה לה' על הסייעתא דשמיא החריגה שיש לו, אך למרבה ההפתעה נאנח הרס"ג אנחה כבידה.
והנה, מאותו יום התהפך הגלגל על רבי סעדיה, הוא הפסיד את כל רכושו ואף נאלץ לעזוב את משרתו כראש ישיבת סורא. (אכן, מבחינה היסטורית, רס"ג נאלץ במשך מספר שנים לעזוב את משרת ראש הישיבה). משרתו שפוטר בעקבות ההפסדים הכספיים, נדד למצריים ושם הפך לבעל בית מכובד. רס"ג, לעומתו, הפך לעני ואביון ונאלץ לנדוד בדרכים, עד שיום אחד הגיע למצריים, ושם גילה אותו משרתו לשעבר והזמינו לביתו.
אך סאת הייסורים לא תמה. בעת שהותו בבית המשרת, חלה רס"ג במחלה אנושה והגיע עד שערי מוות. המשרת הביא רופאים מומחים, ואלו ייעצו לו לבשל מרק מכמה עופות מפוטמים ויקרים. את המרק לאדות עד שתשאר כף מרק מרוכזת מאד, וכף זאת לטפטף לפיו של החולה. עשה זאת המשרת, והשקיע בכך כסף רב. אך, לפתע, כשהגיש את המרק לפיו של החולה, נפל עכביש מהתקרה לתוך הכף, המרק הוקדח, וכל הכסף והמאמץ ירד לטמיון.
הצטער המשרת, אך למרבה תמהונו, דווקא על שפתי החולה ריחף חיוך קל. והנה, מרגע זה ואילך, הלך מצבו של החולה והשתפר, ובסופו של דבר גם שב למשרת ראש הישיבה ולמעמדו הכלכלי.
שאל המשרת את רס"ג: מדוע נהגת בניגוד להגיון, כשמצאתי את הכלים נאנחת, וכשהוקדח המרק חייכת?
ענה לו רס"ג: כתוב במשלי (כז, כד) "לא לעולם חוסן", ובהתאם לכך גם 'לא לעולם שבר'. כשהייתי בשיא החוסן, בשיא העשירות בצורה חריגה, הבנתי שמכאן אני יכול רק לרדת, ונאנחתי. לעומת זאת, כשהגעתי לשפל המדרגה בצורה חריגה עד שמרק התקלקל, הבנתי שמכאן אני יכול רק לעלות, ואעלה, ולכן שמחתי.
יש כאן אמירה רוחנית עמוקה. המפרשים שם במשלי מבארים, שחשוב שאדם יזכור שההצלחה אינה לעולם, ולכן אל לו לזלזל גם ברכוש פשוט. אמירה זו מלמדת שבעולם יש תמיד איזון בין הקצוות, ושום צד לא גדל בלי הגבלה.
ואכן, בטבע יש תמיד איזון. למשל, מול זיהום אוויר חריג, הטבע מוצא דרכים לטהר זאת בגשם או בשלג. בעלי החיים נולדים עם הורמונים של גדילה, שעוזרים להם לצמוח במהירות בשנותיהם הראשונות, ובכל זאת בשלב מסויים צמיחה זאת נבלמת והם מפסיקים לגדול. (לפני מספר שנים, היה אדם שהמשיך לצמוח ללא הגבלה, הפך לאדם הגבוה בעולם... ונפטר בגיל צעיר).
איזון זה של כוחות מלמד אותנו, שאנו הברואים החומריים מוגבלים, והכל נמצא בידי ה' האלוקים, הכולל ומאזן את כל הכוחות. לכן, חידש רס"ג, כשם שההצלחה מוגבלת, בסוף גם הירידה מוגבלת.
ואם תשאלו, הרי אנו רואים אנשים שהצלחתם בלתי מוגבלת, התשובה היא שאיננו מכירים אחד את בעיותיו של רעהו, ולכל אחד יש הצלחות וכשלונות.
בפרשת במדבר, ה' מונה את בני ישראל, ומחלקם לדגלים ושבטים. ה' משרטט את מבנה המחנה, כך שכל שבט נמצא בצד המתאים לו, ובמרכז - המשכן, מקום השראת השכינה בישראל. כך למדים אנו, שכדי שתשרה השכינה בתוכינו, עלינו לאזן בין כל הכוחות המצויים בקרבנו, ולתת לכל כוח את מקומו.
ויהי רצון, שנזכור תמיד שכל הכוחות וכל ההצלחות והכישלונות באים מה'. ובשעת כשלון, חלילה, נתחזק בכך ש"קץ שם לחושך", וודאי נשוב ונעלה מעלה מעלה! אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














