ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
תובע 1 הוא מפקח בנייה, תובע 2 הוא קבלן מוסלמי שביצע עבודת שיפוצים בבית הנתבעת, הנתבעת ביקשה להפסיק את עבודתו בגלל שהיו לה טענות על עבודתו. בין הצדדים היו טענות שונות, בית הדין קבע בהחלטה קודמת, כי החלטת הנתבעת לסלק את הקבלן היא מוצדקת, בית הדין הזמין מומחה לתמחר את הליקויים.
פסק הדין: הדין החל על יהודי ולא-יהודי בבית דין של תורה הוא שווה. במקרה זה, תובע 1 חייב לנתבעת 4,420 ₪, שני התובעים ישלמו 4,351 ₪ עבור ליקויי בנייה. ובנוסף ישלמו 5,875 ₪ עבור הוצאות משפט.
נימוקים בקצרה:
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
221 - תביעת משרד שידוכים שלא עמד בהסכם
222 - מזמין עבודה למפקח בנייה וקבלן שאחד מהם מוסלמי
223 - מפקח בנייה שתובע תוספות שכר
טען עוד
הרמב"ם (מלכים י, יב) כתב שגר תושב נידון בבית דין של תורה על פי "דיניהם" של הגוים. נראה שכוונתו שדנים על פי דינים שהגויים מחוקקים לעצמם (עפ"י רמב"ן בראשית לד, יג). למרות זאת הרמ"א (שו"ת י) כתב שהגויים צריכים לקבל על עצמם את דיני התורה וכך יש לדון אותם.
התשב"ץ (ג, ו) כתב שבכל מקרה של מחלוקת כספית בין יהודי לגוי יש לקיים את הדיון בבית דין של תורה ללא קשר לדין החל על הצדדים
המאירי (בבא קמא לז, ב) חידש שדין גוי שנוהג בפועל על פי שבע מצוות בני נוח שווה לדין גר תושב. ממילא, למרות שכיום לא ניתן לקבל גר תושב, בכל זאת יש להתייחס למוסלמים כאל גר תושב.
למרות כל האמור, לפי דברי הפוסקים, במקרה ששני הצדדים רוצים לדון בדין ישראל, דנים כדין תורה. בית הדין קבע שהסכמת מוסלמי להתדיין בבית דין של תורה מהווה הסכמה מכללא להתדיין על פי דין תורה, ובלבד שלא תהיה כל אפליה כנגדו, ולכן כך דן בית הדין.
ב. העדפת מומחה בית דין על פני מומחה מטעם אחד הצדדים
הנתבעת טענה שלמומחה בית הדין אין את המומחיות המתאימה להעריך את הנזקים, ויש להעדיף את המומחה מטעמה.
אולם, העמדה ההלכתית היא שתשלום של צד מסוים לאדם על מנת שיעיד פוגע באמינות העד (רמ"א חו"מ לד, יח). פסיקה זו תקפה גם כאשר לטענת הנתבעת הדו"ח שהגיש המומחה מטעמה נראה מקצועי יותר.
ג. אחריות קבלן לנזק שנגרם על ידי פועל מטעמו
לכיריים של הנתבעת נגרם נזק על ידי פועל שהוזמן על ידי הקבלן (תובע 2). אמנם, באופן עקרוני, המזיק חייב לשלם (רמב"ם חובל ומזיק א, יא), אולם, במקרה זה החוק (סעיף 13 לפקודת הנזיקין) קובע כי למעסיק יש אחריות לנזק שגרם עובד שלו. אם המעשה נעשה תוך כדי עבודתו, לדעת בית הדין זהו מנהג המדינה, ובייחוד במקרה זה.
ד. פיצוי על איחור במסירת הבית המשופץ
הנתבעת דרשה 10,000 ₪ עבור האיחור בסיום העבודה, וכמו כן 2800 עבור חודש שכירות של יחידת המשנה שהשכרתה התעכבה עקב האיחור בסיום העבודה.
בהלכה ישנה מחלוקת לגבי פיצוי על מניעת רווח (ראו פס"ד ארץ חמדה גזית 70072) יש פוסקים הסוברים שיש לחייב במקרה שבו מדובר על מניעת רווח ברור. בית הדין מקבל את התביעה לאובדן חצי חודש השכרה בסך 1400 ₪ כיון שמדובר באובדן רווח ברור.
ה. אחריות המפקח לחובותיו של הקבלן
במקרה שלנו, המפקח (תובע 1) טען שהוא היה עובד של הנתבעת ואינו אחראי למעשיו של הקבלן (תובע 2). אולם, כיוון שהוא עבד כשותפו של הקבלן, יש להתייחס אליו כערב לחוב הקבלן (ראו עוד: פס"ד ארץ חמדה גזית 76052 סעיף ו1, ובפס"ד 71082).
דיינים:הרב חיים בלוך, הרב עדו רכניץ, הרב משה חביב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
