ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- פקודות הסותרות דין תורה
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- ארץ הצבי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בליל יום העצמאות ה'תשכ"ז, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, נשא רבנו דברים בסוף המסיבה בישיבה, קרוב לחצות, כמנהגו מדי שנה בשנה. בהתרגשות הזכיר את הלילה, מוצש"ק פ' וישלח, אור לטו"ב בכסלו ה'תש"ח, כשהחליטו שני שלישים מנציגי האומות בלייק-סקסס על חלוקת ארץ ישראל. את ארצי חילקו. השיא היה כשזעק: "איפה חברון שלנו, אנחנו שוכחים את זה, ואיפה שכם שלנו, אנחנו שוכחים את זה, ואיפוא יריחו שלנו, אנחנו שוכחים את זה?" לא היתה כל סיבה הגיונית לחזרה על קריאות אלו דוקא בשנה זאת. על כן, כאשר נעו כחותינו אחרי שלושה שבועות לתוך ערים אלו, ראו רבים בדברי רבנו יותר מאשר דרשה לכבוד החג...
על הרושם האדיר שעשו דבריו על הנוכחים, ראה בספר ארץ גאולה, מאת הרב יוחאי רודיק, המכון לחקר משנת הראי"ה, י-ם ה'תשמ"ט, עמ' 88. שיחה זו נרשמה ונערכה בידי הרב יהודה חזני זצ"ל, ונדפסה כך בספרו של רבנו, "לנתיבות ישראל" חלק שני. שינויים מספר הוכנסו, כדי לקרב הלשון יותר ללשון רבנו, תוך הקשבה לקלטת. נעזרנו בכותרות-המשנה שנרשמו ע"י הרב נפתלי בר-אילן, באחד מן הפרסומים של שיחה זו.
בסעיף ג. "ובלי 'המחותנים'" - באותו יום העצמאות, נערך המצעד הצבאי בירושלים. לא השתתפו בשל כך נציגים זרים מחו"ל, שהתנגדו לכך.
לכו חזו מפעלות ד'
שיחה זו משוכתבת מן הקלטת, כפי שנדפסה ב"שיחות הרב צבי יהודה", בעריכת הרב שלמה אבינר. קלטת וידיאו לשיחה "לכו חזו מפעלות ד'", עם רקע היסתורי, וקולו של רבנו, הופקה ע"י מכללת "מרחבים", ירושלים.
סעיף ג. "מפעל התורה". ע' לנתיבות ישראל חלק א, עמ' רח-רט, "כינוסה של תורה".
סעיף ד. "הישועות מלכו" - הכונה לדבריו שם בחלק יורה-דעה סימן סו: "ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בליבותם, קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה".
סעיף ה. "חוברת 'כל הארץ'" - ע"י חוג שוללי החלוקה, כסלו ה'תש"ז.
סעיף ו. "כל הסיבוכים שהתגלגלו" - חלוקת הארץ.
סעיף ז. "דברים שאמרתי בליל יום העצמאות" - לעיל "מזמור י"ט של מדינת ישראל", סעיף ב.
סעיף ח. "מופיע ביטוי נורא של הרב חרל"פ" - נדפס בחוברת אמרות טהורות חלק א', עמוד 42. מובא גם ב"קץ הדוחק" של יוסף ברמסון, פרק מט.
"את דברַי שם" - עיין לנתיבות-ישראל חלק א, עמ' צד, "תמימים נהיה! - בתורה ובארץ".
סעיף ט. "...אבא. הוא אמר...". - ראה לנתיבות-ישראל חלק ראשון, עמ' סה, "וממנה יושע".
"הממשלה האתיאיסטית". ממשלת רוסיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
