ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- פקודות הסותרות דין תורה
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- ארץ הצבי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בליל יום העצמאות ה'תשכ"ז, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, נשא רבנו דברים בסוף המסיבה בישיבה, קרוב לחצות, כמנהגו מדי שנה בשנה. בהתרגשות הזכיר את הלילה, מוצש"ק פ' וישלח, אור לטו"ב בכסלו ה'תש"ח, כשהחליטו שני שלישים מנציגי האומות בלייק-סקסס על חלוקת ארץ ישראל. את ארצי חילקו. השיא היה כשזעק: "איפה חברון שלנו, אנחנו שוכחים את זה, ואיפה שכם שלנו, אנחנו שוכחים את זה, ואיפוא יריחו שלנו, אנחנו שוכחים את זה?" לא היתה כל סיבה הגיונית לחזרה על קריאות אלו דוקא בשנה זאת. על כן, כאשר נעו כחותינו אחרי שלושה שבועות לתוך ערים אלו, ראו רבים בדברי רבנו יותר מאשר דרשה לכבוד החג...
על הרושם האדיר שעשו דבריו על הנוכחים, ראה בספר ארץ גאולה, מאת הרב יוחאי רודיק, המכון לחקר משנת הראי"ה, י-ם ה'תשמ"ט, עמ' 88. שיחה זו נרשמה ונערכה בידי הרב יהודה חזני זצ"ל, ונדפסה כך בספרו של רבנו, "לנתיבות ישראל" חלק שני. שינויים מספר הוכנסו, כדי לקרב הלשון יותר ללשון רבנו, תוך הקשבה לקלטת. נעזרנו בכותרות-המשנה שנרשמו ע"י הרב נפתלי בר-אילן, באחד מן הפרסומים של שיחה זו.
בסעיף ג. "ובלי 'המחותנים'" - באותו יום העצמאות, נערך המצעד הצבאי בירושלים. לא השתתפו בשל כך נציגים זרים מחו"ל, שהתנגדו לכך.
לכו חזו מפעלות ד'
שיחה זו משוכתבת מן הקלטת, כפי שנדפסה ב"שיחות הרב צבי יהודה", בעריכת הרב שלמה אבינר. קלטת וידיאו לשיחה "לכו חזו מפעלות ד'", עם רקע היסתורי, וקולו של רבנו, הופקה ע"י מכללת "מרחבים", ירושלים.
סעיף ג. "מפעל התורה". ע' לנתיבות ישראל חלק א, עמ' רח-רט, "כינוסה של תורה".
סעיף ד. "הישועות מלכו" - הכונה לדבריו שם בחלק יורה-דעה סימן סו: "ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בליבותם, קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה".
סעיף ה. "חוברת 'כל הארץ'" - ע"י חוג שוללי החלוקה, כסלו ה'תש"ז.
סעיף ו. "כל הסיבוכים שהתגלגלו" - חלוקת הארץ.
סעיף ז. "דברים שאמרתי בליל יום העצמאות" - לעיל "מזמור י"ט של מדינת ישראל", סעיף ב.
סעיף ח. "מופיע ביטוי נורא של הרב חרל"פ" - נדפס בחוברת אמרות טהורות חלק א', עמוד 42. מובא גם ב"קץ הדוחק" של יוסף ברמסון, פרק מט.
"את דברַי שם" - עיין לנתיבות-ישראל חלק א, עמ' צד, "תמימים נהיה! - בתורה ובארץ".
סעיף ט. "...אבא. הוא אמר...". - ראה לנתיבות-ישראל חלק ראשון, עמ' סה, "וממנה יושע".
"הממשלה האתיאיסטית". ממשלת רוסיה.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
