ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- פקודות הסותרות דין תורה
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- ארץ הצבי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"משאל עם" - ראה לעיל רקע לכרוזים יב, ל. המתח לפני הבחירות בכ"ט באייר עלה, אותן הבחירות שהביאו למהפך ולהתמנותו של מנחם בגין לראשות הממשלה. התחזקו הויכוחים בציבור על גורל ארץ-ישראל, ומפלגות השמאל בעיקר, הציעו לפתור ולהכריע את הויכוח על עתיד הארץ, ע"י משאל עם.
לד1
מכתב זה נתפרסם ב"תחומין" חלק ג עמ' 387.
לה
בכסלו ה'תשל"ח נענה נשיא מצרים, אנואר סדאת, שפתח בה'תשל"ד במלחמת יום-הכיפורים, לקריאתו של רה"מ מנחם בגין, ובא בהפתעה לירושלים. בנאומו של האורח בכנסת, הבהיר שהערבים לא יוותרו על זכותם על ירושלים, ועל זה, תגובת רבנו.
לו
כרוז זה בא בעקבות תכנית שלום של בגין, כפי שהציג אותה לפני נשיא ארה"ב, ג'ימי קרטר. בשובו נודעה בארץ, ובה מתן אוטונומיה, מינהל עצמי, לעיריות הערביות. רבנו התנגד גם לכל שותפות, כשהסכמתנו באה מתוך עמדה של חולשה.
שלום קטיעא, רמז ללשון תורה: ונתתי לו את בריתי שלום, במדבר כה ; יב. כשהוי"ו אינה שלמה אלא קטועה, רמז לשלום שניתן לפנחס שאינו שלום מלא, שלם (קדושין סו:). וכן לענינינו, בהעדר עוז אין לדבר על שלום עם שכנינו.
לז
אנטומיה - חכמת ניתוח גוף החי, בד"כ האדם, לאיברים וגידים השונים. כך לעג רבנו לתכנית הממשלה למתן אוטונמיה=ממשל עצמי. כי לפי צליל המילה ומהותה, זאת תכנית לניתוח, אנטומיה, של ארץ-ישראל. (כך גם לקמן בכרוזים: לח, מג, מד, מט, נ.)
לח
על רקע השמועות על נכונות הממשלה לוותר על אדמות סיני, בא כרוז זה.
לט
החשש שמא תמשיך הממשלה לוותר על זכותנו להתנחל, ותגביל את ההתנחלויות הקיימות, היה רקע לכרוז זה.
מ
"עִם שובנו הביתה" - הכוונה לשיבה לחלקי ארץ ישראל שכבשנו במהלך מלחמת ששת הימים.
"הודענו אל כל עם ישראל" - במעמד ליד הכותל, כח באייר, הוא ומו"ר הרב הנזיר רבי דוד כהן, "קול צופייך" ה'תשל"ג, עמ' קכט, "נזיר אחיו" ח"א, עמ' שח, "במערכה הציבורית", עמ' סח-סט.
מב
המאבק על זכות ההתנחלות ביהודה ושומרון נמשך גם עם שרי הליכוד ושותפיהם לקואליציה, למרות ההבטחות לתמיכה בנידון, שניתנו על-ידם לפני הבחירות. גם הדרישה החוזרת ונשנית, בין מצד הממשלה, ובין מצד האופוזיציה, לקיום משאל-עם על ויתורים על חלקי ארצנו תמורת הסכמי שלום עם אויבינו, היו רקע לכרוז הזה.
מג
"בן ארבעים לבינה". אבות ה ; כה. מכח האסוסיאציה לפרשת השבוע, פ' שלח לך, ובה סיפור המרגלים שנענשו שנה כנגד יום, ובסך-הכל ארבעים שנות נדידה במדבר, באה ההתראה לא למעול ברצון ד' לתת לנו ארץ חמדה.
מד
גם כרוז זה בא מכח פרשת המרגלים, אליהם קראו יהושע בן-נון וכלב בן יפונה: בד' אל מרודו! במדבר יד ; ט. כי יש להתחזק למען ארץ ישראל, כנאמנים להבטחת ד' לאבותינו ולנו.
מה
ברקע ההכנות לועידת "קמפ-דיויד". נשיא ארה"ב, ג'ימי קרטר, זימן את ראש-הממשלה מנחם בגין, את שר החוץ משה דיין, ואת שר הביטחון עזר וייצמן, ופקידים מנהליים, יחד עם נשיא מצרים, אנואר סדאת ומשלחתו, למחנה צבאי מרוחק ומבודד. המטרה היתה לסכם את תכנית הנסיגה מסיני, ומתן אוטונומיה לערביי יהודה ושומרון. בין כללי המפגש היה, כי אין לעזוב את המקום כל עוד שאין סיכום, ולכן נוצר מראש לחץ פסיכולוגי חזק על באי הכנס, לעשות ויתורים, כדי לחזור ולשוב הביתה. ואמנם, הסיכומים שם היו ליסוד התהליך של יציאתנו מסיני ולמדיניות הממשלות הבאות, ביחס ליש"ע והגולן.
הציטוט מ"חסד לאברהם" - ראה "להלכות ציבור" כרוז קע.
מו
כרוז זה כתב רבנו במהלך ועידת "קמפ-דיויד" שהתקיימה בימים ד עד טז באלול, ובמוקדו ההכרזה כי כל בגידה בזכותנו על ארץ ישראל, מסיני ועד חמת של הירדן, בטלה ומבוטלת.
מז
האופי של הסתגרות ובדידות, ואף של שטיפת מֹח ב"קמפ-דיויד", עורר אצל רבנו תחושה של עבדות לגורמי חוץ. לכן, יומיים אחרי סיום הועידה, מצא רבנו לנכון לברך על היציאה מעבדות לחרות, ולחזור על הודעתו, כי כל ההסכמים שהושגו שם, בטלים ומבוטלים.
מח
"לא שררות". לפי מסכת הוריות דף י., ורש"י שם. התגובה הציונית של הסכם "קמפ-דיויד" היתה ההתנחלות בחווארה, שם נמצא היום הישוב תל-חיים (איתמר), לא רחוק משכם. אחרי החתימה על הסכם זה, יצא רבנו בתוקף כנגד ממשלת בגין, אך עדיין קיוה שהממשלה תחזור בה, ותעזוב את פגימותיה. אך עזר וייצמן, שר הבטחון, הורה אישית, על פירוק בכח של ההתנחלות. פירוט על כך עיין "גוש אמונים" מאת גרשון שפט, עמ' 344.
מט
החברים אליהם פנה רבנו היו חברי קבוצה שהתארגנה בעקבות "קמפ-דיויד" לבלימת הנסיגה ולמען עשייה ציונית, ועמדה מכאן ואילך בקשר עם רבנו לתיאום פעילותה עימו: פ' עזרא זוהר, רופא ולשעבר קצין רפואה ראשי; פ' יובל נאמן, מומחה לחכניות גרעין, ואח"כ יו"ר התחיה; הרב חיים דרוקמן, תלמיד רבנו, ראש ישיבת אור עציון, ח"כ וסגן שר הדתות; גאולה כהן, קריינית רדיו באצ"ל, סופרת וח"כ מהתחיה; צבי שילוח, סופר ומפעילי מחנה הימין; יגאל הורוביץ, תעשיין ואח"כ שר האוצר; משה שמיר, סופר וממייסדי תנועת "ארץ ישראל השלמה"; משה טבנקין, מותיקי ההתיישבות, חבר קבוץ עין חרוד, מהחוג הרעיוני "עין ורד", ונודע בפעילותו למען ארץ ישראל.
במקביל ובהמשך לכינוס עין-ורד, כ"ד בניסן ה'תשל"ו, שם הזדהו חלוצים ותיקים מההתישבות העובדת עם חובת ההתנחלות ביהודה ובשומרון, ראה רבנו חובה לעצמו לחזור ולשנן את יסודות שיטתו. הרוח החיה מאחורי התארגנות חוג עין ורד, ע"ש המושב בו התכנסו, היו האחים ר' חיים ור' יעקב כ"ץ, אליהם פנה רבנו, ובפקודתו ובברכתו הצליחו. ראה בספרו של גרשון שפט, "גוש אמונים", עמ' 242-248, ובספר "במערכה הציבורית", עמ' קיז.
נ
תחושת רבנו כי המצב מתדרדר, חייבה אותו לעורר ע"י קול קורא זה ואחרים, ולמחות פעם נוספת.
"ולא נתון לניתוחים". רמז לתכנית האוטונומיה שהיא אנטומיה. הכשלונות להתנחל באיזור שכם, והישיבה הממושכת במחנה קדום, הורידו את המוראל, ועוררו למחשבה כי גם ממשלת בגין החדשה אינה טובה מקודמתה.
נא
סוף סוף נמצא מקום עבור גרעין אלון מורה, ליד הכפר רוג'ייב, בחלקו על אדמות מדינה ובחלקו על אדמה פרטית. הערבים עתרו לבג"ץ, ושר הבטחון, וייצמן, תמך בהם!!! על האוירה הזאת של חולשה ומיעוט הכרה בזכותנו על הארץ, דברי רבנו.
נג
בחודש סיון התנחל גרעין "אלון מורה" מחדש בחווארה (ראה רקע לכרוז מח), ורבנו תמך מיד בנסיון זה לחדש את מצות ישוב ארץ ישראל בלב השומרון.
נה
החלטת בית משפט לפנות את המתנחלים מחווארה על פי הנימוק כי אלו אדמות של כיבוש שלא כדין על פי האמנה הבינלאומית, הביאה לתגובתו החריפה של רבנו. הוא שולל את הביטוי כיבוש ביחס לאחיזתנו המחודשת ביהודה ושומרון, כדברי שמעון החשמונאי: "לא ארץ נכריה לקחנו, כי אם נחלת אבותינו", מכבים א, טו, לג. המונח כיבוש מבטא לדעתו השתלטות שלא כדין, על שטחים של מדינה שכנה, אך לא לגבי עצמנו, כשחזרנו הביתה, לארץ אבותינו.
לאחר החלטת בית המשפט, השתדלה הממשלה, ובמיוחד באמצעות השר אריאל שרון, למצוא מקום חלופי. במהרה איתרו מקום מתאים על הר כביר, מזרחית לשכם. שם התנחל חלק ניכר של גרעין "אלון מורה", ושם זכו סופית לבנות את ביתם, הלא הוא הישוב אלון מורה, יבנה ויכונן בב"א.
נח-נט
שני הכרוזים נכתבו כחודשיים לפני הסתלקות רבנו, בי"ד באדר, פורים דפרזים ה'תשמ"ב. היו אלה דברי עידוד למתישבי ימית, אליה זרמו מאות ואלפים, כדי למחות על הכוונה להביא לחורבנה, ולגירוש תושביה, שאמנם יצאה לפועל בסוף, בחודש ניסן באותה שנה. אך דברי רבנו יעמדו לנס ולמופת באהבתו את הארץ ובית ישראל "המתחזקים ציונה בע"ה".
ארבע כוסות ושלוש מצות
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
לבדוק את החמץ שבלב
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
