בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • פקודות הסותרות דין תורה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רויטל בת לאה

המאבק על שלמות ארצנו – חלק ד'

רקע והערות לכרוזים והקריאות של רבנו – חלק ה'

רקע והערות לכרוז "המאבק על שלימות ארצינו" חלק ד''.

undefined

הרב יוסף ברמסון והראל כהן

5 דק' קריאה
לד
"משאל עם" - ראה לעיל רקע לכרוזים יב, ל. המתח לפני הבחירות בכ"ט באייר עלה, אותן הבחירות שהביאו למהפך ולהתמנותו של מנחם בגין לראשות הממשלה. התחזקו הויכוחים בציבור על גורל ארץ-ישראל, ומפלגות השמאל בעיקר, הציעו לפתור ולהכריע את הויכוח על עתיד הארץ, ע"י משאל עם.

לד1
מכתב זה נתפרסם ב"תחומין" חלק ג עמ' 387.

לה
בכסלו ה'תשל"ח נענה נשיא מצרים, אנואר סדאת, שפתח בה'תשל"ד במלחמת יום-הכיפורים, לקריאתו של רה"מ מנחם בגין, ובא בהפתעה לירושלים. בנאומו של האורח בכנסת, הבהיר שהערבים לא יוותרו על זכותם על ירושלים, ועל זה, תגובת רבנו.

לו
כרוז זה בא בעקבות תכנית שלום של בגין, כפי שהציג אותה לפני נשיא ארה"ב, ג'ימי קרטר. בשובו נודעה בארץ, ובה מתן אוטונומיה, מינהל עצמי, לעיריות הערביות. רבנו התנגד גם לכל שותפות, כשהסכמתנו באה מתוך עמדה של חולשה.

שלום קטיעא, רמז ללשון תורה: ונתתי לו את בריתי שלום, במדבר כה ; יב. כשהוי"ו אינה שלמה אלא קטועה, רמז לשלום שניתן לפנחס שאינו שלום מלא, שלם (קדושין סו:). וכן לענינינו, בהעדר עוז אין לדבר על שלום עם שכנינו.

לז
אנטומיה - חכמת ניתוח גוף החי, בד"כ האדם, לאיברים וגידים השונים. כך לעג רבנו לתכנית הממשלה למתן אוטונמיה=ממשל עצמי. כי לפי צליל המילה ומהותה, זאת תכנית לניתוח, אנטומיה, של ארץ-ישראל. (כך גם לקמן בכרוזים: לח, מג, מד, מט, נ.)

לח
על רקע השמועות על נכונות הממשלה לוותר על אדמות סיני, בא כרוז זה.

לט
החשש שמא תמשיך הממשלה לוותר על זכותנו להתנחל, ותגביל את ההתנחלויות הקיימות, היה רקע לכרוז זה.

מ
"עִם שובנו הביתה" - הכוונה לשיבה לחלקי ארץ ישראל שכבשנו במהלך מלחמת ששת הימים.
"הודענו אל כל עם ישראל" - במעמד ליד הכותל, כח באייר, הוא ומו"ר הרב הנזיר רבי דוד כהן, "קול צופייך" ה'תשל"ג, עמ' קכט, "נזיר אחיו" ח"א, עמ' שח, "במערכה הציבורית", עמ' סח-סט.

מב
המאבק על זכות ההתנחלות ביהודה ושומרון נמשך גם עם שרי הליכוד ושותפיהם לקואליציה, למרות ההבטחות לתמיכה בנידון, שניתנו על-ידם לפני הבחירות. גם הדרישה החוזרת ונשנית, בין מצד הממשלה, ובין מצד האופוזיציה, לקיום משאל-עם על ויתורים על חלקי ארצנו תמורת הסכמי שלום עם אויבינו, היו רקע לכרוז הזה.

מג
"בן ארבעים לבינה". אבות ה ; כה. מכח האסוסיאציה לפרשת השבוע, פ' שלח לך, ובה סיפור המרגלים שנענשו שנה כנגד יום, ובסך-הכל ארבעים שנות נדידה במדבר, באה ההתראה לא למעול ברצון ד' לתת לנו ארץ חמדה.

מד
גם כרוז זה בא מכח פרשת המרגלים, אליהם קראו יהושע בן-נון וכלב בן יפונה: בד' אל מרודו! במדבר יד ; ט. כי יש להתחזק למען ארץ ישראל, כנאמנים להבטחת ד' לאבותינו ולנו.

מה
ברקע ההכנות לועידת "קמפ-דיויד". נשיא ארה"ב, ג'ימי קרטר, זימן את ראש-הממשלה מנחם בגין, את שר החוץ משה דיין, ואת שר הביטחון עזר וייצמן, ופקידים מנהליים, יחד עם נשיא מצרים, אנואר סדאת ומשלחתו, למחנה צבאי מרוחק ומבודד. המטרה היתה לסכם את תכנית הנסיגה מסיני, ומתן אוטונומיה לערביי יהודה ושומרון. בין כללי המפגש היה, כי אין לעזוב את המקום כל עוד שאין סיכום, ולכן נוצר מראש לחץ פסיכולוגי חזק על באי הכנס, לעשות ויתורים, כדי לחזור ולשוב הביתה. ואמנם, הסיכומים שם היו ליסוד התהליך של יציאתנו מסיני ולמדיניות הממשלות הבאות, ביחס ליש"ע והגולן.
הציטוט מ"חסד לאברהם" - ראה "להלכות ציבור" כרוז קע.

מו
כרוז זה כתב רבנו במהלך ועידת "קמפ-דיויד" שהתקיימה בימים ד עד טז באלול, ובמוקדו ההכרזה כי כל בגידה בזכותנו על ארץ ישראל, מסיני ועד חמת של הירדן, בטלה ומבוטלת.

מז
האופי של הסתגרות ובדידות, ואף של שטיפת מֹח ב"קמפ-דיויד", עורר אצל רבנו תחושה של עבדות לגורמי חוץ. לכן, יומיים אחרי סיום הועידה, מצא רבנו לנכון לברך על היציאה מעבדות לחרות, ולחזור על הודעתו, כי כל ההסכמים שהושגו שם, בטלים ומבוטלים.

מח
"לא שררות". לפי מסכת הוריות דף י., ורש"י שם. התגובה הציונית של הסכם "קמפ-דיויד" היתה ההתנחלות בחווארה, שם נמצא היום הישוב תל-חיים (איתמר), לא רחוק משכם. אחרי החתימה על הסכם זה, יצא רבנו בתוקף כנגד ממשלת בגין, אך עדיין קיוה שהממשלה תחזור בה, ותעזוב את פגימותיה. אך עזר וייצמן, שר הבטחון, הורה אישית, על פירוק בכח של ההתנחלות. פירוט על כך עיין "גוש אמונים" מאת גרשון שפט, עמ' 344.

מט
החברים אליהם פנה רבנו היו חברי קבוצה שהתארגנה בעקבות "קמפ-דיויד" לבלימת הנסיגה ולמען עשייה ציונית, ועמדה מכאן ואילך בקשר עם רבנו לתיאום פעילותה עימו: פ' עזרא זוהר, רופא ולשעבר קצין רפואה ראשי; פ' יובל נאמן, מומחה לחכניות גרעין, ואח"כ יו"ר התחיה; הרב חיים דרוקמן, תלמיד רבנו, ראש ישיבת אור עציון, ח"כ וסגן שר הדתות; גאולה כהן, קריינית רדיו באצ"ל, סופרת וח"כ מהתחיה; צבי שילוח, סופר ומפעילי מחנה הימין; יגאל הורוביץ, תעשיין ואח"כ שר האוצר; משה שמיר, סופר וממייסדי תנועת "ארץ ישראל השלמה"; משה טבנקין, מותיקי ההתיישבות, חבר קבוץ עין חרוד, מהחוג הרעיוני "עין ורד", ונודע בפעילותו למען ארץ ישראל.

במקביל ובהמשך לכינוס עין-ורד, כ"ד בניסן ה'תשל"ו, שם הזדהו חלוצים ותיקים מההתישבות העובדת עם חובת ההתנחלות ביהודה ובשומרון, ראה רבנו חובה לעצמו לחזור ולשנן את יסודות שיטתו. הרוח החיה מאחורי התארגנות חוג עין ורד, ע"ש המושב בו התכנסו, היו האחים ר' חיים ור' יעקב כ"ץ, אליהם פנה רבנו, ובפקודתו ובברכתו הצליחו. ראה בספרו של גרשון שפט, "גוש אמונים", עמ' 242-248, ובספר "במערכה הציבורית", עמ' קיז.

נ
תחושת רבנו כי המצב מתדרדר, חייבה אותו לעורר ע"י קול קורא זה ואחרים, ולמחות פעם נוספת.
"ולא נתון לניתוחים". רמז לתכנית האוטונומיה שהיא אנטומיה. הכשלונות להתנחל באיזור שכם, והישיבה הממושכת במחנה קדום, הורידו את המוראל, ועוררו למחשבה כי גם ממשלת בגין החדשה אינה טובה מקודמתה.

נא
סוף סוף נמצא מקום עבור גרעין אלון מורה, ליד הכפר רוג'ייב, בחלקו על אדמות מדינה ובחלקו על אדמה פרטית. הערבים עתרו לבג"ץ, ושר הבטחון, וייצמן, תמך בהם!!! על האוירה הזאת של חולשה ומיעוט הכרה בזכותנו על הארץ, דברי רבנו.

נג
בחודש סיון התנחל גרעין "אלון מורה" מחדש בחווארה (ראה רקע לכרוז מח), ורבנו תמך מיד בנסיון זה לחדש את מצות ישוב ארץ ישראל בלב השומרון.

נה
החלטת בית משפט לפנות את המתנחלים מחווארה על פי הנימוק כי אלו אדמות של כיבוש שלא כדין על פי האמנה הבינלאומית, הביאה לתגובתו החריפה של רבנו. הוא שולל את הביטוי כיבוש ביחס לאחיזתנו המחודשת ביהודה ושומרון, כדברי שמעון החשמונאי: "לא ארץ נכריה לקחנו, כי אם נחלת אבותינו", מכבים א, טו, לג. המונח כיבוש מבטא לדעתו השתלטות שלא כדין, על שטחים של מדינה שכנה, אך לא לגבי עצמנו, כשחזרנו הביתה, לארץ אבותינו.

לאחר החלטת בית המשפט, השתדלה הממשלה, ובמיוחד באמצעות השר אריאל שרון, למצוא מקום חלופי. במהרה איתרו מקום מתאים על הר כביר, מזרחית לשכם. שם התנחל חלק ניכר של גרעין "אלון מורה", ושם זכו סופית לבנות את ביתם, הלא הוא הישוב אלון מורה, יבנה ויכונן בב"א.

נח-נט
שני הכרוזים נכתבו כחודשיים לפני הסתלקות רבנו, בי"ד באדר, פורים דפרזים ה'תשמ"ב. היו אלה דברי עידוד למתישבי ימית, אליה זרמו מאות ואלפים, כדי למחות על הכוונה להביא לחורבנה, ולגירוש תושביה, שאמנם יצאה לפועל בסוף, בחודש ניסן באותה שנה. אך דברי רבנו יעמדו לנס ולמופת באהבתו את הארץ ובית ישראל "המתחזקים ציונה בע"ה".

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il