ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש שו"ת "במראה הבזק"

פינוי מקבר לקבר באותו בית-הקברות, לאחר טעות בקבורה

--- ---אלול תשע"ט
מוקדש לעלוי נשמת
שרה בת רפאל אריה הכהן ע"ה
לחץ להקדשת שיעור זה
מלבורן, אוסטרליה Melbourne, Australia
סיון תשס"א

שאלה
המנוח נפטר לפני כ- 30 שנה ונקבר באוסטרליה. השנה הובאו עצמותיו לארץ כדי להיטמן בעיה"ק ירושלים.
חברא קדישא קברה את המנוח ללא נוכחות איש מהמשפחה. כאשר נציג המשפחה, שהיה אמור להיות נוכח בזמן הקבורה, הגיע למקום הקבורה כאשר לא היה לאל ידו לשנות את המקום, ואז הופתע לראות כי מקום הקבורה אינו מכובד לדעתו. אלמנת המנוח, יקירת ירושלים, ישישה מופלגת, הובאה למקום הקבר באמבולנס, והזדעזעה למראה מיקום הקבר, כשהיא טוענת כי מקום זה אינו ראוי לדעתה לקבורה.
במקרה זה ולאור העובדות הנ"ל, האם ניתן להתיר לפנות את המנוח למקום מכובד יותר, באותו בית-קברות.

תשובה
אסור לפנות מת 1 אפילו מקבר בזוי לקבר מכובד 2 , אלא אם כן הבזיון הוא אובייקטיבי (לדעת רוב בני האדם) 3 . אמנם במקרה דידן ניתן להתיר, וזאת על-פי שלשה שיקולים:
א. יש להתחשב במצבה הבריאותי ובגילה המופלג של האלמנה ובעובדה כי השארת בעלה בקברו זה עלולה לערער את מצבה הבריאותי ח"ו 4 .
ב. כאשר ברור באומדנא דמוכח שהקבורה במקום זה לא היתה על דעת הקרובים, הרי זה כאלו התנו לפנותו 5 , והפינוי מותר 6 . במקרה דנן האלמנה לא נכחה, והנציג שבא אחרי מעשה, כבר לא היה יכול לשנות את מיקום הקבורה. ועוד, על-פי דבריהם של נציג המשפחה והאלמנה ועל-פי אנשים נוספים שביקרו במקום, אכן אין המקום מכובד כלל וכלל 7 , ואילו היתה האלמנה נוכחת בזמן הקבורה, היתה מתנגדת נמרצות, והרי זה כאלו היתנו לפנותו.
ביקרנו במקום, ואכן ניתן להבין את הרגשת האלמנה בצידי הקבר פזור ציוד של מיפעל-שיש הצמוד לחלקה.
ג. האלמנה תרכוש עבור שניהם חלקה כפולה אשר תיחשב ל"קבר המשפחה" 8 , ואז יהיה מותר לפנות את המנוח לקבר החדש.




^ 1. לאיסור פינוי מת מקברו קיימים שני רבדים (ע"פ שו"ת "אגרות משה" יו"ד ח"ב סי' קס):
א. איסור דאורייתא הנגזר מחיוב הקבורה מדאוריתא שהוא - להביא את הנפטר למנוחה עד לתחיית המתים.
ב. איסור דרבנן - משום "למה הרגזתני", דהיינו חרדת הדין (ש"ך וט"ז יו"ד סי' שסג, א).
^ 2. שו"ע יו"ד (סי' שסג, א,ף על-פי התוספתא). על-פי האמור לעיל, במצב זה יהיה קיים רק האיסור מדרבנן, כיוון שמדאוריתא נדחה חיוב קבורה משום כבוד הנפטר.
^ 3. "אגרות משה" שם. ועיין עוד שם (יו"ד ח"ג סי' קנ) בהגדרת בזיון אוביקטיבי.
^ 4. על-פי "אגרות משה" (יו"ד ח"ב סי' קנח) המתיר בנדון זה, לאור הסברה כי אדם מחויב ברפואת אלמנתו גם לאחר מותו, עיין שם. ויתר על כן, יש כאן חשש גדול של פיקוח-נפש. ויש להוסיף, כי האשה עוסקת כל חייה באומנות, והצד האסתטי משמעותי מאוד בחייה.
^ 5. "אגרות משה" (יו"ד ח"ב סי' קנח ד"ה ויש עוד).
^ 6. שו"ע יו"ד (סי' שסג א).
^ 7. שבנדון זה איכא אומדנא דמוכח שניתן שם על מנת לפנותו, ובכהאי גוונא יש לומר שאפילו "ציץ אליעזר" (ח"י סי' מ ב) הדורש כי התנאי יהיה מפורש בפה, יודה ל"אגרות משה" הנ"ל, שיש לדון הדבר כאלו היתנו.
^ 8. השו"ע (שם) פוסק, כי מותר להעביר מת לקברות אבותיו. עיין "אור שמח" (סוף הלכות אבל) הסובר, כי ניתן להעביר מת לקברות משפחתו לאו דוקא כאשר קבורים שם אבותיו, אלא גם למקום בו תקבר משפחתו בעתיד. ואע"פ שחלקו עליו מן האחרונים, יש לצרפו כסניף להקל במקרה זה (ע"פ "אגרות משה" יו"ד ח"ב סי' קנו).
עוד בנושא שו"ת "במראה הבזק"

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל שאלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il