ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד. וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה על הנסים שעשה לנו. אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק".
כדברים האלה אין הרמב"ם כותב לענין שום חג אחר, אפילו פסח שהוא זכר ליציאת מצרים, ואפילו חג שבועות אשר אז קבלנו תורה, אין הרמב"ם מתאר במלים "חביבה היא עד מאד". ברור לנו כי כתב כל מלה במחשבה ובתוכנית. מה ראה ב"חנוכה" לבוא לידי התרגשות קיצונית כזאת?
נעיין בתכונה אנושית. טבע האדם שנתקל בהתנגדות, כחו מתאמץ בהגנה עצמית ובכך הוא מתחסן נגד המתנגד. כאשר למען פיתוח בריאות האדם רוצים לעורר בגופו נוגדנים חיוביים, מחדירים לגופו חיידקים מזיקים מתים, ובכך מעוררים באדם כחות נרדמים השומרים על גופו מפני סכנות עתידיות. וכך היה עם ישראל בימי קדם, כאשר התעמתו בכחות של המתיוונים, התעוררו עוד יותר לשמור על רוחם העצמאית. וזוהי שמחתנו הגדולה.
מה ראו היהודים המתיוונים בתרבות יון, שכה נדבקו בה? ר' יהודה הלוי מזהיר בשיריו כי לתרבות יון היו רק "פרחים ולא פירות". כלומר יש להם יופי אסתטי וחיצוני, אבל לא ממשות של תוכן. "יפיפיותו של יפת". אנו מכירים כי היוונים פיתחו אמנויות יפות כמו ציור, פסלות, רקמה. ודאי כי שפת יון היא יפה בריטוריקה, ומועילה לנאומים. הפילוסופיה של יון קבעה לה שם עולמי ויכלו לדקדק להפליא בהגיונות מופשטים. וכן מלומדי האסכולות ידעו יפה להגן בויכוח על כל עמדה (חכמה הנקראת "דיאלקטיקה") גם בלי שמאמינים במה שאומרים. פשוט שכל הדברים הללו קוסמים כל צופה. אבל בעיית כל הבעיות מבחינת השקפת היהדות היא שתרבות יון כפרה במציאות התגלות האל בעולמו ומתן המצוות. הלא עמדת היהדות היא שאלוקים הוא במרכז כל הבריאה, והכל סובב סביב לתכניותיו. אבל לעומת זאת סברו היוונים שהאדם הוא במרכז הכל, ועבודת הדת היא רק פרט קטן מפרטי תרבות החיים. ולכן עסקו הרבה באתלטיקה ומשחקי ספורט. הם פיארו את גוף אדם עד כדי פולחן, ולא בחנם העמידו מגרש אימון הגוף (ריצה וקפיצה לגובה) על מקום הר הבית בירושלים. לשיא הגיע אריסטו, כאשר הכחיש מציאות כל ענין רוחני שאינו בר מישוש באצבעות אנוש (כן כתב הרמב"ן, ויקרא טז, סוף ח).
על פי חקרי ההיסטוריה ידוע כי היהודים בתקופה ההיא היו בשפל רוחני. על פי קריאה ב"ספר החשמונאים" אנו מוצאים כי הרבה מבני עמנו התבוללו בתרבות הנכר. אנו מכירים זאת גם כן מריבוי המלים היווניות שיש בספרות חז"ל מהתקופה ההיא. רבו המלשינים והמוסרים. חז"ל בתקופת שמאי והלל הזדקקו לתקן י"ח תקנות רק כדי להבדיל את העם ממגע עם בני נכר. טרם נוצרו הישיבות הגדולות של תנאים ואמוראים שבתקופה המאוחרת יותר, שהם פרסמו חכמת התורה.
ומה גרם להתעוררות לאומית שלנו אחרי שהעם נרדם? דוקא הלחץ שאויבינו הציקו לנו. (כלשון הרב קוק: "דוקא ע"י פגישת זה המכשול העצום, (בא) החוזק הגדול של אמתת האמונה", "עין איה", שבת, עמ' 66). המתיוונים (שהיו מקורבים לשלטונות הנכר) גזרו גזירות נגד הדת. נגד קיום ברית מילה, נגד לימוד תורה, נגד שמירת שבת ונגד כל מצוה בלתי רציונלית ("מגילת תענית", פרקים ה-יב). ואמנם ידע (י' מנוקדת סגול) תורני היה דל בדור ההוא, אבל כאשר בני חשמונאי פעלו בקנאות לשמור על רוח קדושה, רוח העם התלקחה ללפיד בוער ונהרו אחריהם מאות להלחם נגד הפולש הזר. יש אגדת עם שהלוחמים התבצרו במערה אחת. בחרו היוונים להתקיף אותם ולהשמיד אותם דוקא בשבת, כי ידעו שהיהודים לא יחללו את השבת. ואמנם צדקו בתכסיסם, ונטבחו רבים מהיהודים האמיצים שלא הגינו על עצמם. ובאמת מבחינה הלכתית טעו אותם הנהרגים כי פקוח נפש דוחה לשבת. אבל מבחינה רוחנית, כמה נהדר המראה של איש המקריב כל אשר לו למען אמונתו (אפילו טועה בהלכה).
מנהגו של עולם, אין סיכוי למיעוט הנלחם נגד הרוב, וחלשים נגד גיבורים. אבל היהודים שהאמינו בצדקת דרכם "נכנסו ללוע הארי" אפילו על דעת למות. כמפורסם, חלק מחיילי היוונים רכבו על פילים. וידוע כי מצבו של הנמצא למעלה עדיף מזה של הנמצא נמוך ממנו. ומה הם סיכוייו בקרב? ואעפ"כ נכנסו היהודים לעימות בחירוף נפש. הכל מתוך אמונה בצדקת דרכם.
לכן אם נרצה להגדיר מה ענינו של "נר חנוכה", נאמר כי הוא נצחון רוח האדם. נר אחד מוצב ליד פתח הבית, ודוקא מבחוץ מול חושך מדכא. בתקופה ההיא לא היתה תאורה ברחובות. בלילות טבת, כאשר לעתים קרובות גם הירח והכוכבים מכוסים ע"י עננים, החשך שמבחוץ היא אפלה קודרת. והרוחות הנושבות בעיצומו של חורף גם הן מכבות את הנרות (ושמא לכן פסקו "כבתה, אין זקוק לה"). כמה אמונה נשגבה יש לשים נר אחד מול כל הכחות השליליים?
דוקא ע"י מסירת נפש יחודית זו, ע"י האמונה הבלתי מתפשרת מול כל הסיכויים, הגענו למה שהגענו. כל אומות קדם (כנענים, אכדים, שומרים ועוד) חלפו ונעדרו מהעולם. אפילו בני יון של היום אינם מכירים כלום מתרבותם העתיקה. רק ישראל נשאר "שריד" מהתקופה הקדמונית, בני תרבותם המקורית. לכן קבעו לנו חז"ל כי סמל לתופעה פלאית זו של "רוח נגד החומר" נעשה זכר לנס ע"י נר קטן (הדולק אפילו רק חצי שעה בלבד). וחשיבות מצוה זו בולטת ע"י הגדרת הרמב"ם שאפילו עני שאין לו מה יאכל, ואין לו כסף לרכוש מזון לו ולבני ביתו, וכמובן אין לו כוסית קטנה של שמן, אפילו לרכוש שמן שאינו גורם אור צלול ובהיר, אזי ימכור את כסותו העליונה וישיג כסף למצוה זו. והלא הרמב"ם לא התכוון למליצה שירית, אלא דבריו כפשוטם הלכה למעשה. כי ראוי לשבח מי שפועל מתוך אמונה ועקרונות.
כמו בימים ההם, כן בזמן הזה. יש יהודים שאינם נגררים אחרי "המתיוונים" אוהבי תרבות הנכרים. מצבנו הפוליטי תלוי בכך. יש אצל השלטונות אשר למען המשך זרימת הדולרים מארה"ב אינם מסתכנים "להרגיז" את הנשיא האמריקאי. לכן גם כאשר הפלשתינאים יורים קאסמים נגד אשקלון, מעדיפים השלטונות להגיב בהרעשה ארטילרית על שטח ריק מאדם, ולא בפעולה נמרצת יותר. החלטה זו היא עלובה ושגויה. אבל יש אצלנו יהודים אשר למען עקרון אהבת הארץ, ולמען עקרון אהבת עמם, אינם מוכנים להחניף, אינם מוכנים לשקר. לא סוגדים למרכזי הכח. לא נכנעים למאמינים בעליונות החומר. לא מסכימים לבעלי עוולה. נכון שאנו המיעוט והם הרוב. נכון שיש להם פילים ואנו בסך הכל חיל רגלי. נכון שהם "למעלה" ואנו "למטה". נכון שהם גבורים ואנו חלשים. אבל יש פתגם עתיק: "ה' איתנו, ולכן אנו הרוב!"
עוד לא נאמרה "המלה האחרונה" בענין ייעודו של עם ישראל!
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
ארבע כוסות ושלוש מצות
מה זה בכלל אמונה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
איך ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
