ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
עובר שבוע. חיים הבעל של חיה, סיים לשטוף ידיים. הוא סגר את הברז, וגילה שהוא מטפטף. הוא סגר בכל כוחו, אך הוא עדיין טפטף, אבל ממש טיפה. לא נורא, אפשר להסתדר. כנראה אבן קטנה חדרה לגומייה שאוטמת את הברז. אין לו כח לפרק ולפתור את הבעיה. אולי בפעם אחרת...
עוברים שבועיים. יחיאל, הבן שלהם. מסיים לשתות. ברור שהברז יטפטף מעט, אבל בכל זאת חשוב לסגור חזק, כדי שלא יטפטף הרבה. הוא סוגר, והופס, העסק הלך, המים זורמים חופשי. חייבים לסגור את השיבר, ועכשיו כבר חייבים להחליף גומייה וכו', סיפור. חבל, אם הם היו מנסים לפתור מיד בהתחלה את הבעיה, היא הייתה נפתרת בקלות.
הם הולכים לחנות המתאימה. למוכר נותר חלק חילוף אחרון מעט פגום. לא נורא, אומר המוכר, יטפטף מעט, הרי הסתדרתם כך כמה שבועות...
אבל הם מסרבים, אם כבר מתקנים ומחליפים, צריך שיהיה הטוב ביותר...
כך היא גם עולמה של התשובה מהחטא. לעיתים, אנו מושכים ומושכים, והולכים חלילה ונופלים, אך כשאנו מתעוררים לתשובה, היכולת לשוב בשלמות תלויה בכך שנעלה למקום נעלה וטוב יותר מהמקום בו היינו בתחילה. אם ברצוננו שהזדונות יהפכו לנו לזכויות, הרי שעלינו להפוך את הזדונות למנוף שיעורר אותנו לזכויות, ולא רק ישאיר אותנו במקום, ובשביל זה עלינו לטפס למקום גבוה יותר מהמקום שבו היינו בתחילה.
וכך מצאנו, בפרשת אחרי מות, העוסקת בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים – אחרי מות שני בני אהרון, בקרבתם לפני ה'... בזאת יבוא אהרון אל הקודש". האבן עזרא לומד מכאן, שבני אהרון ניסו להקטיר קטורת בקודש הקודשים, ולכן בעקבות מותם, נצטווה אהרון על סדר שלם של עבודה בכניסה לפני ולפנים. ההוכחה שלו היא מכך, שאם הם ניסו להקטיר במזבח הקטורת שנמצא בחוץ, הרי אין קשר בין העבודה העוסקת בכניסה לקודש הקודשים לניסיון הקטרתם.
אולם, הרמב"ן חולק עליו ואומר שלא יתכן שהם ניסו להקטיר בקודש הקודשים, כשאפילו אהרון עצמו הצטווה רק להקטיר על מזבח הקטורת, "ולמה יכניסו הם, הקטורת שלהם, לפנים משלו".
לכן מבאר, שהפרשה באה ללמד שלא הקטורת היא הממיתה, אלא ההקשבה לדבר ה'. ובאמת נדב ואביהוא ניסו להקטיר במזבח הקטורת, שלא על פי צו ה', ואילו אהרון מצטווה כאן להיכנס יותר פנימה עד לקודש הקודשים, ובכל זאת הוא ישאר בחיים, (ואף יכפר ויביא חיים), כי זה לפי צו ה'.
נמצאנו למדים, שעד החטא היה אפשר להיכנס רק עד מזבח הקטורת, אולם דווקא בעקבות החטא, נכנס השליח של עם ישראל לקודש הקודשים. התשובה מביאה אותנו לפסגות עליונות יותר מהמקומות שהיינו בהם קודם החטא.
ויהי רצון, שנזכה לשוב אל ה' באמת בימים אלה, להעפיל לפסגות חדשות, ולהיטהר ממקור עליון!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
