ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
עובר שבוע. חיים הבעל של חיה, סיים לשטוף ידיים. הוא סגר את הברז, וגילה שהוא מטפטף. הוא סגר בכל כוחו, אך הוא עדיין טפטף, אבל ממש טיפה. לא נורא, אפשר להסתדר. כנראה אבן קטנה חדרה לגומייה שאוטמת את הברז. אין לו כח לפרק ולפתור את הבעיה. אולי בפעם אחרת...
עוברים שבועיים. יחיאל, הבן שלהם. מסיים לשתות. ברור שהברז יטפטף מעט, אבל בכל זאת חשוב לסגור חזק, כדי שלא יטפטף הרבה. הוא סוגר, והופס, העסק הלך, המים זורמים חופשי. חייבים לסגור את השיבר, ועכשיו כבר חייבים להחליף גומייה וכו', סיפור. חבל, אם הם היו מנסים לפתור מיד בהתחלה את הבעיה, היא הייתה נפתרת בקלות.
הם הולכים לחנות המתאימה. למוכר נותר חלק חילוף אחרון מעט פגום. לא נורא, אומר המוכר, יטפטף מעט, הרי הסתדרתם כך כמה שבועות...
אבל הם מסרבים, אם כבר מתקנים ומחליפים, צריך שיהיה הטוב ביותר...
כך היא גם עולמה של התשובה מהחטא. לעיתים, אנו מושכים ומושכים, והולכים חלילה ונופלים, אך כשאנו מתעוררים לתשובה, היכולת לשוב בשלמות תלויה בכך שנעלה למקום נעלה וטוב יותר מהמקום בו היינו בתחילה. אם ברצוננו שהזדונות יהפכו לנו לזכויות, הרי שעלינו להפוך את הזדונות למנוף שיעורר אותנו לזכויות, ולא רק ישאיר אותנו במקום, ובשביל זה עלינו לטפס למקום גבוה יותר מהמקום שבו היינו בתחילה.
וכך מצאנו, בפרשת אחרי מות, העוסקת בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים – אחרי מות שני בני אהרון, בקרבתם לפני ה'... בזאת יבוא אהרון אל הקודש". האבן עזרא לומד מכאן, שבני אהרון ניסו להקטיר קטורת בקודש הקודשים, ולכן בעקבות מותם, נצטווה אהרון על סדר שלם של עבודה בכניסה לפני ולפנים. ההוכחה שלו היא מכך, שאם הם ניסו להקטיר במזבח הקטורת שנמצא בחוץ, הרי אין קשר בין העבודה העוסקת בכניסה לקודש הקודשים לניסיון הקטרתם.
אולם, הרמב"ן חולק עליו ואומר שלא יתכן שהם ניסו להקטיר בקודש הקודשים, כשאפילו אהרון עצמו הצטווה רק להקטיר על מזבח הקטורת, "ולמה יכניסו הם, הקטורת שלהם, לפנים משלו".
לכן מבאר, שהפרשה באה ללמד שלא הקטורת היא הממיתה, אלא ההקשבה לדבר ה'. ובאמת נדב ואביהוא ניסו להקטיר במזבח הקטורת, שלא על פי צו ה', ואילו אהרון מצטווה כאן להיכנס יותר פנימה עד לקודש הקודשים, ובכל זאת הוא ישאר בחיים, (ואף יכפר ויביא חיים), כי זה לפי צו ה'.
נמצאנו למדים, שעד החטא היה אפשר להיכנס רק עד מזבח הקטורת, אולם דווקא בעקבות החטא, נכנס השליח של עם ישראל לקודש הקודשים. התשובה מביאה אותנו לפסגות עליונות יותר מהמקומות שהיינו בהם קודם החטא.
ויהי רצון, שנזכה לשוב אל ה' באמת בימים אלה, להעפיל לפסגות חדשות, ולהיטהר ממקור עליון!
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
פסח שני
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
איך נהנים כשעובדים קשה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עניינו של ט"ו בשבט?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
