ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
ובאמת, גדולי ישראל האמתיים כואבים את כאבו של עם ישראל ומתייסרים מאוד כששומעים הצרות הפוקדות משפחות רבות, אבל כדי 'להמתיק' מעט את דבריו של ר' חצק'ל, וללמד מעט זכות על עם ישראל, נצטט כאן קדם מתוך דבריו המופלאים של בעל הפרי תואר על שלחן ערוך יורה דעה, הלא הוא רבי חיים בן עטר זי"ע, בעל אור החיים הק' על התורה. מתוך הדברים נוכל להבין מדוע יש כאלה שבשרם אינו נעשה חידודין חידודין למשמע הצרות המתגברות.
בשו"ע יו"ד בהלכות שחיטה (סימן יח הלכה ט') כתב: שבדיקת סכינין צריכה אבישרא, היינו שצריך לבדוק את הסכין גם על הבשר עצמו (של הבודק), ולא רק הציפורן.
הפרי תואר מנסה להסביר מדוע לא ראינו כיום שעושים זאת, ובתוך דבריו יש דברים מופלאים מאוד, שיש בהם משום לימוד זכות על עם ישראל.
הסיבה שלא בודקים את הסכין בבשר, אומר בעל האור החיים, היא משום כי אין אדם מרגיש בה כל עיקר, והסיבה שלא מרגישים היא בגלל שהבשר עצמו של האדם התגשם והתעבה, כמו שעיני רואות כמה בני אדם שעורות אצבעותיהם וידיהם עב וגס, ויש שעורותיהן כבשרם ממש. וזה ברור שהבודקים שהעור שלהם דק ירגישו בבדיקת הסכין בבשר, והאמוראים היה להם בשר חי וטהור, ממילא היו יכולים להרגיש בבדיקה.
ומה הסיבה שלאמוראים היה בשר חי וטהור, ואילו בשרם של האנשים בתקופות מאוחרות יותר התגשם יותר, אומר הפרי תואר שתי סיבות לכך. האחת. 'לצד טהרת נפשם היה בשרם כזכוכית לבנה' דהיינו שטהרת לבו של האדם משפיעה באופן ישיר על בשרו הגשמי, כך פועלים הדברים בעולמו של הקב"ה, שכאשר מצחצח אדם נפשו, גם בשרו מתעדן יחד עמה.
אבל יש לו לרבי חיים בן עטר, סיבה נוספת, כדי להסביר את עדינות בשרם של האמוראים, והיא הנוגעת לעניינינו, "ואיבעית אימא, שעדיין לא האריכו כל כך בגלות ולא שבעו מי רוש (עשב מר – רש"י דברים לב, לב) היגונות והצרות – ולזה בשרם מפונק. מבהיל על הרעיון – האמוראים שעדיין לא השתקעו בגלות, ועדיין לא עברו על ראשם כל הצרות הפוקדות אותנו, היה גם בשרם עדין ומפונק. אבל אנחנו - שכבר שבענו יגונות – בשרנו עב וגס. עכשיו נעשה קל וחומר פשוט, אם הצרות משפיעות על החומר, על אחת כמה וכמה שיש להן השפעה על הנפש, הנעשית אף היא עבה וגסה, ואין בכוחה להרגיש את הצרות, וממילא בשרינו אינו נעשה חידודין חידודין. כל זה מלמד זכות על עם ישראל (אוצר אפרים - בפרשתנו).
מדוע הוצרכו מאה ועשרים ריבוא מלאכים?!
וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה (יט, ח). דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו שישים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים – אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. וכיון שחטאו ישראל, ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום (שבת פח.). 'מקשים העולם' מדוע להנחת הכתרים על ראש ישראל הספיקו שישים ריבוא מלאכים, ואילו להסרתם מראש ישראל לאחר שחטאו היה צורך במאה ועשרים ריבוא מלאכים? התוספות (שבת פח. ד"ה ירדו) מיישבים זאת על פי הכלל "גדולה מידה טובה ממידת פורענות", ולכן מלאך טוב יכול היה לקשור ב' כתרים אולם מלאך חבלה לא היה לו כח להסיר כתר אחד.
רבינו האור החיים הק' בספרו חפץ ה' על הש"ס מבאר באופן אחר:
יתכן שגם מצד אמירת נעשה ונשמע, אף אם לא היו מקדימים את ה"נעשה" ל"נשמע", היו זוכים לכתרים. אולם הרי ידוע הכלל ש"אין מלאך אחד עושה ב' שליחויות", ואם כן לכאורה לא יתכן שמלאך אחד יניח שני כתרים משונים זה מזה – אחד כנגד "נעשה" ואחד כנגד "נשמע", ולכך דקדק בלשונו ואמר "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, כי ה"נעשה" כשלעצמו כבר מחייב גם את השמיעה, כי אי אפשר לעשות בטרם שומעים איך ומה לעשות, ואם כן במצב זה השמיעה והעשייה הם דבר אחד, ולכן הספיק מלאך אחד לכל שני כתרים ובסך הכל שישים ריבוא מלאכים. אולם כאשר חטאו ישראל, היה צורך במלאך נפרד לכל כתר, כי עתה אין לא שמיעה ולא עשייה, ואם כן הם שני עניינים נפרדים – הזקוקים לשני מלאכים שונים...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
