- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ילד הנחשד בגניבה
כיצד להתייחס לילד החשוד בגניבת כספי הוריו?
שאלה על ילד שנחשד בגניבה
שאלה: בננו הקטן התחיל לקנות בזמן האחרון דברים שונים. אחיו הגדולים טוענים שאת הכסף לכך הוא 'גנב' מתוך הקופה הקטנה שלנו, שמשם אנו נותנים לילדים כסף לצרכים שוטפים. כעונש על כך הם החרימו לו את דמי החנוכה, כדי להחזיר מתוכם את הכספים שהוציא (14 שקלים) לקופה הקטנה. הילד לעומתם טוען שברחוב פלוני מצא כמה שקלים ובהם קנה מסטיקים, וברחוב אלמוני מצא עוד כמה שקלים ובהם קנה וופלים.
כיצד צריך לנהוג? האם נקבל את טענת הגדולים כי הילד 'גנב' את הכסף ועל כן הוא צריך להשיב את הגנבה, או שעלינו להאמין לילד שמצא כסף ברחוב? ואף אם אין אנו בטוחים שאמת דיבר, מכל מקום בלי הוכחות אי אפשר להרשיעו ולהכתימו באשמת הגנבה.
תשובה: הפתרון לכך פשוט. ההלכה היא שכל כסף שילד הסמוך על שולחנם של הוריו מוצא הרי הוא שייך להוריו (משנה ב"מ יב, א, שו"ע חו"מ ער, ב), ואם כן הילד צריך להביא לכם את הכסף שמצא. ואם לא הביא לכם את הכסף וקנה בו ממתקים בחנות, עליו להחזיר לכם כנגד זה את הסכום שמצא מתוך דמי החנוכה שלו.

על ידי כך שתסבירו לו את ההלכה הזו תרוויחו כמה דברים: ראשית, הצדק נעשה כהלכה, שגם אם גנב הרי שהחזיר את הגנבה. שנית, אין כאן עלבון לילד, מפני שיוכל לטעון לעצמו ולאחיו שלא ידע כי עליו להביא את הכסף שהוא מוצא להוריו, ועתה שהוא יודע ישיב את הכסף בשמחה מתוך דמי החנוכה. שלישית, תסתמו בכך פרצה העלולה לקרוא לגנב, שכל זמן שהילד יודע שיכול הוא לטעון כי מצא כסף ברחוב יהיה לו סיפור כיסוי לכסף שיגנוב, אבל אם יידע שלא יוכל לטעון כך, גם לא יגנוב.
כיצד להתייחס לילד שגנב
חשוב להוסיף דבר ששמעתי מאמי מורתי, כי אסור להגדיר ילד שלקח כסף מארנקם של הוריו כ'גנב'. המושגים 'גנב' ו'גניבה' טעונים משמעות חמורה ביותר בעיני המבוגרים, שכן המבוגרים מבינים את משמעות הבעלות וערכה, שכל ערכי העבודה והכלכלה מבוססים עליה, ואילו הילד אינו מבין בכלל את חומרת הגניבה. דומה הדבר בעיניו למי שלוקח עוגיה נוספת על מה שהתירו לו. על כן יש להתייחס לכך כאל בעיית משמעת, בלי לטעון אותה במשמעות חמורה וכבדה, ובסבלנות להסביר להם שאסור לקחת כסף ללא רשות.
בנוסף לכך צריך להעיר כי הורים שמשאירים כסף במקום גלוי אשמים במידה רבה ב'גנבותיהם' של ילדיהם, מפני שברבות הזמן הילדים עלולים להתפתות לקחתו, ונמצא שנתנו מכשול לפני עיוור.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
שאלה: בננו הקטן התחיל לקנות בזמן האחרון דברים שונים. אחיו הגדולים טוענים שאת הכסף לכך הוא 'גנב' מתוך הקופה הקטנה שלנו, שמשם אנו נותנים לילדים כסף לצרכים שוטפים. כעונש על כך הם החרימו לו את דמי החנוכה, כדי להחזיר מתוכם את הכספים שהוציא (14 שקלים) לקופה הקטנה. הילד לעומתם טוען שברחוב פלוני מצא כמה שקלים ובהם קנה מסטיקים, וברחוב אלמוני מצא עוד כמה שקלים ובהם קנה וופלים.
כיצד צריך לנהוג? האם נקבל את טענת הגדולים כי הילד 'גנב' את הכסף ועל כן הוא צריך להשיב את הגנבה, או שעלינו להאמין לילד שמצא כסף ברחוב? ואף אם אין אנו בטוחים שאמת דיבר, מכל מקום בלי הוכחות אי אפשר להרשיעו ולהכתימו באשמת הגנבה.
תשובה: הפתרון לכך פשוט. ההלכה היא שכל כסף שילד הסמוך על שולחנם של הוריו מוצא הרי הוא שייך להוריו (משנה ב"מ יב, א, שו"ע חו"מ ער, ב), ואם כן הילד צריך להביא לכם את הכסף שמצא. ואם לא הביא לכם את הכסף וקנה בו ממתקים בחנות, עליו להחזיר לכם כנגד זה את הסכום שמצא מתוך דמי החנוכה שלו.
רביבים (716)
הרב אליעזר מלמד
153 - שו"ת עמונה
154 - ילד הנחשד בגניבה
155 - תפילה לשלום המתנחלים
טען עוד
על ידי כך שתסבירו לו את ההלכה הזו תרוויחו כמה דברים: ראשית, הצדק נעשה כהלכה, שגם אם גנב הרי שהחזיר את הגנבה. שנית, אין כאן עלבון לילד, מפני שיוכל לטעון לעצמו ולאחיו שלא ידע כי עליו להביא את הכסף שהוא מוצא להוריו, ועתה שהוא יודע ישיב את הכסף בשמחה מתוך דמי החנוכה. שלישית, תסתמו בכך פרצה העלולה לקרוא לגנב, שכל זמן שהילד יודע שיכול הוא לטעון כי מצא כסף ברחוב יהיה לו סיפור כיסוי לכסף שיגנוב, אבל אם יידע שלא יוכל לטעון כך, גם לא יגנוב.
כיצד להתייחס לילד שגנב
חשוב להוסיף דבר ששמעתי מאמי מורתי, כי אסור להגדיר ילד שלקח כסף מארנקם של הוריו כ'גנב'. המושגים 'גנב' ו'גניבה' טעונים משמעות חמורה ביותר בעיני המבוגרים, שכן המבוגרים מבינים את משמעות הבעלות וערכה, שכל ערכי העבודה והכלכלה מבוססים עליה, ואילו הילד אינו מבין בכלל את חומרת הגניבה. דומה הדבר בעיניו למי שלוקח עוגיה נוספת על מה שהתירו לו. על כן יש להתייחס לכך כאל בעיית משמעת, בלי לטעון אותה במשמעות חמורה וכבדה, ובסבלנות להסביר להם שאסור לקחת כסף ללא רשות.
בנוסף לכך צריך להעיר כי הורים שמשאירים כסף במקום גלוי אשמים במידה רבה ב'גנבותיהם' של ילדיהם, מפני שברבות הזמן הילדים עלולים להתפתות לקחתו, ונמצא שנתנו מכשול לפני עיוור.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
ההבדל בין תורת ארץ ישראל לתורת חוץ לארץ
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ג
מצוות השירות הצבאי מול לימוד התורה
הרב אליעזר מלמד | איר תשפ"ג
הספר 'שמירת שבת כהלכתה' והמחלוקת שעורר
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ג
הצורך בתיקון מערכת המשפט
הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ג
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
איך נהנים כשעובדים קשה?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
כל ההתחלות קשות
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
רמב"ם וכוזרי
איך ללמוד גמרא?
הלכות יום כיפורים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשס"ב

ערב כיפור
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ט
הלכות יום כיפורים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשס"ב

ערב כיפור
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ט
לפני ה' תטהרו
חיזוק עצום ליום כיפור
הרב אוריאל מועטי | ו' תשרי תשפ"ד
