ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תשרי, תש"ן
פתיחת נעילה חשמלית בשבת במקום סכנה
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
399 - פריעה בכפפות ובמספריים ומציצה במכשיר מחשש הדבקה במחלות
400 - פתיחת נעילה חשמלית בשבת במקום סכנה
401 - ל. חתם "מקדש השבת" בתפילת יום טוב שחל ביום שישי
טען עוד
במרכז היהודי אשר בשטוקהולם, הדלת נפתחת באותה צורה משום הביטחון נגד טרור.
תשובה
א. המחבר מעגל חשמלי: כתבו האחרונים, שאע"פ שלא נעשית מלאכת שבת ע"י הזרם, וכגון: שמפעיל מכשיר חשמלי שאין בו אש — הרי זה אסור בשבת משום מוליד 1 , או משום בונה, או משום מכה בפטיש 2 ולכן, אסור ללחוץ על הכפתור שגורם לפתיחת הדלת כיוון שעי"כ נסגר מעגל חשמלי.
ב. במרכז היהודי, שהדלת נפתחת בצורה זו מסיבות ביטחוניות, מכיוון שזהו פיקוח נפש, מותר ללחוץ בשבת. אך רצוי, שייעשה ע"י גוי (שומר) או בשינוי (כגון בגב היד) 3 4 5 6 .
ג. מכון צמ"ת מתמחה בפתרונות הלכתיים בנושאים חיוניים. כגון: ביטחון ורפואה, ויכולים להציע מתג גרמא.
כתובתם: מכון צמ"ת, אלון שבות, גוש עציון.
טלפון: 02-9931442, פקס: 02-9931889. (מחו"ל, הקידומת היא — 972-2).
קיטו, אקוואדור Quito, Ecaudor
אב, תש"ן
מערכת ביטחון חשמלית בשבת, בבית פרטי.
שאלה
ראיתי בפיסקיכם 7 שמערכת ביטחון חשמלית — בשער הקהילה בשטוקהולם — מותרת בהפעלה מטעמי פיקוח נפש. בקיטו שבאקוודור, כמעט בכל בית — כולל הבית של הרב — מותקנת מערכת כזאת. המצב הבטחוני באקוודור לא גרוע כמו בפרו ובקולומביה שכנינו. בכל אופן, אין לזלזל בעירנות — אפי' לשעה קלה — גם אצלינו. האם אפשר להפעיל מערכת בטחונית חשמלית, גם בבית פרטי של הרב, בתנאים כאלו?
תשובה
מערכת הביטחון החשמלית — המותקנת בשער הקהילה — שהותרה1, היתה אך ורק משום חשש פיקוח נפש. אך בגוונא שאין פיקוח נפש, אין להתיר (אפילו אם חילול השבת נעשה בגרמא). ולכן, אין דינו של יחיד — שיכול לשהות בבית כל השבת — כדין ציבור.
^ 1.שו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב, במפתחות לסימן ל"א. מנחת יצחק, ח"ג, סימן ל"ח. אנציקלופדיה תלמודית, חלק י"ח, עמוד קס"ג-קס"ה, ובהערות; 111, 109, 108, 102, 101.
^ 2.חזו"א, או"ח סימן נ', סק"ט. ועיין באנציקלופדיה תלמודית שם, בהערות; 122, 116, 115 וכן בעמוד תר"נ.
^ 3.עיין מסכת כתובות, דף ס', ע"א.
^ 4.עיין שו"ע או"ח, סימן שכ"ח, ס"ד. ובמשנ"ב, ס"ק י"ד. ובביאור הלכה, ד"ה "כל שרגילים וכו'".
^ 5.רצוי, להפעיל את מכשיר הגרמא כלאחר יד.
^ 6.לשאלת הפעלת מערכת מסוג זה בבית פרטי עיין לקמן שאלה כט.
^ 7.עיין לעיל שאלה כח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
