ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים הלכה פסוקה

פרק 217

טענות קיזוז כנגד חוב שכר דירה

15
לחץ להקדשת שיעור זה
המקרה בקצרה: התובע הוא בעלים של בניין שבו דירות להשכרה, הוא השכיר דירה לנתבעת, ששילמה על תקופת השכירות הראשונה במזומן מדי חודש, לאחר מכן היא האריכה את תקופת השכירות ולאחר כחודש היא הפסיקה לשלם. המשכיר תובע מהשוכרת לשלם את תשלומי שכר הדירה עבור שלושה חודשי שכירות, בסך 10,200 ש"ח, בנוסף הוא תובע תשלום חשבונות מים וחשמל של הדירה שהשוכרת היתה צריכה לשלם לו בסך 1,400 ש"ח, והוא תובע עוד נזקים שנגרמו לדירה בגללה: מזוזות ובלון גז שנעלמו, בסך 800 ₪, ובנוסף סכום נוסף של 2,000 ₪ על עוגמת נפש.
הלכה פסוקה (218)
הרב עקיבא כהנא
216 - שלילת שכר מעובד שלטענת המעסיק לא עבד כראוי
217 - טענות קיזוז כנגד חוב שכר דירה
218 - תשלום על השקעה כושלת בשותפות חקלאית
טען עוד
לטענת הנתבעת אי התשלום נבע מרצון לקיזוז עלויות של עבודת בנה שעבד ותיקן תיקונים בדירה השכורה ונאמר לו שיקבל שכר מהתובע עבור עבודה זו, לגבי החשמל והמים היא טוענת שהיא שילמה יותר מהצורך ולגבי שאר הטענות היא הכחישה את הדברים. התובע הכחיש שהוא הבטיח שכר לבן הנתבעת, וכמו כן לא ידע על מה מדובר. הוא הסכים לקזז 450 ₪ עבור תיקונים שבוצעו במושכר.

פסק הדין: על הנתבעת לשלם לתובע סך של 10,600 ₪ עבור שכר הדירה, והשלמת תשלום על החשמל.

נימוקים בקצרה:
1. תביעת שכר הדירה
הנתבעת אינה חולקת על תביעת התובע לשכר דירה, אלא שלטענתה המשכיר הסכים לשלם עבור התיקונים שבנה עשה בדירה, ותיקונים אלו מקזזים את החוב שלה לשכר הדירה ואף יותר. בית הדין דרש מהנתבעת שתציג קבלות, ואילו הנתבעת לא הציגה, לאחר זמן רב היא הגישה פירוט של דברים שלטענתה עשה בנה. כיון שבשו"ע (חו"מ כד) נאמר: "אין נזקקין אלא לתובע תחלה... הגה: פירוש ראובן תובע שמעון בענין שלא יוכל לומר פרעתי, ושמעון משיב: יש לך משלי כל כך, ומבקש זמן להביא עדים יותר מל' יום שהוא זמן בית דין, אף על פי שאנו יודעים שיש לו עדים שיודעים בדבר, נזקקים לתובע וצריך לשלם לו מיד", לפי זה אדם שיודע שיש הלוואה ויש לו תביעה נגדית והוא מבקש שיחכו לו על מנת שיביא ראיות, לא מחכים לו אלא מחייבים אותו, וכשיביא ראייה יהיה נאמן.
בנוסף אין לקבל טענת מיגו שהנתבעת פרעה משתי סיבות: א. משום שבנה הוא התובע בתביעה הנגדית ולא היא, וגם לדבריה רעיון הקיזוז בין עבודת בנה לבין החוב שלה. ב. נאמר לנתבעת כי האחראי על התיקונים הוא חתן התובע, למרות שהיה זמן שהוא היה בחופש, היה עליה לכל הפחות ליידע את התובע על כך שהיא מתקנת לבד.

פסק הדין כאן אינו נוגע לבן הנתבעת אשר לא הופיע בבית הדין, ויוכל בעתיד לתבוע כל סכום שהוא מהמשכיר, בכל בית דין שיחפוץ.

2. תביעת החשמל והמים
התובע תבע כ-1400 ₪ עבור תשלומי חשמל ומים לתקופה השנייה, זאת משום שהסיכום בינו לנתבעת היה שישולם עבור סעיפים אלו 700 ₪ לחודשיים, לטענת הנתבעת חלק מהחודשים שטען התובע שהיא לא שילמה היא שילמה, בנוסף הסכום שהתבקש ממנה גבוה ביחס לצריכה הריאלית שלה. לפי ההלכה יש להאמין אדם שטוען פרוע (שו"ע חו"מ ע, א) במקרה שלנו גם הנתבעת אינה זוכרת כמה היא פרעה, במקרה כזה כתב השו"ע (עה, יט) שהלווה חייב להשבע, וכיון שאינו יכול להשבע משלם. התובעת טענה כי הסכום ששילמה היה גבוה מדי, מכיון שהטענה נראית סבירה אך היא אינה יכולה להתברר, בית הדין קובע כפשרה שהנתבעת תשלם סכום נוסף של 600 ₪ על החשמל והמים.

3. התביעה על המזוזות והגז
התביעות על המזוזות ובלון הגז לא הוכחו, ולכן אין לחייב את הנתבעת בתביעות אלו.

4. יכולת ערעור
הצדדים הגיעו דרך בית המשפט, ואחד הצדדים לא הסכים לחתום על שטר בוררות, בדרך כלל במקרה זה אין אפשרות לערעור, אך במקרה דנן בו נכתב בשטר השכירות שהצדדים מסמיכים את בית הדין לדון "עפ"י סדרי הדין הנהוגים באותו בית דין". על כן, יש זכות ערעור על פסק דין זה, משום שבהסכמה זו הם קיבלו עליהם את כל סדרי הדין שברשת.
עוד בנושא הלכה פסוקה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il