ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרמב"ם
בחדשנות כיצד? עד ימיו לימוד התורה היה סביב התלמוד ופירושי הגאונים והרי"ף. פוסק הלכה שעסק בשאלה מסוימת נאלץ לחקור את כל המקורות המפוזרים הנוגעים אליה. לפני הלומדים היו מונחים קובצי הלכה בודדים הכתובים בלשון בלולה מארמית וערבית, או קובצי תשובות שונים של גאונים. הרמב"ם הגה רעיון נועז וחדשני: להפוך את כל המקורות שלפניו לספר הלכות מאורגן, מסודר ושיטתי. לא כתשובה, לא כביאור, ולא כעיון בסוגיה, אלא כחיבור. הוא הגה רעיון נועז וביצע אותו בצורה מושלמת. לצורך זה היה על הרמב"ם גם להיות מתרגם גדול: ספרו נכתב בלשון המשנה, ורבים מן המקורות שלפניו נכתבו בארמית. עיון בתרגומיו של הרמב"ם למושגים שבתלמוד מרתק ומפליא (אגב, הראב"ד הבחין בכך, ובמקום אחד הוא מבקר את הרמב"ם שבגלל תרגומו השתבשה הסוגיה).
בשלמות כיצד? משנה תורה הוא הספר היחיד בכל הזמנים המקיף את כל התורה כולה. לא היה לפניו ואף לא אחריו עד היום הזה. הוא עוסק גם בהלכות הנוהגות בימינו, וגם באלה שאינן נוהגות. הלכות קודשים וטהרה מובאות בפירוט מדוקדק כמו הלכות מועד ונזיקין. הלכות מלך המשיח ותשובה, לצד הלכות בריאות הגוף והנפש. הרמב"ם מלמד כיצד מכינים יריעות קלף לספר תורה, איך מכינים דפוס לבתי תפילין, וכיצד מכינים את הדיו. הרמב"ם כותב את כל נוסח התפילה, ואת רשימת הפרשיות הסתומות והפתוחות בתורה. הוא מתאר את שלשלת חכמי הקבלה אחד לאחד, ומונה את החכמים בשמותיהם. הוא מלמד אותנו את עיקרי האמונה, ומגדיר מיהו כופר. הוא מבחין בין דין מהתורה לבין הלכה למשה מסיני, בין הלכה מקובלת להלכה מדברי סופרים, בין גזרה של חכמים לבין תקנות המתחדשות. לא היה דבר שדילג עליו. אם נדמה למישהו שהשמיט הלכה מן התלמוד, ישנם תילי תילים של תשובות מדוע עשה זאת. יש גם שלמות בשימוש במקורות שעמדו לפניו: מקרא, מדרשי הלכה, משנה, תוספתא, תלמוד בבלי וירושלמי וכתבי הגאונים. הוא הכיר את כולם על בורים והשתמש בהם. יש והלכה אחת נלקחת ממקורות רבים ומפוזרים - תוספתא במקום אחד, ירושלמי במקום אחר, מדרש הלכה ועוד.
בסדרנות כיצד? כבר עמד מפרשו הנאמן, בעל ה'מגיד משנה', על כישרונו המפליא בסדרנות. עבודה מופלאה היא נטילת כל הסוגיות המפוזרות וארגונן לפי נושאים. ניתן ללמוד הרבה מכך שהרמב"ם כלל הלכה מסוימת בספר אחד ולא בספר אחר. גם בתוך הספר ההלכות מסודרות לפרקים לפי עקרונות הגיוניים, ובתוך הפרק ישנו קשר בין הלכה להלכה. הרבה קושיות מיתָרצות למי שאינו לומד את ההלכה באופן בודד, אלא רואה אותה בהקשרה לשאר ההלכות בפרק.
בבהירות כיצד? לשונו הזהב של הרמב"ם ומומחיותו בעברית אינן תורמות לחן הספר וליופיו בלבד, אלא מסייעות מאוד בהבנתו, כפי שרצה הרמב"ם שילמדו בספר קטן וגדול. הרבה דיוקים נוצרו בזכות בהירות לשונו ודקדקנות מילותיו.
נאמנות לשלשלת
קשה להאמין שאדם אחד העמוס בעבודה, רדוף מארץ לארץ על ידי רודף מר, אדם שחייו לוו בייסורים, בלא עוזר ובלא חבר, בלא מחשב ובלא עורך, כתב לבדו את היצירה הענקית הזאת. בחריצות, בגאונות, בשקידה יומם ולילה ובדבקות במטרה כתב הרמב"ם את משנה תורה מתוך ידיעה ברורה שכך הוא מעמיד את עמוד התורה לדורות, ומתוך אהבה גדולה שבערה בו; אהבת ה' ששגה בה תמיד, כפי ביטוייו בסוף הלכות תשובה, אהבת התורה המגיעה לביטויים מופלגים בהלכות תלמוד תורה, ואהבת עם ישראל הניכרת באיגרת קידוש ה'.
הרמב"ם ביסס בנו את היסוד שכל ישראל מחויבים לתלמוד הבבלי והירושלמי. אין בכל דברי הרמב"ם סטייה מן התלמוד אפילו במקום אחד. נאמן הוא נאמנות מוחלטת לשלשלת הקבלה. תמיד ראה עצמו מחויב לדברי חז"ל בהלכה.
זכה הרמב"ם למבקר שהוא גאון הדורות, חכם כערכו, הראב"ד. אולי חלק מהקוראים יתמהו, אבל מובטחני שאילו היה הרמב"ם רואה את השגות הראב"ד היה שמח מאוד. בסביבתו ובעולם היהודי שהכיר היו בודדים שהכירו בערך עבודתו, ורבים יכלו לעיין רק בחלקים ממנה, אולם הרמב"ם ניבא שיבוא יום ורבים ידעו להעריכה. אילו ידע הרמב"ם שבדורו יקום גאון שיעיין בכל ספרו, מן המילה הראשונה ועד האחרונה, כולל חלק זרעים, קודשים וטהרות (למעט החלק של לימודי התכונה בהלכות קידוש החודש, שעליו כתב הראב"ד שאין לו בזה קבלה מרבותיו), ויבקר אותו מתוך ידע מקיף ומעמיק בכל המקורות - היה הוא בחסידותו ובענוותו מתעלם מהביטויים החריפים, ומאושר שספרו הגיע למי שיודע ומבין בכולו. ואכן, הראב"ד עצמו, על אף השגותיו, התפעל עמוקות מהמלאכה הענקית שעמס הרמב"ם על עצמו.
לא להחמיץ את השעה
לפני כמה שנים באו לישיבת ההסדר 'ברכת משה' במעלה אדומים יוזמי רעיון הרמב"ם היומי. ישיבתנו נודעה בעבודה הגדולה שעשה ראש הישיבה הרב נחום רבינוביץ' זצ"ל בספרו 'יד פשוטה' על הרמב"ם, ובעבודתו הדייקנית והעמוקה של ראש הישיבה הרב יצחק שילת בהקדמות הרמב"ם, באיגרותיו ובספרי 'רמב"ם מדויק'. כשהעלו לפניי את הרעיון, שמחתי מאוד והצטרפתי מיד. כששאלו מתי השיעור הראשון, השבתי לתדהמתם: מחר. ידעתי שרעיון נשגב כזה אסור להשהות או להחמיץ, שמא יבואו משהים ומקטרגים.
ואכן, יחד עם חבורה מובחרת של אברכי הישיבה לימדנו את כל משנה תורה. זכה הרמב"ם היומי שיחד עם הקלטות השיעורים, והספרים הבהירים להפליא של מפעל משנה תורה של ר' יוחאי מקבילי, וספריו של הרב עדין שטיינזלץ ותלמידיו, הדבר הביא לכך שרבבות בישראל שוקדים על משנה תורה בשוכבם, בקומם ובלכתם בדרך. הרמב"ם פתח את ספרו הגדול בדעה את ה': "יסוד היסודות ועמוד החוכמות לידע", וסיים אותו בהלכות מלכים ומלחמות, בדעת: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
מתוך העיתון בשבע
ניתן להצטרף ללימוד במדור הרמב"ם היומי באתר ישיבה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד אמונה?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
