ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
השעה 13:50 והפלאפון של ישי התחיל לצפצף- הודעות מהרב ובקבוצת הכתה: "תזכורת. שיעור גמרא עכשיו בזום. נא להכנס בקישור המצורף". ישי הביט בטלפון, בהודעות מהרב זיו ומחבריו לכתה ופלט אנחה.
אחותו הקטנה, רבקי בת השלוש, שמעה את הצפצופים, ראתה את מבטו של אחיה הגדול ושאלה אותו בתמימות: "מה קרה? למה אתה עצוב? זה בגלל הקורונה?" רבקי לא חיכתה לתשובה ומיהרה לחבק את אחיה הגדול והוסיפה:" ישי, אני רעבה, זוכר שאמרת שאתה מחמם לנו ארוחת צהריים?" ישי חייך לאחותו ואמר: "אני רק נכנס לזום שתי דקות ואז אחמם את האוכל"
במהירות פתח את המחשב ונכנס לקישור. הוא כבר ידע שהרב לא יוותר. "איזה רב קשוח!" רטן לעצמו "שישחרר קצת..." אתמול קרה לו אותו דבר וכשלא נכנס קיבל טלפון מהרב. ישי ניסה להסביר לרב שהוא שומר על אחיו הקטנים, אך הרב לא הירפה ורק כשהבטיח שייכנס למחרת הצליח לסיים את השיחה. 5 דקות לאחר קבלת ההודעה ישי אירגן את הכל. במהירות שיא הקליד, דפדף וסידר לעצמו מסך מושלם. הוא הכניס לתוך הזום סרטון בו הוא נראה מהנהן, ממצמץ ומחייך מפעם לפעם. הוא מרוכז ומחכה למוצא פיו של הרב. ישי חייך לעצמו והלך לסדר לאחיו ארוחת צהריים.
40 דקות מאוחר יותר חזר ישי למחשב והספיק לראות שהרב כתב לו "ישי, שמח לראותך. יישר כח!" ישי הגיב וחיכה לסיום השיעור בכדי להתנתק.
למחרת, כשהרב שלח שוב את התזכורת ישי כבר היה מוכן. גם הפעם נראה היה ישי כאילו הוא משתתף בשיעור כאשר בפועל לא היה זה אלא סרטון בלבד.
הדבר חזר על עצמו במשך כמה ימים וישי היה מבסוט מהסידור החדש. סוף סוף הרב עזב אותו לנפשו...
כעבור כשבוע נשמעה דפיקה דלת. ישי נבהל לראות את הרב עומד עם מגש ענק של פיצה בידיו. "איזה כיף לראות אותך!" קרא הרב "החלטתי לפרגן לך על ההתמדה והרצינות בשיעורים האחרונים! כל הכבוד!" ובכך העביר את המגש הענק לידיו של ישי. ישי היה המום. בקושי הצליח לגמגם "ת-ת-ת-ת-ו-ד-ה". גם מבעד למסיכה ניתן היה להבחין בחיוכו של הרב שהרגיע את ישי ואמר: "אין צורך להתבייש, הרווחת את המגש ביושר. בתאבון!" הסתובב והלך.
ישי נותר פעור פה. כמה פעמים ניסה לפתוח את פיו, לקרוא לרב ולהודיע לו על הטעות המביכה, אך הרב כבר נסע והפיצה שהחלה כבר להתקרר נותרה בידו.
האם נהג ישי כהוגן? האם היה עליו להודיע לרב שהפיצה לא הגיעה לו כלל וכלל? האם מותר לו לאכול כעת מהפיצה?
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
התלמיד עבר על איסור של גניבת דעת. ראה רמב"ם: "ואסור לגנוב דעת הבריות... ולא יסרהב (=יפציר) בחבירו שיאכל אצלו והוא יודע שאינו אוכל... וכן כל כיוצא בו ואפילו מלה אחת של פיתוי ושל גניבת דעת אסור אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל והוות".(דעות, ב, ו).
המגש שקיבל התלמיד מהרב נחשב 'מתנה בטעות' שכן הכוונה היתה לתת את המגש לתלמיד מצטיין. אילו היה הרב יודע שהתלמיד לא באמת השתתף בשיעור וודאי לא היה נותן לו את הפרס.
לכן הנכון ביותר הוא שהתלמיד יאמר לרב שמצד האמת לא מגיע לו לקבל את המגש.
אם הוא מתבייש הוא צריך לתת את המגש לתלמיד מצטיין שמן הסתם היה הרב רוצה לפרגן לו
לסיכום: על התלמיד להודיע לרב שלא מגיע לו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
