ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
אולם, בשונה מרבים מאיתנו הנוהגים לפי הכלל הידוע – 'אל תדחה למחר, מה שאתה יכול לדחות למחרתיים', ודוחים את קיום הנדר במשך זמן רב, הרי שהרב היה מתיישב מיד במוצאי שבת לכתוב צ'ק לגבאי על סכום הנדר.
סיפור זה ממחיש את הקפדתו הגדולה של הרב על הלכה, הנובעת ממצווה בפרשת ראה. נצטווינו (יב, ה-ו) לגבי העלייה לרגל לבית המקדש: "לשכנו תדרשו ובאת שמה. והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם... ונדריכם ונדבותיכם...". מכאן למדה הגמרא (ראש השנה ד – ז) שכאשר אדם נודר או נודב קרבן לה', הרי שכאשר מגיע החג הראשון שבו אדם מחוייב לעלות לרגל, הרי שהוא גם מחוייב להביא עימו את הקרבן לבית ה'. וכפי שהבאנו בפסוק לעיל, "ובאת שמה – והבאתם שמה", שכאשר אתה בא לבית ה', אתה מחוייב גם להביא עימך את הקרבן.
טעם הדבר (כמבואר בספר החינוך מצווה תלח) כי לא ראוי לאדם להתעצל במצוות ה'. וכשם שאם הייתה לו משימה לצורכי מלך בשר ודם, הרי וודאי היה מזדרז בה, כך גם מצווה להזדרז במצווה לשם ה'. אמנם, מחוייב בכך רק כאשר כבר עולה לרגל, כי לא הטריחה אותו התורה לעלות במיוחד לירושלים להקריב את קרבנו, פן ימנעו בני האדם מלנדור ולנדוב קרבנות לה'.
ואולי אפשר להוסיף טעם נוסף, לעניות דעתי, שאנו רגילים לדחות דברים שאיננו אוהבים לעשות. ובאו ללמדנו, שהמצוות הם אהובות ומשמחות, ועלינו לעשותם בהתלהבות וזריזות ככל משימה אהובה ורצוייה.
(יש לציין, שמלבד המצוות עשה להביא את הקרבנות מיד ברגל הראשון, הרי מי שלא הביא ואיחר, עובר גם באיסור לאו "בל תאחר". אולם, איסור זה הוא רק מי שהתעכב ולא הביא במשך שלושה רגלים, לעומת המצוות עשה שהיא כבר ברגל הראשון).
וכאן אנחנו מגיעים למצוות צדקה. הגמרא שם מלמדת שצדקה, בשונה מקרבנות, חייבים להביא מיד. וטעם הדבר, מפני שהעניים מצויים הם במקומו, ובידו לתת להם מיד. וכך פוסק השולחן ערוך (יו"ד רנז, ג) שמוסיף גם ש"אם אין שם עניים, מפריש ומניח עד שימצא עניים".
לא ניכנס כאן לכל הסוגיא ההלכתית, (ויש גם שאלה האם עוברים מיד על האיסור של בל תאחר, או שהחיוב הוא המצוות עשה – עיין גליון מהרש"א על השו"ע שם) רק נציין שמשמע בהלכות שם שחיוב זה נאמר כשנדר לחלק את הצדקה בעצמו, אולם אם נדר בבית הכנסת ליתן ליד הגבאי שהגבאי יחלק, הרי שלא מחוייב לתת עד שהגבאי יתבע ממנו את הצדקה. ועוד פרט – מותר לאדם גם להפריש מעות לצדקה מתוך מחשבה, שיחלק אותה מעט מעט, ולא חייב לתת הכל בבת אחת.
אולם, לגבי מי שמתנדב בבית הכנסת, הרי שכדאי שיאמר מראש שנותן זאת 'בלי נדר', וכך לא יעבור על איסורים אלו.
ובכל זאת, מכאן קריאה גדולה לכולנו להשתדל ולמלא את התחייבויותינו, ולא לתת חלילה לגבאי הצדקה וגבאי בתי הכנסת 'לחפש אותנו'.
ובעזרת ה', בזכות מצוות הצדקה, יהיו המצוות אהובות ורצויות אצלנו, נזכה בקרוב להביא קרבנות לבית מקדשנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
