ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
המילה המייצגת ראשוניות והתחלה, וכל פעם היא מצליחה להפתיע ולגלות עומק חדש בקרבה. ואכן, פירושים רבים מספור ניתנו לה.
ומילה עוצמתית זו, מביאה אותנו גם לאגדת חז"ל מופלאה, היורדת עד עמקי תהום רבה.
וכך אומרים חז"ל (סוכה מט): " תנא דבי רבי ישמעאל, בראשית, אל תקרי בראשית, אלא ברא שית". וכוונתו, שבמילה זו נרמזנו, שה' ברא את השיתין, הבורות שמתחת למזבח, שלתוכם היו נשפכים היין והמים שנוסכו על גבי המזבח. בורות אלו היו עמוקים ומגיעים עד למי התהום.
ומספרים חז"ל (גמרא סוכה נג, בצרוף אחד הכיוונים המובאים ברש"י שם), שבורות אלו התמלאו עפר ואבנים, ודוד המלך במהלך הכנותיו לבניין בית המקדש, ניקה את שיתין וחפרם מחדש.
והנה, בשעת החפירה, הגיע דוד לחרס אחד שהיה מונח במעמקי האדמה על פי התהום, וכתוב בו שהיה שם מששת ימי בראשית. (יש לציין שלפי הירושלמי, סנהדרין פ"י, הלכה ב, החרס היה שם רק מזמן מעמד הר סיני). הוציא דוד את החרס ממקומו, והנה גאו מי התהום, ורצו לשטוף את כל העולם.
אמר דוד – האם מישהו יודע אם מותר הלכתית לכתוב את שם ה' על החרס, ולזורקו למים מתוך ידיעה שיתכן ואעבור בכך על איסור מחיקת שם ה', אך התהום ינוח ויפסיק לשטוף את העולם?
אמר אחיתופל – הרי כדי לעשות שלום בין איש ואשתו הסוטה, התירה התורה למחוק את שם ה', קל וחומר שכאן מותר למחוק, כדי לעשות שלום לכל העולם כולו. מיד כתב דוד את שם ה' על החרס, זרקו למים, והחרס חסם את פי התהום.
הלכו מי התהום וצללו למעמקים, ונעשה העולם יבש. מיד אמר דוד את חמש עשרה 'שירי המעלות', והעלה את מי התהום מדרגה אחרי מדרגה.
על סיפור מופלא זה, אפשר לשאול שתי קושיות –
א. חרס, מטבעו, הוא מעשה ידי אדם. אבנים הם טבעיות, אבל את החרסים יוצרים אנשים, וכיצד הגיע לפי התהום מששת ימי בראשית, הרי ימים אלו הם כולם מעשה ידי ה'?
ב. בזמן שגאו מי התהום, העולם היה בסכנת שטפון. אולם הביטוי שבו משתמש אחיתופל כנימוק ליכולת לכתוב את השם על החרס הוא – "לעשות שלום לכל העולם כולו", מה הקשר בין הצלה מסכנה לעשיית שלום?
דומה, שהתשובה לשאלות אלו שופכת אור על משמעותו של המדרש. הקדוש ברוך הוא יצר בימי הבריאה כוחות גדולים ועצומים בעולם, אולם כוחות אלו עדיין אינם מספיקים לקיומו של העולם. תנאי הכרחי לקיום העולם הוא האיזון וההרמוניה בין כל הכוחות. כולנו יודעים שהעולם בנוי מאיזון בין כוחותיו, לדוגמא – אם כדור הארץ היה קצת יותר רחוק או קצת יותר קרוב לשמש, הרי לא היו יכולים להיווצר חיים במקומנו.
שניים מהכוחות היסודיים ביותר בעולם הם – העפר והמים. כידוע, מקום המקדש הוא המקום שממנו התחיל העולם להיווצר, ולכן אבן השתייה נקראת כך, "שממנה הושתת העולם". לכן כשדוד חושף את השיתין, הוא מגיע למי התהום, וחושף בכך את מקום המפגש והאיזון העדין בין הכוחות היסודיים, העפר והמים.
במקום המפגש הזה הוא מוצא חרס מופלא וחריג, חרס מעשה ידי ה'. החרס עשוי גם מעפר וגם ממים, ובוודאי כדי ליצור אותו צריך מינון ואיזון מדויק בין עפר למים. חרס זה מבטא את המפגש והאיזון העדין בין הכוחות היסודיים בעולם. ה' יצר את האיזון המתאים, ולכן מי התהום לא גואים ושוטפים את העולם, אולם האם ידע האדם לשמור על איזון זה?
מתברר שהאדם לא תמיד יודע לשמור על האיזון. דוד מוציא את החרס ממקומו, הוא מתערב בטבע, האיזון מופר, והדבר יכול להביא אסון לעולם.
כעת צריך להשיב את האיזון למקומו, וזו הסיבה שאחיתופל משתמש בביטוי – להביא שלום לעולם השלום בא כתוצאה מהאיזון המתאים בין הכוחות השונים, לדוגמא – כשיש איזון מתאים בין האיש והאישה, יש שלום בבית. השלום יושג על ידי חרס, שהוא בדרך כלל מעשה ידי אדם, היודע לתת את המינון והאיזון המדויק שבין העפר והמים.
אולם כיצד ידע האדם ליצור את האיזון המדוייק, ולא יתאווה לבלוע את כל הכוחות תחת כנפיו?
לשם כך, עליו לכתוב את שם ה' על החרס. על האדם לזכור שה' הוא בעל הכוחות בעולם, והוא שנתן לכל אדם ולכל כוח את מקומו המוגבל והמדוייק. כך יהיה שלום בבית, וכך יהיה איזון מתאים בעולם.
כך מדרש מופלא זה מלמדנו על שלום בית, מקומנו המתאים מול ה' ומול אנשים אחרים, וגם על 'קיימות' והחשיבות הגדולה בשמירה על הבריאה המופלאה והאיזון העדין שיצר ה' בעולמנו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.















