ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
הישיבה שלהם חיפשה אברך שיטפל בהם, ואף שילמה על כך, ואני נרתמתי לעניין. הזמנתי אותם לביתי, אשתי הכינה להם כיבוד, וכמובן למדתי עימם.
כשהסתיימה התקופה, התעניינתי האם מעסיקי מרוצים מעבודתי, וקיבלתי מקלחת של צוננים. הישיבה התיכונית שלהם ציפתה למצוא אברך כריזמטי, שידע למשוך ולהרשים אותם, ואני אברך רגיל. לפיכך, על אף השקעתי הרבה, הם מאוכזבים ממני.
הייתי בטוח שנכשלתי...
עברו 30 שנה. יום אחד, אני מבקר במקום מסויים, והנה, ניגש אלי יהודי זר, שואל לשמי, ומספר לי שהוא אחד מבני אותה חבורה. דע לך, הוא מגלה לי, שהאירוח בביתך שינה את חיי. האווירה המיוחדת בביתכם, החיבור האמיתי והפנימי שלכם לתורה, גרמה לי להחליט להתחבר ללכת לישיבה ולבנות את חיי כבן תורה...
סיפור פשוט זה מתאר קושי שצף אצל כל מחנך (והורה?). אתה משקיע, משתדל לקדם ולחנך, ופעמים רבות נראה ששום דבר לא זז. כישלון גמור.
אך באמת, אפשר להתחזק בחלק השני של הסיפור. הטוב, מהלכיו ארוכים הם, ופעולותיו משפיעות לטווחים ארוכים. סופו לנבוט ולצוץ. מי שבאמת מחנך לתורה ויראת שמיים, לשם שמיים, יזכה בעזרת השם שהחינוך ישפיע בסוף. וכך אמר הרב קוק (אגרת תקנה) "פעולת חכמים לוקחי נפשות כאלה אינה חוזרת ריקם בשום פעם", והא מפרט – לעיתים המושפע מהם יטיב את דרכיו, ולעיתים נכנס בו גרעין פנימי וסופו שלא יפטר מהעולם בלי תשובה, ולעיתים השפעה זו תגרום לכך שצאצאיו ישובו בתשובה ויתקנו אותו מדין 'בן מזכה אב'.
כידוע, יש סיפורים חסידיים רבים, שמחזקים אותנו במסר זה, ומלמדים שלעיתים יהודים רחוקים מאוד, שבו בסוף בתשובה בזכות חיבור שהיה להם או לאביהם בעבר הרחוק עם אחד הצדיקים.
והנה, עניין זה מופיע אולי לראשונה בפרשתנו. אברהם אבינו מבקש למען סדום. הוא מנסה למצוא בסדום "צדיקים בתוך העיר", כלומר צדיקים המעורים בעיר ובכוחם להשיב את תושביה בתשובה. למרות מאמציו הכבירים בעניין, מתברר שאין די צדיקים, ומסיימת התורה את הפרשיה באמירה – "ואברהם שב למקומו".
כלומר, במבט ראשוני נראה שאברהם כביכול נכשל במשימה. למרות מאמציו הגדולים, סדום נותרים ברשעותם, והיא נהפכת.
לכאורה, כישלון זה בא לידי ביטוי בהיבט נוסף. לוט, חניכו הראשון של אברהם, נוטש אותו ואת דרכו, וחובר לאנשי סדום הרשעים. החבירה שלו לסדום אינה רק מעבר דירה רגיל, אלא הוא בוחר לשנות את דרכו וללכת בדרך של רשע, כפי שכותב רש"י (יג, יד), שה' דבר עם אברהם אחרי הפרד לוט מעימו, "כל זמן שהרשע עימו, היה הדבור פורש ממנו, ולעיל שהיה לוט עימו, וכתוב וירא ה' אל אברם, באותה שעה כשר היה". אכזבה חינוכית גדולה.
אלא, שכאן אם נעמיק, נגלה שפעולתו וחינוכו של אברהם לא שבה ריקם. וכאן יש לבדוק, האם אכן לאחר שלוט עבר לסדום הוא הפך לרשע. בשעה שהמלאכים ממלטים את לוט מהעיר, הם אומרים לו בתחילה לברוח להר אל אברהם, אך הוא מבקש לא לעשות זאת, "פן תדבקני הרעה ומתי". מבאר רש"י: "כשהייתי אצל אנשי סדום, היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק, וכדאי להינצל, וכשאבוא אצל צדיק אני כרשע".
על רש"י זה יש 2 קושיות – א. האם לוט הוא רשע או צדיק? ב. התורה (יט, כט) אומרת שלוט ניצל בזכות אברהם, ואילו כאן רש"י מבאר שלוט ניצל בזכות צדקתו?
השפתי חכמים מרגיש בקושיא, ומתרץ שבאמת לוט ניצל בזכות אברהם, אך לוט תעה לחשוב שזה בזכות צדקתו.
אך אולי אפשר לתרץ באופן נוסף לאור הפסוק (יח, כא) "ארדה נא ואראה הכצעקתה... ואם לא אדעה". אונקלוס מבאר שם, שה' אומר אבדוק את אנשי סדום, ואם ישובו בתשובה לא אפרע מהם. והיכן הייתה ההזדמנות שלהם לשוב בתשובה?
נראה שבשעה שהגיעו המלאכים לסדום, הייתה זו הזדמנות אחרונה לאנשי סדום להכניס אורחים, ולהינצל מהגזירה הנוראה המרחפת על עירם. כל אנשי העיר עמדו במריים ואבדו, אך אדם אחד שב בתשובה באותה שעה, והפך מרשע לצדיק (יחסית). היה זה לוט שהכניס אורחים.
ומה עורר אותו באותו הלילה לשוב ולהכניס אורחים? תפילתו וחינוכו של אברהם, כדברי רש"י (יט, א) "וירא לוט – מבית אברהם למד לחזר על האורחים". ובאותו הלילה, אף עמדה לו תפילתו של אברהם, שאולי ימצאון צדיקים בתוך העיר, וכך שב בתשובה, הפך לצדיק וניצל. לכן, אומרת התורה, שלוט ניל בזכות אברהם, כי אברהם השפיע על לוט, וגרם לו להיות ראוי להצלה.
נמצאנו למדים, שתפילתו וחינוכו של אברהם לא שבו ריקם, עשו פרי, הצילו את לוט ובנותיו, שמהם יצא דוד המלך, משיח ותיקונו של עולם!
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה המשמעות הנחת תפילין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
