ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
כַּאֲשֶׁר סִיֵּם הָרַב שְׁמוּאֵל אֶת תְּפִלָּתוֹ, שָׂם לִבּוֹ לְמַשֶּׁהוּ שֶׁהִכְעִיס אוֹתוֹ מְאֹד. כְּבָר כַּמָּה חֳדָשִׁים שֶׁאֲדוֹן מְנַחֵם מְסָרֵב בְּתֹקֶף לַחֲבֹשׁ מַסֵּכָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. תַּחֲנוּנֵיהֶם, אִיּוּמֵיהֶם וּבַקָּשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל מִתְפַּלְּלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת נָפְלוּ עַל אָזְנַיִם אֲטוּמוֹת. אֲדוֹן מְנַחֵם מַמְשִׁיךְ לְהַגִּיעַ לִתְפִלּוֹת וּלְלֹא מַסֵּכָה.
בְּלֵב כָּבֵד הֵחֵל הָרַב שְׁמוּאֵל לוֹמַר אֶת תְּפִלּוֹתָיו הַמְּיֻחָדוֹת שֶׁהוּא מוֹסִיף עַל מַכָּרָיו וּקְרוֹבָיו, זֹאת בְּשָׁעָה שֶׁתּוֹר אָרֹךְ מִשְׂתָּרֵךְ אַחֲרָיו. שָׁמְעוֹ שֶׁל הָרַב שְׁמוּאֵל שֶׁהִנּוֹ מוֹהֵל וָתִיק הָלַךְ לְפָנָיו. אֲנָשִׁים רַבִּים הַזְּקוּקִים לִרְפוּאָה תִּנּוּ בְּפָנָיו אֶת צַעֲרָם וְהוּא מוֹסִיף אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם לִרְשִׁימָתוֹ הָאֲרֻכָּה שֶׁל שֵׁמוֹת לִבְרָכָה וִישׁוּעָה.
דַּקּוֹת מוּעָטוֹת עָמַד בִּתְפִלָּתוֹ אַךְ דְּמוּתוֹ שֶׁל אֲדוֹן מְנַחֵם לֹא נָתְנָה לוֹ מָנוֹחַ. הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ, סָגַר אֶת סִדּוּרוֹ, קִפֵּל אֶת הַפֶּתֶק הָאָרֹךְ, בִּקֵּשׁ סְלִיחָה מֵהַמַּמְתִּינִים בַּתּוֹר וּפָנָה הַיְשֵׁר אֶל אֲדוֹן מְנַחֵם. "שְׁמַע יְדִידִי" אָמַר בְּפַנּוֹתוֹ אֶל הָאָדוֹן, "אֵינִי מֵבִין מַדּוּעַ אַתָּה מִתְעַקֵּשׁ כָּל כָּךְ עַל הַמַּסֵּכָה. לְכֻלָּנוּ אֵין הַדָּבָר נֹחַ, אַךְ אַתָּה מְסַכֵּן בְּמַעֲשֶׂיךָ אֶת עַצְמְךָ וְאֶת כֻּלָּנוּ יַחַד אִתְּךָ. אֲנִי מַזְהִיר וּמוֹדִיעַ לְךָ – מֵעוֹלָם לֹא סֵרַבְתִּי לְהִתְפַּלֵּל עַל אִישׁ. אַךְ אִם חָלִילָה תֶּחֱלֶה לֹא אַסְכִּים לְהִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ!"
כַּמָּה יָמִים לְאַחַר מִכֵּן הִתְפַּשְּׁטָה הַשְּׁמוּעָה בֵּין הַמִּתְפַּלְּלִים- אֲדוֹן מְנַחֵם חוֹלֶה בְּקוֹרוֹנָה וּמַצָּבוֹ קָשֶׁה. בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב פָּנוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ בִּבְהִילוּ לָרַב שְׁמוּאֵל וּבַקָּשָׁה בְּפִיהֶם: "אָנָּא, אָנוּ יוֹדְעִים שהקב"ה שׁוֹמֵעַ אֶת תְּפִלּוֹתֶיךָ בִּזְכוּת הַבְּרִיתוֹת הָרַבּוֹת אוֹתָן אַתָּה עוֹרֵךְ. אָנוּ מִתְחַנְּנִים אֵלֶיךָ שֶׁתִּתְפַּלֵּל עַל אָבִינוּ הַחוֹלֶה שֶׁיַּבְרִיא מִמַּחֲלָתוֹ".
שָׁמַע הָרַב שְׁמוּאֵל אֶת דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הַיְּלָדִים וְעָנָה: "מֵעוֹלָם לֹא סֵרַבְתִּי לְהִתְפַּלֵּל עַל אִישׁ. לְצַעֲרִי כָּעֵת אֶצְטָרֵךְ לְסָרֵב לָכֶם שֶׁהֲרֵי אֲבִיכֶם סִכֵּן אֶת עַצְמוֹ בַּמּוּדָע. כְּבָר אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁלֹּא אוּכַל לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו וַאֲנִי מַמְשִׁיךְ וּמְסָרֵב בְּתֹקֶף לַעֲזֹר לָכֶם בִּתְפֵלוֹתַי!"
אָמְנָם, לִבּוֹ שֶׁל הָרַב שְׁמוּאֵל לֹא הָיָה שָׁלֵם עִם הוֹדָעָתוֹ הַנֶּחֱרֶצֶת, מְנַחֵם הוּא אָכֵן פּוֹשֵׁעַ, אַךְ הַאִם כָּעֵת כְּשֶׁהוּא בְּמַצָּב קָשֶׁה לֹא רָאוּי שֶׁאֶתְפַּלֵּל לְמַעֲנוֹ?
תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵין שְׁלִיטָ"א:
ע"מ לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלָה חֲמוּרָה זוֹ, נַזְכִּיר מִקְרֶה נוֹסָף: יוֹם אֶחָד הָלַךְ יְהוּדִי, סוֹחֵר יַהֲלוֹמִים וְעָשִׁיר גָּדוֹל בָּרְחוֹב כַּאֲשֶׁר הוּא מַחֲזִיק בְּיָדוֹ מִזְוָדָה וּבָהּ יַהֲלוֹמִים. הַלָּה הָלַךְ בְּנַחַת כַּאֲשֶׁר לְפֶתַע הֵגִיחַ מֵאַחַת הַסִּמְטָאוֹת אִישׁ רְחַב גּוּף וְגָדוֹל מִימַדִּים. לִבּוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הֶחֱסִיר פְּעִימָה אַךְ הַלָּה הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת כְּאִלּוּ הָעֲנָק אֵינוֹ נוֹגֵעַ לוֹ כְּלָל. לְפֶתַע שָׁלַף הָעֲנָק אֶקְדָּח מִמִּכְנָסָיו וְקָרָא: "עָצוֹר! יֵשׁ לְךָ שְׁתֵּי בְּרֵרוֹת בִּלְבַד- אוֹ שֶׁאַתָּה מֵבִיא לִי אֶת הַמִּזְוָדָה שֶׁבְּיָדֶיךָ, אוֹ שֶׁאֲנִי יוֹרֶה בְּךָ וְהוֹרְגֵךְ כָּאן וְעַכְשָׁו. כַּסְפְּךָ בְּכָל מִקְרֶה יִהְיֶה אֶצְלִי!" קָרָא הַשּׁוֹדֵד בִּצְחוֹק מְרֻשָּׁע.
הַיְּהוּדִי, שֶׁעָצַר מֵהֲלִיכָתוֹ לְרֶגַע לֹא אִבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו וְהֵחֵל בּוֹרֵחַ כַּאֲשֶׁר הוּא מְבַלְבֵּל אֶת הָעֲנָק. כָּךְ הֵחֵל בּוֹרֵחַ וּמְזַגְזֵג מִצַּד לְצַד, כְּשֶׁהַכַּדּוּרִים שׁוֹרְקִים סְבִיבוֹ עַד שֶׁדְּמוּתוֹ הָעֲנָקִית כְּבָר נֶעֶלְמָה מֵעֵינָיו יַחַד עִם שְׁרִיקוֹת הַכַּדּוּרִים.
"הַיְּהוּדִי הִגִּיעַ אֵלֵינוּ וְשָׁאַל אִם עָלָיו לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל, וּפָסַקְנוּ לוֹ שֶׁהוּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה חָמוּר שֶׁהִכְנִיס עַצְמוֹ לְסַכָּנָה, כִּי מִן הַדִּין הָיָה חַיָּב לִמְסֹר אֶת כַּסְפּוֹ וְלֹא לְסַכֵּן אֶת עַצְמוֹ, וְלָכֵן שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ 'הַגּוֹמֵל'. (ע"פ תְּשׁוּבוֹת הַמִּנְחָת אֶלְעָזָר וְהָרַב חַיִּים פְּלָאגִ'י).
גַּם בְּעִנְיָנֵנוּ, אָדָם שֶׁסִּכֵּן אֶת עַצְמוֹ וְחָלָה, אֵין לוֹ לְבָרֵךְ הַגּוֹמֵל אִם יַבְרִיא וּכְמוֹ כֵן אֵין צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו.
אוּלָם, אִם הַחוֹלֶה לֹא הָיָה בְּקַו הַבְּרִיאוּת עוֹד קֹדֶם שֶׁנִּדְבַּק בִּנְגִיף הַקּוֹרוֹנָה, וְאוּלַי אַף לֹא הָיָה צָלוּל בְּדַעְתּוֹ לְגַמְרֵי, הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו לַמְרוֹת שֶׁהָלַךְ בְּלִי מַסֵּכָה. (בִּפְרָט כַּיּוֹם - שֶׁיֵּשׁ בִּלְבּוּל רַב בָּעוֹלָם, וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁטּוֹעִים לַחֲשֹׁב שֶׁאֵין צֹרֶךְ לַעֲטוֹת מַסֵּכוֹת) .
כְּשֶׁהִצַּגְנוּ אֶת הַשְּׁאֵלָה לִפְנֵי הַגָּאוֹן הָרַב יַעֲקֹב אֲרִיאֵל שְׁלִיטָ"א הֵשִׁיב: וַדַּאי שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל אָדָם גַּם כְּשֶׁעָשָׂה מַשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר. אֵין זֶה מִתַּפְקִידֵנוּ לְהַעֲנִישׁ אֲנָשִׁים. יְתֵרָה מִזֹּאת, אָדָם שֶׁנָּסַע בְּרִכְבּוֹ וְחִלֵּל שַׁבָּת וְנִפְצַע צָרִיךְ לְחָלָל שַׁבָּת עַל מְנַת לְהַצִּילוֹ לַמְרוֹת שֶׁהוּא פָּשַׁע (ראה באריכות בשו"ת אהלה של תורה, חלק ב, אורח חיים, סימן נו).
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
