ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
'ארץ חמדה גזית' עפרה / תשרי תשפ"א / תיק 80088
דיינים: הרב עמוס ראבילו, הרב יאיר וסרטייל, הרב ישועה רטבי
המקרה בקצרה:
התובעת הינה עמותה שמפעילה סניפים ברחבי הארץ, הנתבע עבד אצל התובעת כרכז, וקיבל ממנה רכב לצרכי עבודתו. הוסכם כי הוא יוכל להשתמש ברכב גם לשימושו הפרטי, והוא השתמש ברכב לצרכיו. יום אחד הוא הגיע לנגרייה והשאיר את הרכב מונע מחוץ לנגרייה ללא השגחה, ולאחר כמה דקות הרכב נגנב. התובעת הגיעה לפשרה עם חברת הליסינג לה הרכב היה שייך לפיה התובעת תשלם רק 20,000 ₪ עבור הרכב. כעת התובעת מבקשת שהנתבע יחזיר לה את הסכום הזה. בנוסף היא דורשת ממנו פיצוי בסך 5000 ₪ עבור הציוד שהיה ברכב - מחשב נייד וטלפון נייד. לטענת התובעת יש לחייב את הנתבע בעלות מכשירים חדשים.
לטענת הנתבע אין לחברה כל תביעה כלפיו, משום שמי שחתום על החוזה מול חברת הליסינג הוא עובד אחר מטעם החברה. בנוסף אילו היה יודע שיש לשלם על הרכב במקרה של גנבתו כשהוא מונע, היה נזהר יותר. כמו כן כיון שבחוזה נכתב כי הוא חייב לשלם במקרה של תאונה רק עלות את ההשתתפות עצמית, הרי שאחריותו מוגבלת לעלות ההשתתפות העצמית גם במקרה זה, ואין אפשרות לחייבו יותר מזה (וכמו שנאמר בשו"ע חו"מ רצא, ד לגבי מפקיד שאמר לשומר שהערך של החפץ נמוך יותר). לסיום, טען הנתבע יש מנהג מדינה שהמעסיק נושא בחובות מעין אלו, ולכן על המעסיק לשאת בנזק זה.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
251 - הופעה משותפת עם כמרים בוויכוח פומבי
252 - אחריות עובד שהשאיר רכב של המעסיק מונע והרכב נגנב
253 - תשלום על תוספות בנייה שבוצעו ללא סיכום על תמורה
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. השארת רכב מונע ללא השגחה נחשבת לנזק
הנתבע השאיר את הרכב כשהוא מונע ולא נעול וללא השגחה. הדבר עומד בניגוד לתקנת התעבורה (74ב) שקובעת כי אסור להעמיד רכב עם מפתח ללא השגחה. ובנוסף השארת רכב ללא השגחה במקום זה נחשבת לפשיעה, משום שזה נחשב כמקום שאינו משתמר. על כך פסק נתיבות משפט (רצא, ז) שמעשה כזה נחשב ממש כנזק. בדומה לכך כתבו חידושי הרי"ם (כתובות קז) ובשו"ת אגרות משה (ב, נו) שלהוציא חפץ למקום שהוא מופקר לגנבים נחשב כנזק לחפץ.
לסיכום: השארת חפץ במצב שבו הוא עלול להגנב נחשבת כנזק לחפץ.
ב. הגדרת מעמדו של הנתבע
בשולחן ערוך (חו"מ שו, א) פסק ש"אומנים שומרי שכר הם", כלומר, אדם שמקבל חפץ לתיקון במסגרת עבודתו, נחשב לשומר שכר. ישנה מחלוקת לגבי שכיר אם גם הוא נחשב לשומר שכר (סמ"ע וש"ך שם, ס"ק א). במקרה זה בו העובד השתמש ברכב לשימושו האישי, ברור שהוא נחשב לכל הדעות כשומר שכר על הרכב, משום שיש לו הנאה נוספת מהחפץ, מעבר לכך שהרכב משמש אותו לעבודה.
בכל מקרה, יש להגדיר את השארת הרכב מונע כפשיעה בשמירה, ולכן גם אילו הוא היה שומר חינם הוא היה חייב.
אשר על כן הנתבע הוא בגדר שומר שכר, והמעשה שעשה מחייב אותו בתשלום גם אילו היה שומר חינם.
ג. טענת הנתבע שלא ידע שהוא אחראי לשלם יותר משיעור השתתפות עצמית
הנתבע טען שלא ידע כי הוא עלול לשלם על הרכב יותר משיעור ההשתתפות עצמית. והוא דימה זאת לדין "נתן מטבע של זהב [לשומר], ואמר שהוא של כסף" (בבא קמא סב ע"א) לגביו נאמר בגמרא שהשומר חייב לשלם לפי שיעור האחריות שקיבל על עצמו ולא לפי הנזק בפועל.
טענת הנתבע נדחית מכמה סיבות: א. ניתן לחייב על השארת רכב מונע ולא נעול גם מדיני נזיקין, שבהם לא מתקבלת טענה זו של אי ידיעת הערך (בגמרא שם; שולחן ערוך חו"מ רצא, ד; פתחי חושן נזיקין י, כ). ב. במקרה שלפנינו הנתבע ידע מה ערך הרכב, וידע שאם תהיה פשיעה גמורה הוא יתחייב בכל הסכום. אלא שהיה סבור כי לא יגיע למצב שכזה. ג. הפטור המוזכר בגמרא שם הוא בעיקרו במקרה של הטעיה, כשהמפקיד אמר לשומר שמדובר בכלי בעל ערך אחר, ולא במקרה שבו השומר טעה מעצמו. וכפי שכתב קצות החושן (רצא, ד) יש אומרים שאם השומר ראה את החפץ הוא מתחייב במלוא ערכו. גם החולקים, כתבו שפטור רק כאשר ערך החפץ שונה ממה שנראה. לעומת זאת, כאן ערך הרכב ניכר לעין.
לפיכך, טענת הנתבע שלא ידע שיתחייב ביותר משיעור ההשתפות העצמית נדחתה.
ד. האם יש מנהג שהמעסיק צריך לממן את הנזקים של עובדיו?
בית הדין דחה את טענת הנתבע כי יש מנהג מדינה שמעסיק סופג את ההוצאות שנגמרו עקב רשלנות עובדיו. לכאורה מנהג המדינה נובע מסעיף 13 לפקודת הנזיקין שמטיל אחריות על המעסיק לנזק שגרם עובד שלו במסגרת העבודה. אולם במקרה זה נסיעת העובד היתה לצרכים אישיים, ונעשתה ברשלנות. בכל מקרה אין ללכת אחרי דינא דמלכותא במקום שהוא נגד דין תורה.
ה. האם המעסיק צריך לנהוג לפנים משורת הדין ולפטור את העובד?
המקור לפטור מנזיקין לפנים משורת הדין, הוא מהסיפור בגמרא (בבא מציעא פג ע"א), שם נכתב שרב אמר לרבה בר בר חנן לשלם לפועלים ששברו חבית שלו לפנים משורת הדין. וכך נפסק בשולחן ערוך (חו"מ דש, א). נתיבות המשפט (שם ס"ק א) סייג את דברי השולחן ערוך אך ורק למקרה שבו יש חשש שאנשים יימנעו מלקבל על עצמם עבודה זאת אם לא יפטרו אותם מלשלם על נזקים, כמו בעבודת סבלות. אמנם, ערוך השלחן (חו"מ שלא, ז) כתב שעל המעסיקים הישרים לקבל על עצמם את נזקי העובד.
אולם, במקרה זה בו העובד פשע והנזק אינו קטן, אין פטור על בסיס גמרא זו.
ו. שומת חפץ משומש
התובעת ביקשה לחייב את הנתבע בתשלום על מחשב נייד וטלפון נייד חדשים, זאת משום שזה הנזק שנגרם להם לטענתם. אולם, נתיבות המשפט (קמח, א) חידש שאין לחייב על נזק לחפץ, אלא אם כן מדובר בחפץ שניתן למוכרו בשוק. לעומתו הערך ש"י (חו"מ שפו) חלק על נתיבות המשפט וסבר שיש לשלם כפי ערכו של החפץ גם אם לא ניתן למוכרו.
במקרה זה אין מחלוקת, כיוון שניתן למכור ולקנות מחשבים וטלפונים ניידים משומשים, ולכן אין לחייב את המזיק ביותר ממה שהזיק.
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
