ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- תפילות, קידוש וסעודות
ומוסיף ה'שם משמואל', שבשבת קודש הקב"ה מצוה "הוציאו כל איש מעלי", היינו שיש ייחוד בין בני ישראל עם הקב"ה, כי אז נעשים בני ישראל מיוחדים לה' יתברך.
בליל שבת כשחוזרים מבית הכנסת, אנו מבקשים בפזמון לפני הקידוש 'בצאתכם לשלום מלאכי השלום', ונשאלת השאלה מה עניינה של בקשה זו?
עונה רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א על פי מדרש המבאר את הפסוק "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" (במדבר כג, כג), 'כי בני ישראל יהיו לפנים ממחיצתן של המלאכים, וישאלו מבני ישראל מה פעל אל'.
היינו, בגאולה העתידה שאנו מצפים לה, בני ישראל יהיו לבדם קרובים אל הקב"ה, והקב"ה יכניס אותנו לבית גנזיו ויגלה לנו סודות תורתו ומה הן גבורותיו בעולם. והמלאכים לא יהיו רשאים להיכנס רק יעמדו על הפתח, וכשנצא ישאלו אותנו המלאכים מה למדתם מפי הגבורה.
על פי מדרש זה מחדש ר' צדוק, שסעודת שבת היא 'מעין עולם הבא', כשאיש יהודי ובני ביתו יושבים לאכול בצוותא סעודת שבת, יש להם טעימה מה'לעתיד לבוא'. באותם רגעים הם נמצאים בבית גנזיו של בורא עולם, ויש קירוב נפלא אליו יתברך באהבה ובחיבה גדולה.
וזו הסיבה שאומרים 'בצאתכם לשלום', שהרי ידוע שהמלאכים מלוים את האדם מבית הכנסת ונכנסים לביתו, וכאשר ניגשים לעשות קידוש ולערוך סעודת שבת, הרי זה בבחינת הייחוד של יוסף הצדיק עם השבטים. לכן אומרים 'הוציאו כל איש מעלי', היינו - 'צאתכם לשלום מלאכי השלום'.
למדים אנו מדבריו על גודל החשיבות בשעת אכילת שבת בסעודות, ואת גודל הקדושה הנפלאה השורה בבית של יהודי כשיושב ליד שולחנו הטהור עם בני ביתו, עד כדי כך שאומרים למלאכים 'צאתכם לשלום' בבחינת 'הוציאו כל איש מעלי'.
ועוד על פי דבריו אלו, מבינים אנו כי ראוי להתנהג בצורה נאה ומכובדת בזמן מרומם כזה כשיושב בשולחן המלך. לא לדבר על דברים בטלים, אלא לנצל רגעים יקרים אלו בדיבורים על פרשת השבוע, לספר סיפורי צדיקים, לשיר זמירות שבת בהנאה ובשמחה.
האדם ישמח במעלתו שהוא יהודי, שיחד עם היותו אדם גשמי שעוסק בחומריות, הרי הוא בן של מלך. וישמח ויחזק את עצמו בכך שברגעים אלו הוא שרוי בבית גנזיו יתברך בבית קודש הקודשים ונאמר עליו 'הביאני המלך חדריו'.
אנו יוצאים מימים קדושים של חג החנוכה, חג האורות, שההלכה אומרת 'נר איש וביתו'- הדלקנו אור של אמונה בה' ובתורתו כדי שיחול שם שמיים וישרה בתוך הבית.
מובא מצדיקים שבנרות חנוכה מאיר האור הגנוז שהקב"ה גנזו לעתיד לבוא, שאפילו מלאכים אינם רשאים להינות מאורו. רק אנו זכינו להמשיך עלינו את האור הטהור הזה שיאיר בביתנו, וזכינו לדבקות של אמת ששייכת רק לנו ולבוראנו.
בכל שבת עלינו לכוון בתיבות התפילה ובייחוד במילים "ולא נתתו ה' אלוקינו לגויי הארצות, ולא הנחלתו מלכנו לעובדי אלילים, גם במנוחתו לא ישכנו ערלים, כי לעמך ישראל נתתו באהבה, לזרע יעקב אשר בם בחרת".
וראיתי פירוש נפלא בשם 'האור גדליהו' זצ"ל: 'לא ישכנו ערלים'- "שאומות העולם לא ראויים אפילו להיות 'שכנים' לשבת". כי שבת מקודשת ומיוחדת רק לעם הנבחר, לזרע יעקב, שהקב"ה הבטיחו בפרשה שלנו "אנכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם עלה".
שבכל מקום שיהודי נמצא תמיד הוא שייך ומקושר בקשר אמיץ וחזק לאביו שבשמיים, ותמיד מאירים עליו נרות החנוכה- "כי אשב בחושך ה' אור לי".
במשך השבוע האדם ימשיך על עצמו את קדושת השבת, באופן שיפנה לעצמו זמן ביום, שבדקות אלו הוא מתייחד עם בוראו, רבנו נחמן מברסלב זיע"א קורא לזה בשם 'התבודדות'. היינו, שהאדם מקדיש זמן לדבקות בה' על ידי שיחה בינו לבין קונו ברצונות ובכיסופים, זמן שאין יכולת למלאכים לקטרג וכל התפילה עולה.
האדם זוכה בזמן זה להיכלל בו יתברך באהבה ובחיבה, ולקשר עצמו עם הקב"ה בקשר נצחי, באופן שיהיה 'בלתי לה' לבדו'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
