ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
בספרים הקדושים מובא שכל הירידה של יוסף הצדיק, ואחריה הירידה של יעקב אבינו למצרים, הן הכנה ולימוד בשבילנו איך להתנהג במצבים של ירידה למצרים, שמסמל את מצרי הנפש. בפרט שאנחנו נכנסים לימי השובבי"ם, שידוע שיש בהם תיקון עצום לכל ענייני הקדושה, ויכולת להתרומם ולהתעלות ממיצרי היצר הרע.
אנחנו יודעים שיעקב ויוסף נחשבים כאחד, כמו שקראנו בתחילת פרשת וישב: "אלה תולדות יעקב יוסף".
רבי נתן מברסלב זיע"א בספרו 'ליקוטי הלכות' (השכמת הבוקר, ד) מביא את דברי האריז"ל על הפסוק "אלה תולדות יעקב יוסף, יוסף בן שבע עשרה שנה", ש'שבע עשרה' בגימטריה 'טוב', כלומר שיוסף הצדיק היה מהות של טוב.
כך גם לגבי יעקב אבינו שנאמר עליו בתחילת פרשתנו שהוא חי במצרים 'שבע עשרה שנה', זאת אומרת שיעקב אבינו לימד אותנו שגם בתוך מיצרי הנפש מונח גרעין של 'טוב'.
רוצה לומר, שגם אם אדם נמצא בירידה רוחנית, עליו לא להתייאש, אלא להאמין שגם במקומו גנוז טוב ואור אלוקי, כי 'טוב' הכוונה 'לאלוקות', כפי שרבי נתן מפרש בתחילת 'ליקוטי הלכות' (השכמת הבוקר, א), ככתוב בתהלים (קמה, ט) "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו". ללמדנו, שיהודי צריך להאמין שבתוך תוכו יש נשמה אלוקית שהיא שורש הטוב, והטוב הזה הוא העצמיות שלו.
כפי שנכתב, אנו נכנסים לימי השובבי"ם, ויש עצות רבות איך לזכות לתיקון ולתוספת קדושה, כגון - מקווה, תיקון הכללי, קריאת תהלים, חיזוק בלימוד תורה, ויש הסוברים אפילו שצריך תענית או תענית דיבור, והכל אמת ונכון, וכל אחד יעשה לפי מנהגו.
אבל, צריך לזכור ולהזכיר לעצמנו בכל עת שהמפתח לעבודה רוחנית, הוא ההבנה שביסוד ובמהות שלי אני טוב גמור, ואף לאחר כל הנפילות והכישלונות שעברתי, הנקודה האלוקית, הטובה והטהורה שבי, נשארה כפי שהייתה מקודם, רק שעכשיו אני רוצה לחזור ולגלות אותה מחדש.
יעקב אבינו חי קמ"ז שנה, והגר"א בפירושו על הפסוק במשלי (כב, ט) "טוב עין הוא יבורך" כותב ש'טוב עין' עולה כמניין ימי חיי יעקב אבינו - קמ"ז.
ויש בזה לימוד עצום - כי דרכו של היצר הרע להזכיר לאדם את הפגמים והנפילות שלו, וכך לגרום לו להתייאש לגמרי. אבל יעקב אבינו לימד אותנו שאנחנו צריכים להסתכל על עצמנו בעין טובה, ולהאמין בטוב העצמי שלנו, כי כשאדם מסתכל על עצמו בעין טובה וחיובית, הוא מתמלא במוטיבציה לעשות ולפעול טוב.
זהו שכתוב "ויחי יעקב בארץ מצרים", יעקב אבינו הניח חיות והתחזקות לכל יהודי בעולם השקוע במצרים - בירידה נפשית או רוחנית, שיוכל גם הוא להסתכל על עצמו בעין טובה, ולהאמין שגם במקומו מונחת נקודת חיות של טוב אלוקי, וכך דרכה הוא יכול להתרומם אפילו מהמצב הכי נמוך ולהתעלות בקדושה ובעבודת ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
