ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
שקט הושלך בחלל בית הכנסת. המתפללים האחרים שהצטרפו בינתיים לשיח החלו מתדיינים בהצעתו של אפרים. הטונים, שבהתחלה היו מאופקים ומכבדים החלו לעלות עד שכלל לא ניתן היה לשמוע את כולם. צעקות נשמעו מכל עבר: "בושה אם נעשה כדבר הזה" קרא האחד, "נמאס מהקבצנים האלה" קראו שניים לעומתו. "ומה עם העניים שלנו? מה כבר נשאר לנו לתת לשכנינו שנאנקים תחת עול הפרנסה?" קרא אחר. המהומה והבלאגן איימו להציף את הבניין.
לפתע הושלך הס. אל בית הכנסת נכנס רב הישוב. הרב, שהבין שהגיע בעיצומו של ויכוח פנה בחביבות לכולם והתיישב במקומו ללמוד. המתפללים, שרכשו כבוד ואהדה לרבם פנו אליו ביראה ושאלו כיצד עליהם להתייחס למציאות זו? האם מותר להם להפסיק כליל את הגעת הקבצנים לישוב על מנת שיוכלו לתת לעניים במקומיים את מה שהם צריכים? או שמא עליהם להמשיך במציאות הנוכחית?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
סיפור דומה התרחש בוילנה בתקופת כהונתו של הגר"א. הגר"א סיכם עם ראשי הקהל שהוא לא יוכל לבוא לרוב האסיפות הקשורות לענייני הקבילה משום שהוא טרוד בלימודו. אולם אם ירצו לתקן תקנה חדשה הם יוכלו לקרוא לו ולהתייעץ עמו. פעם אחת עלתה מחלוקת בין ראשי הקהל. מזה חודשים רבים שלוילנה מגיעים עניים רבים כדי להתדפק בבתים ובבתי הכנסיות ולאסוף מעות למחייתם. הדבר החל להקשות עליהם עד מאד שכן אנשים הפחיתו את תרומותיהם לתושבי הקהילה העניים. היו שרצו לתקן שעניים מבחוץ לא יוכלו לקבץ נדבות בקהילת וילנה. הדבר גרם למתחים קשים וראשי הקהל נותרו אובדי עצות.
לאחר דיונים רבים החליטו שלא יאפשרו לעניים שאינם מבלי הקהילה לקבץ נדבות בוילנה. ראשי הקהל פנו בדחילו ורחימו לרבם הגר"א וביקשו לשמוע את דעתו תקנתם החדשה. כששמע הגר"א את דבריהם, קם ממקומו, ויצא מהחדר. ראשי הקהל הלכו אחריו ושאלו מדוע יצא הרב? ענה להם הגר"א: "אמרתי לכם לא לקרוא לי אלא אם כן תהיה תקנה חדשה." ראשי הקהל לא הבינו את כוונתו שהרי במקרה הזה הם רוצים לתקן תקנה חדשה. המשיך הגר"א והסביר את כוונתו. תקנה זו ישנה היא, שהרי תוקנה כבר בסדום. (על פי שרי המאה, חלק ב).
למעשה יש לתת לעניי העיר יותר מאשר עניי עיר אחרת על פי ההלכה ש'עניי עירך קודמים' (בבא מציעא עא.). אולם צריך לתת מעט גם לשאר העניים ולא לדחותם לגמרי.
יש להעיר שלפעמים גבאי בית כנסת רואים לנכון לא לאפשר לשים קופות צדקה נוספות בבית הכנסת מלבד קופת בית הכנסת וקופת עניי העיר. מותר לעשות כך, אך לעולם אין למנוע מאנשים לבוא ולקבץ נדבות.
לסיכום: אסור למנוע מאנשים להיכנס ולקבץ נדבות שזוהי מידת סדום. אכן יש לתת לעניי העיר יותר מאשר לעניי עיר אחרת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
