ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
שקט הושלך בחלל בית הכנסת. המתפללים האחרים שהצטרפו בינתיים לשיח החלו מתדיינים בהצעתו של אפרים. הטונים, שבהתחלה היו מאופקים ומכבדים החלו לעלות עד שכלל לא ניתן היה לשמוע את כולם. צעקות נשמעו מכל עבר: "בושה אם נעשה כדבר הזה" קרא האחד, "נמאס מהקבצנים האלה" קראו שניים לעומתו. "ומה עם העניים שלנו? מה כבר נשאר לנו לתת לשכנינו שנאנקים תחת עול הפרנסה?" קרא אחר. המהומה והבלאגן איימו להציף את הבניין.
לפתע הושלך הס. אל בית הכנסת נכנס רב הישוב. הרב, שהבין שהגיע בעיצומו של ויכוח פנה בחביבות לכולם והתיישב במקומו ללמוד. המתפללים, שרכשו כבוד ואהדה לרבם פנו אליו ביראה ושאלו כיצד עליהם להתייחס למציאות זו? האם מותר להם להפסיק כליל את הגעת הקבצנים לישוב על מנת שיוכלו לתת לעניים במקומיים את מה שהם צריכים? או שמא עליהם להמשיך במציאות הנוכחית?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
סיפור דומה התרחש בוילנה בתקופת כהונתו של הגר"א. הגר"א סיכם עם ראשי הקהל שהוא לא יוכל לבוא לרוב האסיפות הקשורות לענייני הקבילה משום שהוא טרוד בלימודו. אולם אם ירצו לתקן תקנה חדשה הם יוכלו לקרוא לו ולהתייעץ עמו. פעם אחת עלתה מחלוקת בין ראשי הקהל. מזה חודשים רבים שלוילנה מגיעים עניים רבים כדי להתדפק בבתים ובבתי הכנסיות ולאסוף מעות למחייתם. הדבר החל להקשות עליהם עד מאד שכן אנשים הפחיתו את תרומותיהם לתושבי הקהילה העניים. היו שרצו לתקן שעניים מבחוץ לא יוכלו לקבץ נדבות בקהילת וילנה. הדבר גרם למתחים קשים וראשי הקהל נותרו אובדי עצות.
לאחר דיונים רבים החליטו שלא יאפשרו לעניים שאינם מבלי הקהילה לקבץ נדבות בוילנה. ראשי הקהל פנו בדחילו ורחימו לרבם הגר"א וביקשו לשמוע את דעתו תקנתם החדשה. כששמע הגר"א את דבריהם, קם ממקומו, ויצא מהחדר. ראשי הקהל הלכו אחריו ושאלו מדוע יצא הרב? ענה להם הגר"א: "אמרתי לכם לא לקרוא לי אלא אם כן תהיה תקנה חדשה." ראשי הקהל לא הבינו את כוונתו שהרי במקרה הזה הם רוצים לתקן תקנה חדשה. המשיך הגר"א והסביר את כוונתו. תקנה זו ישנה היא, שהרי תוקנה כבר בסדום. (על פי שרי המאה, חלק ב).
למעשה יש לתת לעניי העיר יותר מאשר עניי עיר אחרת על פי ההלכה ש'עניי עירך קודמים' (בבא מציעא עא.). אולם צריך לתת מעט גם לשאר העניים ולא לדחותם לגמרי.
יש להעיר שלפעמים גבאי בית כנסת רואים לנכון לא לאפשר לשים קופות צדקה נוספות בבית הכנסת מלבד קופת בית הכנסת וקופת עניי העיר. מותר לעשות כך, אך לעולם אין למנוע מאנשים לבוא ולקבץ נדבות.
לסיכום: אסור למנוע מאנשים להיכנס ולקבץ נדבות שזוהי מידת סדום. אכן יש לתת לעניי העיר יותר מאשר לעניי עיר אחרת.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד אמונה?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אנחנו קודש למענך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך נהנים כשעובדים קשה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
