ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
הלכה א':
מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן שנאמר (שמות יג): "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים". כמו שנאמר (שמות כ): "זכור את יום השבת". ומנין שבליל חמשה עשר תלמוד לומר: והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך. ואף על פי שאין לו בן, אפילו 1 חכמים גדולים חייבים לספר ביציאת מצרים וכל המאריך בדברים שאירעו ושהיו הרי זה משובח.
הלכה ב':
מצוה להודיע לבנים ואפילו לא שאלו שנאמר והגדת לבנך, לפי דעתו של בן אביו מלמדו, כיצד אם היה קטן או טיפש אומר לו בני כולנו היינו עבדים כמו שפחה זו או כמו עבד זה במצרים ובלילה הזה פדה אותנו הקב"ה ויוציאנו לחירות, ואם היה הבן גדול וחכם מודיעו מה שאירע לנו במצרים ונסים שנעשו לנו ע"י משה רבינו הכל לפי דעתו של בן. (רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ז)
נדמה שהיא משימה בלתי אפשרית היא, שמירת הילדים ערים בלילה עליו נצטוינו: "והגדת לבנך". גם אם ישנו הילדים בצהריים, לאחר זמן קצר מאבדים הם ענין בהגדה, ובחידושי התורה עליהם שקדו מבעוד מועד משתתפי הסדר. במקרה הטוב הילדים, אינם מפריעים למהלך הסדר, במקרה הפחות טוב הם יוצרים אטרקציות חלופיות...
אלא, שהמעיין ברמב"ם, יראה שאין כלל מצוה לחדש חידושים בהגדה בליל הסדר. מצות הערב היא פשוט לספר מה היה ביציאת מצרים. "אפילו חכמים גדולים חייבים לספר ביציאת מצרים" (רמב"ם פ"ז ה"א), דהיינו למרות שיודעים אנו חכמים וכבר יודעים את הסיפור, ואין בסיפור זה פילפול וחידוד - מצווים אנו, פשוט, לספר מה היה.
כמובן שסיפור זה הוא כפי דעתו של השומע. יש שנסתפק לספר לו בכלליות בלבד, ויש שנדקדק לעיין כמה מכות נכללו בכל מכה ומכה, וכנגד איזה עוון באה כל מכה ופרטיה, ואיזה לקח היה בכל מכה ומכה.
נראה שהדרך הרצויה בערב זה היא לקרוא בזריזות את ההגדה עד "מתחילה עובדי ע"ז", ואז פשוט לשבת ולספר לכל הילדים את סיפור היציאה בצורה חיה וזורמת (אחר שכבר למדנו את המדרשים, ודקדוק הפסוקים). אפשר לשלב תחפושות, הצגות, שירים וכד'. לאחר שכבר יתעייפו הילדים, אז יקראו את המשך ההגדה בזריזות, ובסעודה ידרשו המבוגרים בעניני הצלת ה' את עמו כפי כוחם והרמה הראויה להם.
דרך הסיפור - שאלה
הלכה ג':
וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות עד שישיב להם ויאמר להם כך וכך אירע וכך וכך היה. וכיצד משנה מחלק להם קליות ואגוזים ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו וחוטפין מצה זה מיד זה וכיוצא בדברים האלו, אין לו בן אשתו שואלתו, אין לו אשה שואלין זה את זה מה נשתנה הלילה הזה, ואפילו היו כולן חכמים, היה לבדו שואל לעצמו מה נשתנה הלילה הזה. /השגת הראב"ד/ חוטפין מצה. א"א פירוש אחר ממהרין לאכול כדי שלא ישנו. (רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ז)
המרגיש שיש לו מעלה או הבנה משל עצמו, אין הוא פתוח לקבל מן האחר 2 . הרגשת ההעדר והחיסרון, מהווה כלי קיבול להבנה חדשה.
על כן, מצוות ההגדה היא על ידי הקדמת שאלה לסיפור. אפילו האדם נמצא לבד, יש לו לעורר עצמו לשאול, "להיכנס לראש" של מצוקת אי-ידיעה, ורק אח"כ להתחיל לספר ביציאת מצרים. כך ייספג בו סיפור הדברים ביתר שאת, ויחלחלו הדברים פנימה, ולא יישאר ברובד החיצוני בלבד.
מהלך הסיפור
הלכה ד':
וצריך להתחיל בגנות ולסיים בשבח, כיצד מתחיל ומספר שבתחלה היו אבותינו בימי תרח ומלפניו כופרים וטועין אחר ההבל ורודפין אחר ע"ז, ומסיים בדת האמת שקרבנו המקום לו והבדילנו מן התועים וקרבנו ליחודו.
וכן מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשו לנו ובחירותנו, והוא שידרוש (דברים כו) מ"ארמי אובד אבי" עד שיגמור כל הפרשה, וכל המוסיף ומאריך בדרש פרשה זו הרי זה משובח. (רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ז)
וכן מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשו לנו ובחירותנו, והוא שידרוש (דברים כו) מ"ארמי אובד אבי" עד שיגמור כל הפרשה, וכל המוסיף ומאריך בדרש פרשה זו הרי זה משובח. (רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ז)
מהלך סיפור ההגדה הוא להתחיל משפל המצב בו היינו קודם שבא ה' ועזרנו, עד שילך ויתאר את תיקון המציאות ועילויה בחסדי ה' עלינו.
סיפור זה רץ על שני מישורים: רוחני, וגשמי:
המישור הרוחני מתחיל ממה שמתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו. הסיפור מתחיל ממצבו הירוד של תרח, דרך בירור הסגולה בבני ישראל, ועד מתן תורה - הבדלת ישראל להיות לו ממלכת כהנים וגוי קדוש.
המישור הגשמי מתחיל מהשיעבוד הקשה במצרים, ועד לגאולה.
עיקר ההגדה
הלכה ה':
כל מי שלא אמר שלשה דברים אלו בליל חמשה עשר לא יצא ידי חובתו ואלו הן, פסח מצה ומרור.
פסח - על שם שפסח המקום ב"ה על בתי אבותינו במצרים שנאמר (שמות יב): "ואמרתם זבח פסח הוא לה' וגו'".
מרורים - על שם שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים.
מצה - על שם שנגאלו. ודברים האלו כולן הן הנקראין הגדה. (רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ז)
פסח - על שם שפסח המקום ב"ה על בתי אבותינו במצרים שנאמר (שמות יב): "ואמרתם זבח פסח הוא לה' וגו'".
מרורים - על שם שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים.
מצה - על שם שנגאלו. ודברים האלו כולן הן הנקראין הגדה. (רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ז)
עיקרה של ההגדה היא הבחירה העצמית שבחר בנו ה', בגלל הסגולה שבנו ולא בגלל מעשינו. ושמכח בחירה זו הוציא אותנו בבת אחת ממצב מר וקשה לגאולה.
מהלך זה בא לידי ביטוי באזכור קורבן הפסח הבא לזכר הפסיחה על בתי ישראל, למרות שהיו דומים למצרים (כפי שמופיע במדרשים). בפסיחה זו הבחין ה' בין טיפה של ישראל לטיפה של מצרי - בחירה שאינה תלויה במעשים.
אזכור נוסף הוא של המרור - לזכר מרירות ושפלות בו היינו.
ולבסוף המצה - על שם הגאולה החפוזה, שברצות ה' שיצאו ישראל ממצרים, אפילו לא הספיק בצקם להחמיץ.
כך בכל עת, אף שלא בזכות, יכולה הגאולה לבוא. אפילו במצב בו חרב חדה מונחת על צווארנו, פתאום יכול לבוא גואל.
"הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא אָמַר ה' צְבָאוֹת" (מלאכי ג, א)

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך ללמוד אמונה?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

"בזאת התורה" - איזו תורה?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

סודו החינוכי של חודש שבט

מה עושים בערב פסח שחל בשבת?

הנאה ממעשה שבת

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

הלכות שטיפת כלים בשבת

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















