ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- קדושת הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
החמיר הכתוב בעריות, בעבור הארץ שתטמא בהן ותקיא הנפשות העושות. והנה העריות חובת הגוף ואינן תלויות בארץ. (רמב"ן שם).
ישנן עבירות מיוחדות, שאף על פי שאינן נראות קשורות לארץ ישראל דוקא, ועם כל זה עבירות אלו הינן "סגולה" להיות מגורש מארץ ישראל. כאשר האדם עושה מעשה גשמי, אין המעשה נעצר במישור הגשמי, מהווה הוא מנוף להרים איתו השפעה רוחנית. לדוגמא, בדור המבול, כאשר פגמו ביותר באיסורי עריות, גרמו להשפעה רוחנית, שבסופו של דבר באה לידי ביטוי בכך שאפילו הארץ השחיתה את דרכה 1 . רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון אמר: הכל קלקלו מעשיהן בדור המבול, הכלב היה הולך אצל הזאב, והתרנגול היה מהלך אצל הטווס, הדא הוא דכתיב: "כי השחית כל בשר", השחית כל אדם אין כתיב, אלא כי השחית כל בשר.
רבי לוליאני בר טברין בשם רבי יצחק אמר: אף הארץ זינתה, היו זרעין לה חטין והיא מפקא (מוציאה) זונין. אילין זונייא רבה, מן דרא דמבולא אינון (הצמח הזה הנקרא זונין, נשאר ממעשי דור המבול). (בראשית רבה כח, ח)
המשחית זרעו, להשפיע את שפעו וחיותו למקורות נרפשים, גורם "אתערותא דלעילא" שגם הקב"ה, ח"ו, ישפיע את השפעתו לעולם לחיצונים – מערכת הטומאה ואומות העולם, ולא לקדושה ולישראל – על כך מקנאת הארץ/השכינה, על מיעוט שפעה וקבלתה מהקב"ה בעבור חטאי אותו האדם. לא רק בחטאי הזכר הוא כן, מקנאת הארץ גם על חטאי הנקבה. "אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה" (ויקרא יט, כט). כאשר חוטאת הנקבה, גם הארץ נטמאת כדוגמתה, ונותנת חילה לזרים.
ממילא מובן, כמה חמור הוא פגם הברית בענין ארץ ישראל, וכמה תמוה הוא להאבק מחד על הארץ, ומאידך לא להאבק את המאבק הפנימי יותר, שהוא רוח אפה של הארץ – המאבק על קדושת הברית. ואמרו חז"ל:
"ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך" – רבי יודן אמר...אם מקיימין בניך את המילה הן נכנסים לארץ ואם לאו אין נכנסים לארץ... ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' אבון ב"ר יוסי כתיב (יהושע ה): "וזה הדבר אשר מל יהושע", דבר אמר להם יהושע ומלן. אמר להם: "מה אתם סבורין שאתם נכנסין לארץ ערלים?! כך אמר הקב"ה לאברהם אבינו ונתתי לך ולזרעך אחריך וגו' על מנת ואתה את בריתי תשמור!". (ב"ר מו, ט)
הרי שיסוד הביאה לארץ הוא טהרת הברית, ודוקא אז ישנה משמעות למהלך האלוקי המפרה של הופעת רצון ה' על ידי החיבור לארץ ישראל.
והאריך הב"ח ('בית חדש' יו"ד סי' רס. ריש הלכות מילה) בזה, ומפאת חשיבות הענין נעתיק כאן את לשונו:
אבל נראה בקושטא (=באמת) שגם בדורו (של ה'טור') היו רבים נכשלים בעון זה, כמו שמצינו בדורינו שאין נזהרים בקיום מצות מילה כמאמרה. והוא כי עיקר המצוה להיות עליו אות ברית קודש מאותיות שמו הקדוש יתברך לשמור את כל גופו מכל טומאת עריות. והנה הרבה נכשלו בעון זה לטמאות אות ברית קודש בעריות ובייחוד בבנות הערלים, ומולידין בנים לעבודה זרה. וגם רבים באים אל נשים פנויות בנדתן, ונעשה להם כהיתר כיון שהיא ישראלית פנויה. וע"כ האריך רבנו בדרוש המילה כמה גדולה היא אם מקיים אותה כמאמרה שלא יהא פוגם אותה, כי מלבד שיש בה צד כרת ונכרתו עליה י"ג בריתות ולא נקרא אברהם אבינו שלם עד שנימול, עוד דבר גדול מזה שכריתת ברית על נתינת הארץ אינה אלא אם בניך מקיימין את המילה, ואם לאו אין נכנסין לארץ.
אם כן נשמע שעון זה, והוא כשפוגם אות ברית קודש, דאין מקיים מצות מילה להיות דבוק עם קדושת שמו יתברך, אלא נדבק אל החיצונים, דבר זה הוא מחזיק גלותינו בין האומות שאין נכנסין לארץ... על כן צריך להזהר בה מאוד לקיימה בזמנה ולא יהא פוגם קדושתה בשום ביאת איסור והוצאת זרע לבטלה...
אם כן נשמע שעון זה, והוא כשפוגם אות ברית קודש, דאין מקיים מצות מילה להיות דבוק עם קדושת שמו יתברך, אלא נדבק אל החיצונים, דבר זה הוא מחזיק גלותינו בין האומות שאין נכנסין לארץ... על כן צריך להזהר בה מאוד לקיימה בזמנה ולא יהא פוגם קדושתה בשום ביאת איסור והוצאת זרע לבטלה...
על כן, נתחזק בשמירת הברית, ומכח עוצמה פנימית זו, נוכל בנקל לנצח במישורים החיצוניים של מלחמתנו על הארץ.
עבודה זרה
והנה הארץ שהיא נחלת השם הנכבד תקיא כל מטמא אותה ולא תסבול עובדי ע"ז ומגלים עריות. והפרשה הזאת הזכירה המולך לכלול עבודה זרה עם זכרון העריות. ועל כולם אמר אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים, ותקיא הארץ את יושביה, וכן אמר בפרשה השניה (להלן כ כו) ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, שהוא חומר איסור עבודה זרה, ולכך אמר כי מפני שהם מיוחדים לשמו בעבור כן נתן להם הארץ, שנאמר (שם פסוק כד) ואומר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אותה אני ה' אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים. (רמב"ן שם)
יחד עם דברי התורה על איסור עריות, ותליית התורה איסור זה בירושת הארץ, מוזכר גם איסור עבודה זרה – משמע שגם הוא "סגולה" לאי-ירישת הארץ. עם האמור לעיל מובן הדבר, כיון שכל ענין ארץ ישראל הוא הפך עבודה זרה שהוא עבודה לפקידים ושרים הרוחניים, ואילו ארץ ישראל/השכינה לא ניתן עליה פקיד למשול בה אלא הקב"ה הוא המנהיגה ו"בועלה", אם כן, אין אלא חסר כל הווא אמינא לעבוד לאותם פקידים במקום בו אין להם בכלל ממשלה, בארץ ה'?! נראה שעיקר המקבילה של עבודה זרה כיום היא שיעבוד למנטליות גויית ולתרבויות זרות, המגיעות אלינו דרך הטלויזיה ושאר אמצעי התקשורת החילוניים – גם זה, הוא "סגולה" עצומה לאיבוד הארץ, ח"ו! הצורך תרבויות אלו – "תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים" (במדבר לב) – עוקר הוא את עצמו במו ידיו מביתו שלו.
^ 1 כמו כן, עונשם של דור המבול שהשחיתו את זרעם בכל מקום (חסד דטומאה), היה על ידי השפעת רוב מים המטביעים (ג"כ בחינת חסד של פורענות), וע"כ אמרו (מסכת שבת מא ע"א): "רבי אליעזר אומר: כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם!", כיון שהוא ממש אותו הענין.
האם מותר לפנות למקובלים?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
פסח שני
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
