ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בפרשתנו אנו לומדים על מצות ציצית (במדבר טו, לז - מ):
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם...לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי".
בציצית עצמה רמוזים כל תרי"ג מצוות שתורה, וכותב רש"י, וז"ל:
"שמנין גימטריא של ציצית שש מאות, ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי"ג", עכ"ל.
אופן כריכת החוטים בטלית קטן - נעשית לפי מספר הוי"ה, כלומר 10 כריכות בתחילה, ואחריו 5 כריכות, ואחריו 6 כריכות, ואחריו 5 כריכות. ובטלית גדולה - כורכים 7, 8, 11, 13, שהם ביחד מניין ט"ל. ואם שינה בכריכות בין טלית קטן לטלית גדול, לית לן בה.
למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי
במצות ציצית כתוב "למען תזכרו", ואומר הב"ח כל מקום שכתוב בתורה "למען" - חובה עלינו לדעת את הטעם המיוחד של המצוה. לדוגמא, במצות סוכה כתוב (ויקרא כג, מג) "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ואם בנה סוכה מהודרת ומקושטת להפליא, ואכל ושמח שמחה גדולה, אבל לא ידע לשם מה יושבים בסוכה, לא יצא ידי חובתו.
כך גם במצות ציצית שכתוב "למען", חובה עלינו לדעת את הטעם המיוחד שבמצוה.
נוסח לשם יחוד קודם עטיפת הטלית
ולכן בנוסח 'לשם יחוד' שלפני עטיפת הטלית (מובא בסידור 'קול אליהו' בעמוד נט) כתוב: "לשם יחוד וכו' הריני בא ללבוש טלית מצויצת כהלכתה, כמו שציונו ה' אלוקינו בתורתו הקדושה: ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם. והריני מכון שצוני הקב"ה להתעטף בציצית כדי שנזכור כל מצוותיו לעשותם שנאמר וכו', והריני מכון לפטור בברכה זו גם הטלית קטן שעלי" וכו'.
על הטלית קטן לא מברכים בבקר, מכיון שפוטרים אותו בברכת הטלית גדול. והנ"מ היא, אם הולך ביום שישי למקוה, ואשתו הכינה לו טלית קטן חדש או מכובס - אזי בתוך המקוה אינו יכול לברך "שהחיינו" או "על מצוות ציצית " (או "להתעטף בציצית" - אם יש בו שיעור), ועל כן לא ילבשנו מיד, אלא יצא ויטול את ידיו, ואז ילבשנו ויברך.
לפי הפשט, לילה לאו זמן ציצית הוא, ולדעת המקובלים גם בלילה יש לישון עם ציצית.
שמיכת צמר - חייבת בציצית
לדעת הפוסקים, שמיכת צמר אמיתית שמתכסה בה ביום (כי לפעמים אינו קם בעמוד השחר להתפלל) - חייבת בציצית שהרי נאמר (דברים כב, יב) "אשר תכסה בה". ועל כן, יש לעגל את אחת הפינות, ולא די בקיפול אחת הפינות ותפירתה, אלא יש לגזור בעיגול ולתפור. שאם לא כן, הרי כל אדם מתכסה בשמיכתו לעיתים עד אחרי עמוד השחר, ומאותו רגע מחוייב הוא בציצית, ונמצא מבטל מצות עשה, ולובש בגד המחוייב בציצית ללא הטלת ציציות (עיין בא"ח לך לך, ז').
טלית מצמר - אליבא דכו"ע
כתוב בשו"ע (בסי' ט' סעי' א'): "אין חייב בציצית מן התורה, אלא בגד פשתים או של צמר רחלים, אבל בגדי שאר מינים אין חייבים בציצית אלא מדרבנן". וכתב הרמ"א: "ויש אומרים דכולהו חייבין מדאורייתא והכי הלכתא" (ועיין בא"ח נח, א').
וכתב המש"ב (שם ס"ק ה'):
"וירא שמים יחמיר על עצמו לחוש לדעה הראשונה ויעשה טלית של צמר כדי שיתחייב בציצית מן התורה לכו"ע. ונכון שיעשה בין הטלית גדול ובין הטלית קטן של צמר".
על בעל הבא"ח היו אומרים: אילו בזמן ירמיה הנביא היו שומעים לירמיה כמו ששומעים לבא"ח בבגדד, לא היה חורבן.
פעם אחת דרש גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבא"ח זיע"א, שטלית שעשויה מצמר רחלים אליבא דכולי דעלמא זה מצוה מדאורייתא, וטלית שעשויה מצמר גפן או שאר סוגי בדים, זה מדרבנן. למחרת הלכו כל האנשים לקנות טלית מצמר רחלים. המוכר ראה שיש דרישה לטליתות אלו, והפקיע את המחיר. באו האנשים לפני בעל הבא"ח ואמרו לו את שאירע. אמר בעל הבא"ח למוכר, הרי בזכות הדרשה שלי יש לך קונים, א"כ אני רוצה חצי מהרווחים של המכירות, והסכים המוכר לדבריו. ואז אמר בעל הבא"ח שעל חלקו הוא מוותר בשביל הקונים, ושימכור בחצי המחיר.
הסידור 'חוקת עולם' היה הסידור הראשון שהודפס בו שילוב הויה ואדנות בכל שם הויה. וכשהגיע סידור זה הגיע לבגדד הראוהו לבעל הבא"ח והוא אמר שזה דבר חשוב מאד, ומיד רצו כל האנשים לקנות את הסידור. המוכר שראה זאת, מיד העלה את המחירים. שוב באו לפני בעל הבא"ח, והוא אמר למוכר הסידורים כפי שאמר למוכר הטליתות (וידוע שכל ההלכות שנמצאות בסידור 'חוקת עולם' נכתבו ע"י הרה"ג ר' נסים עיני זצ"ל).
ברכת שהחיינו על פרי או בגד חדש
מהדין, הרואה פרי חדש או הקונה בגד חדש - מברך 'שהחיינו'. ועתה נוהגים לברך רק בשעה שלובש או שאוכל. הפוסקים כב"י: מברכים על הפרי ואח"כ מברכים 'שהחיינו', ואין זה נקרא הפסק. ולדעת הרמ"א: מברכים 'שהחיינו' בתחילה ואח"כ על הפרי.
כשאדם לובש בגד חדש, טוב שיאמר תפילה שהתקין בעל הבא"ח בלשון חכמים ח"ב סי' יז, ואנו הבאנו את הנוסח בשלמות בסידור 'קול אליהו' עמוד תתק"ה (905).
אוצרות בלב הים
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
תהיו חמים!
למה ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לפנות למקובלים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
