ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- בין המצרים
- ספריה
- קומי אורי
- ח - המאבק על התודעה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הקדוש אשר אהרון בן אלכסנדר נחמן הי"ד
שנרצח בחברון כו' תמוז תשמ"ג.
מה טיבה של "שנאת חנם" זו שהיתה בין הללו שעסקו בתורה מצוות וגמילות חסדים? איך יתכן שאנשים מסוג זה יתפסו לשנאה עוורת, שאין לה אפילו הנמקה, והיא מוגדרת בתור "שנאת חנם"? מסתבר ששנאה זו התפתחה ביניהם דוקא על רקע של עסק זה בתורה ובמצוות. תקופה זו של סוף בית שני מקבילה להתפתחות המחלוקות בישראל בשטח ההלכה, שהתחילה לפי קבלת חז"ל בימי הזוגות והגיעה לשיאה במחלוקת בית שמאי ובית הלל. היתה זו מחלוקת לשם שמים, ומכל מקום התפשטה המחלוקת כנראה מחוץ לעצם ההלכות השנויות בחילוקי דעות, גם על הצורה והשיטה של ניהול המחלוקת.
שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, אומרת הגמרא (ערובין יג), הללו אומרים: 'הלכה כמותנו', והללו אומרים: 'הלכה כמותנו'. יצאה בת קול ואמרה: "אלו ואלו דברי אלקים חיים והלכה כבית הלל". והסבירו שם הטעם: "מפני שנוחים ועלובים היו ושונים דבריהם ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימים דברי בית שמאי לדבריהם". ומכלל התנהגותם של בית הלל, אתה למד על צורת התנהגות בית שמאי...
כאן מצניעים חז"ל בקורת על ניהול מחלוקת בצורה של חוסר סבלנות לדעת הזולת, וחוסר כבוד לזולת על סמך דעותיו השונות. אם אמנם עצם אפשרות של דעות חלוקות שהללו אוסרים והללו מתירים, הללו מטמאים והללו מטהרים מסמנת ירידה בידיעת התורה, ודורות הקדמונים לא נחלקו כלל בשאלות הלכה, הרי יש צורך לדעת שגם לפלוני זכות שיקול והכרעה וקביעת מה שנראה לו לאמת, לא פחות ממה שיש לי. ואם אפילו אני משוכנע שטעות בידו, כיון שלדעתו הוא האמת כדבריו, מצווה אני לנהוג בו כבוד.
הנלחם בשצף קצף על דעתו, המבזה את רעהו על שום שלו דעה אחרת משלו, אשר איננו מצמצם את הניגודים לאותו שטח שבו הם נמצאים בהכרח, ומרחיב אותם גם לשטחים אחרים, יזרה שנאה ופירוד, ישתדל להצדיק אותה בכל האמצעים עד שבסופו של דבר יגרום לפירוד מוחלט לשני מחנות יריבים, שאין דרך להשלים ביניהם, אין אפשרות לשתף פעולה בשום דבר ולבסוף זה בא לידי חורבן, והיא היא שנאת החנם שהחריבה את בית המקדש.
הבדלי השקפות על רקע תפיסות שונות של תורה ומצוות יתכנו בכל זמן. הבדלים אלה מציינים גם את תקופתנו. שונה היא תפיסת המאורעות, היחס למדינה, דרך הפעולה להשגת המטרה בין המחנה הדתי-לאומי לבין אלה שאומרים שאין להם אלא תורה. אילו היה זה מוגבל רק לחילוקי דעות אלה, כי אז היה אפשר להסתכל על התופעה כדבר בריא. דא עקא, שגם אצלנו חורגים הדברים מהמסגרת של חילוקי הדעות הממשיים הרחק מעבר לגבול זה.
הייתי תמיד שמח לציין שהמחנה שלנו אינו נתפס לדרך נפסדת זו. תמיד תרמנו לישיבות מבלי הבדל תפיסה והשקפה, קבלנו בסבר פנים כל אורח שנזדמן אלינו גם אם הוא מהמחנה המתנגד. והצטערתי מאד לגילוי היחס הבלתי סובלני שנתבטא בהורדת המודעות על שמירת שבת ובאיומים על הפרעת סדר במקרה של "העזה" לדרוש על נושא זה. מאימתי נעשה ענין השבת לשאלה "מפלגתית"? מה שייכות של ענין מוסכם לדברי הכל, לדברים אחרים שבהן חלוקות הדעות? ועל הכל, היכן יחס הכבוד האלמנטרי לאדם הנברא בצלם, בפרט שאותו אדם, אדם מישראל הוא ושומר תורה ומצוות הוא, אם כי אולי בצורה הנראית למישהו "אדוקה" מדי? האם אין כאן השפעת עקיפין של אותו מחנה מנוגד דוקא וקבלת תכסיסיהם הם במאבק עם המתנגד, תכסיסים שנראים לנו כל כך בלתי מתאימים ובלתי מובילים למטרה?
ישמשונו ימי "בין המצרים" המזכירים עוונות ראשונים כאות אזהרה לא להכשל שוב באותו חטא עצמו - חטא שנאת חנם.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך נראית נקמה יהודית?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
