ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אם נכון הדבר בסתם מקרה, על אחת כמה וכמה שכן הוא כאשר אותו החייכן אינו כופה אחרים לעשות רצונו, אלא מותיר בידם את הבחירה האם ליפול ברשתו או לא.
בפרשתנו מצווה הקב"ה את בני ישראל, לראות בבני מדין צרים ואויבים, ולהכות בהם. וכי מה עשו בני מדין רעה לישראל? והלא אפילו האדומים שאיימו לצאת בחרב לקראת בני ישראל, נא' בהם: "לא תתעב אדומי" - ומה עשו בני מדין יותר מהם? כל פשעם של המדיינים היה להציע לבני ישראל לזנות אחר בנותיהם וללכת בדרכם, ומה בכך? הבחירה הרי נותרה ביד בני ישראל אם לחטוא או לא.
מסתבר, שלא כך רואה הקב"ה את פני הדברים: "אמר רבי נתן: מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר, ואבר מן החי לבני נח? תלמוד לומר (ויקרא יט): ולפני עור לא תתן מכשול" (עבודה זרה דף ו ע"ב).
על אף התדמית המאצ'ואית משהו, בו רואה האדם את עצמו כשליט-על לבחור כרצונו ולא להיות מושפע מסביבתו - האדם הוא דוקא יצור נוח להתפתות. יתרה מזאת, אסור לאדם להכניס עצמו, ללא צורך, למקום בו הוא עלול להכשל. אמרו בגמ', שהעובר ללא צורך במקום של פריצות, אע"פ שמסב ראשו ואינו מסתכל, הרי הוא רשע בדבר הזה (עי' בב"ב נז ע"ב. ועיין ברכות נה ע"א גבי קיר נטוי).
משל היצר הרע למה הוא דומה לליסטים חיגר היושב על פרשת דרכים, אך ידיו חזקות מאד. חכם הולך מסביב וכלל אינו מגיע אליו. וטיפש הרי הוא הולך בדרך זו ומשחק בחיגר. פעם ופעמיים מצליח עד שלבסוף תופסו השודד. וכיון שתפסו, לא בנקל יצא ממנו (עי' אבות דר"נ).
הכשלת חבירו בכל דבר שיגרום לו נזק - הרי זה דבר חמור, אך ביותר חמור הוא כאשר גורם לחבירו נזק רוחני: "'וידבר ה' אל משה לאמר, צרור את המדינים' (במדבר כ"ה, טז יז). למה? 'כי צוררים הם לכם' (במדבר כ"ה יח), מכאן אמרו חכמים בא להורגך השכם להרגו, ר' שמעון אומר: שכל המחטיא את האדם יותר (חמור) מן ההורגו, שההורגו הורגו בעולם הזה, ויש לו חלק לעולם הבא, והמחטיאו הורגו בעולם הזה ולעולם הבא" (תנחומא פינחס ד) - המחטיא את האדם טורדו מן העולמות הרוחניים שאמור האדם לקנות, ומשבש את דרכיו בעולם הזה. אין זה דבר של מה בכך!
המצופה מאיתנו כיום הוא להתרחק מכל הבא להחטיאנו, בזדון או בשגגה. יש להתרחק מכל הבא לשתול בדעתנו עקמימות המחשבה, ורגשות זלזול בקודש. רק מי שטחו עיניו מראות, לא יתן ליבו למגמתיות התקשורתית, שהיא שופר האידיאולוגיה החילונית. רק עיוורון רוחני ידחיק את מלחמת התרבות הסוערת המתנהלת במדינת ישראל.
מאידך עלינו להרבות בהצעת הטוב בפני אותם תינוקות שנשבו. כשם שאסור לזמן את הרע בפני חברו, כך יש לזמן את הטוב בפניו, לפתוח פתח ואור בפני כל מי שרק ירצה לשוב.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד גמרא?
אנחנו בצד של החזקים!
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
