ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
לב רבים מאוהבי המתנחלים נחמץ בראותם איך שוב ושוב התקשורת החילונית מפלה בין דמם של המתנחלים לדמם של שאר הישראלים. הנה למשל, במשך כמה ימים היו לנו שני חטופים - חייל ומתנחל. על החייל החטוף דיברו בראש כל מהדורת חדשות, ואילו את אליהו אשרי הזכירו רק לפעמים, וגם אז בסוף המהדורה. היה פעם אדם מתועב שטען שלמתנחלים לא אכפת שהמחבלים הורגים בהם, כי ממילא הם משריצים הרבה ילדים, ועל כל אחד שנהרג להם הם משריצים עוד כמה. ורבים אחרים טוענים תדיר כי המתנחלים מעדיפים למות למען האדמה הקדושה מאשר לשמור על חייהם, ולכן הם מפקירים את עצמם ואת ילדיהם לסכנה.
טוב שלא ידברו על קדושינו בתקשורת
במשך שנים חשתי פגיעה קשה מהתבטאויות אלה, אולם בתקופה האחרונה חשבתי כי בדיעבד יש להיות מרוצים מכך. הלוואי ולא ידברו כלל בתקשורת על מתינו הקדושים! וכי מעלתם משתנה בכלשהו מדיבורי התקשורת?! הלא הם נהרגו על קידוש ה', ואמרו חכמים שאין כל ברייה יכולה לעמוד במחיצתם, כי משום שנהרגו כיהודים שמייצגים את דבר ה' בעולם, הופקעו במיתתם ממעלתם הפרטית ונעשו שליחי ציבור של ה' וכלל ישראל, ונתקדשו. ומה זה משנה אם ידברו עליהם בתקשורת או לא. ואמנם המשפחה והחברים מצטערים מאוד על מיתתו של הקדוש, אבל גם להם לא תועיל התקשורת. את האבדה לא יוכלו להשיב, ונחמה אמיתית תהיה רק מבניין ציון וירושלים, ומה תועיל לנו התקשורת?!
אדרבה, מוטב לבקש מהתקשורת שלא לסקר את הלוויות הקדושים. שלא יראו אותנו דומעים ומתאבלים. האמת שעדיף היה שלא לסקר כלל את "הצלחות" הפיגועים - ללא ספק זה היה מוריד את המוטיבציה שלהם באופן דרמטי. על סיקור הפיגועים בתוך הקו הירוק אין לנו שליטה, אבל כאשר הסיקור על "הצלחת" הפיגועים בתוך יש"ע מצומצם, המוטיבציה שלהם לפגוע במתנחלים פוחתת. וכך למרות שקל יותר לבצע פיגוע ביהודה ושומרון, בפועל את עיקר רשעותם הם מכוונים כלפי שאר האזרחים, יקירי התקשורת. עדיף שהמחבלים יבינו שחבל להם להתאמץ להרוג במתנחלים, כי ממילא זה לא משפיע על אף אחד. ההרוגים עצמם הרי זוכים למעלת קדושים, ושכרם בגן עדן עצום. והמתנחלים הנותרים, הרי משריצים במקומם המון מתנחלים אחרים. וגם כלל הציבור אינו נבהל מזה כל כך, כפי שהדברים משתקפים בתקשורת. ואם כן למה להם להשקיע מאמצים, לגייס אנשים וכסף, לתכנן, להסתכן ולמות עבור כך.
ואם מטרת הפרסום לעודד את כוחות הביטחון להגביר את מאמצי הסיכול - כמדומה שכוחות הביטחון מודעים לערכם של חיי אדם ולשחיקה הנגרמת לביטחון כלל ישראל מכל פיגוע שמצליח, ואין צורך לעודד אותם לכך דרך הסיקור התקשורתי. ואם יש צורך בהפעלת לחץ, אפשר לעשות זאת בחשאי. כיוצא בזה אמר דוד בקינתו על שאול (שמואל ב' א, יט-כ): "הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפלו גיבורים". אנו בתוך יישובינו נזכור ונקונן על האבדה. אבל כלפי חוץ - "אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון, פן תשמחנה בנות פלשתים, פן תעלוזנה בנות הערלים". שמא פרסום הקינה והאבל ידרבן אותם להתאמץ יותר לפגוע בנו. ומתוך הוקרה אמיתית של זכר הקדושים נזכה כולנו במהרה לגאולה שלימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
