ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
הביעור צריך להיעשות כאשר יבול של זן מסוים כבר אינו קיים בשדה. בשלב זה חובה לבערו מן הבית, כמאמר חז"ל: "כלה מן השדה – כלה מן הבית" (שביעית פרק ט מ"ה, תענית דף ו ע"ב).
כיום יש לנו אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לגדל פירות וירקות מסוימים גם שלא בעונתם הטבעית. מציאות זו מעלה שאלה ביחס להגדרת הזמן בו חלה חובת הביעור. לפני שנענה על שאלה זו, נשאל שאלה מקבילה: נניח שבעת שיבול השביעית כלה, יבול השמינית כבר קיים. האם ניתן לומר שמכיוון שפירות השמינית "בשדה", אין חובה לבער את פירות השביעית "מן הבית"?
החזון איש מביא ראיה לשאלה זו ממשנה במסכת שביעית (פרק ט משנה ד). נאמר שם שלא אוכלים על הסתווניות. הסתווניות הם פירות החונטים בסוף הקיץ, ועל כן הם קדושים בקדושת שביעית, אך הפרי עצמו מוכן לאכילה בסתיו, ולכן למעשה אנשים אינם מודעים לכך שהפירות הללו פירות שביעית. המשנה אומרת שמכיוון שבפועל אנשים אינם מתייחסים לפירות הללו כפירות שביעית, הם אינם מעכבים את הביעור.
החזון איש דן קל וחומר: מדובר כאן במציאות בה יש פירות שביעית על העץ, אך הביעור אינו נדחה בגינם בגלל שאנשים אינם מתייחסים אליהם כפירות שביעית. קל וחומר אם הפירות באמת פירות שמינית!
הגרש"ז אומר שאין להביא ראיה מן הסתווניות. שם יהיו מספר חודשים, והשנה השביעית תסתיים, ללא הפרי הזה על העץ. לדוגמא: נניח שפירות אחרים חונטים באדר ובאלול, ובשלים בניסן ובתשרי. מעיקר הדין, מכיוון שבתשרי יהיו פירות מהזן הזה הקדושים בקדושת שביעית, אין חובת ביעור. אך אנשים אינם יודעים לזהות את הפירות הללו כקדושים בקדושת שביעית, ולכן יש לבער את הפירות הללו בסיוון, כאשר הם כלים מן העצים. זה לא אומר לנו דבר על פירות וירקות שניתן לגדל ברצף אל תוך השנה השמינית.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
10 - דילול פירות שביעית
11 - האם פירות השמינית יצילו את פירות השביעית?
12 - השפעת יצירת תנאים מלאכותיים על חובת הביעור
טען עוד
לפני מספר שבועות עסקנו בטעם הדין של הביעור. למדנו שני טעמים לחובה זו:
א. תשומת לב לכך שאנו אוכלים מידו הרחבה של הקב"ה. גם כאשר אוכלים את היבול בתוך הבית, זה נעשה כנספח ובמסגרת האכילה בשדה. כאשר היבול כלה מן השדה, האכילה בבית נותרת מנותקת מהקבלה מידו של הקב"ה.
לפי גישה זו, הביעור נדחה כל עוד הקב"ה מספק את פירות השביעית. קיומם של פירות שמינית אינו מצדיק את דחיית הביעור של הפירות הללו.
ב. אסור לייצר יתרון של אוכלי הבית על פני אוכלי השדה. הביעור נועד להשיב את השוויון של החברה (כולל החיות) בזכותם לפירות שביעית.
לפי גישה זו, כאשר פירות השביעית כלים, כבר אין שוויון בגישה לפירות. פירות השמינית הם בבעלות פרטית, ואינם בבעלות החברה. בכדי להשיב את השוויון החברתי במצב זה, יש להפקיר את פירות השביעית לחברה.
אם נקבל את פסיקת החזון איש, זה יענה על חלק מן השאלה: גם אם הייצור המלאכותי של היבול ישפיע על חובת הביעור, יהיה זה רק כל עוד היבול הנוכחי הוא יבול השביעית! מעת שכלה יבול השביעית, תהיה חובת ביעור, גם אם זן זה קיים ללא הפסקה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












