ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
הדבר בולט מאוד בהנגדה של מִתּוֹךְ הַקָּהָל מול אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל, ננסה להסביר מה המסר?
קרח ועדתו נקהלו על משה ואהרון וערערו על מנהיגותם:
"וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְקֹוָק וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְקֹוָק" (במדבר ט"ז ג).
בשלב השני קרח מקהיל עליהם את כל העדה:
"וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (שם, שם יט).
משה מציל את עם ישראל מכילוי, האדמה פתחה את פיה ובלעה אותם. הכתוב מסכם:
"וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל" (שם, שם לג).
למחרת העדה מלינה על משה ואהרון ונקהלת עליהם: "וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הָעֵדָה עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן" (שם, י"ז ז).
סכנת הכליה שוב מרחפת באוויר, משה מרגיש שהזמן דוחק והוא מצווה על אהרון:
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְקֹוָק הֵחֵל הַנָּגֶף". אהרון נענה מיד: "וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם: וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה" (שם, שם יא-יג).
קרח ועדתו אבדו מִתּוֹךְ הַקָּהָל. חז"ל נחלקו עד כמה חמור היה עונשם?
לפי התוספתא, בדעת רבי עקיבא, עוונם היה כל כך חמור שהם איבדו גם את העולם הבא שלהם.
לדעת ר' יהודה בן פתירא הם אבדו רק מן העולם הזה (סנהדרין פרק י"ג ה"ט).
באבות דרבי נתן מצאנו הגדרה אחרת: "קרח ועדתו לא חיין ולא נידונין שנאמר "וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל" דברי רבי אליעזר. אומנם, גם רבי אליעזר מודה שלעתיד לבא – לעולם הבא, הם יעלו. כך מבואר במסכת סנהדרין (דף קח ע"א): "רבי אליעזר אומר: עליהם הוא אומר 'ד' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל' (תפילת חנה שמו"א ב' ו)".
לכולי עלמא, קורח ועדתו הוציאו עצמם מהכלל – מקהל ישראל, לכן הם אבדו. עומק האבדון תלוי בדעות השונות.
לעומתם, אהרון הכהן שאיבד את שני בניו, בניסיון להקטיר קטורת, איננו מהסס. וכשיש צורך, הוא ממהר להתחבר עם כלל ישראל, ורץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל. כך מסמן אהרון לדורות הבאים מהי מנהיגות, מסירות נפש עבור כלל ישראל.
המדרש מתאר זאת כך: "בשעה שיצא הקצף מלמעלה לחבל שונאיהם של ישראל (בלשון סגי נהור), וכיון שראה משה אמר לו מה אתה עומד 'קח את המחתה ותן עליה אש' (שם י"ז יא): אמר אהרן למשה אחי אתה רוצה להרגני, בני מפני שהקריבו לפניו אש מן הדיוט נשרפו, שנאמר 'ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם' (ויקרא י' א), מה כתיב בתריה, 'ותצא אש מפני ה' ותאכל אותם' (שם, שם ב), ואתה אומר לי קח את המחתה?! אמר לו משה לך עשה מהרה, שנאמר 'והולך מהרה ...' (במדבר י"ז יא), כיון ששמע אהרן כך (הבין שמדובר בפיקוח נפש של הציבור), אמר אפילו אני מת על ישראל (כדי להציל את עם ישראל) איני מתאחר, מיד 'ויקח אהרן כאשר דבר משה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל (שם שם יב), הלך בשביל ישראל" (מדרש אגדה (בובר) ויקרא פרק ח פסוק ב).
מדברי המדרש קיבלנו שיעור חשוב בהנהגה, מי הוא המנהיג האידאלי? מי שרץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל, שם את ענייניו האישיים בצד ומתחבר לכלל ישראל, בדרך זו הוא גם מאחד אותם. זאת, לעומת קורח, שעליו ועל עדתו נאמר 'וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל'.
מסכם את הדברים בעל הכלי יקר על פרשתנו: "לכך נאמר ויאבדו מתוך הקהל, מתוך שרצה ד' שיהיו כל ישראל בקהילה אחת ובאגודה אחת ...והמה (קרח ועדתו) לא רצו בזה, על כן נאבדו".
הבה נתפלל כי נזכה להנהגה שתאחד את כל חלקי האומה ותרוץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
