ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
שלום הרב
האם מותר בשבת להניח ענפים על השולחן? (כאלה שהכנתי מראש לצורך עיצוב השולחן כמובן).
תוכל לכתוב עם מקורות? תודה
תשובה:
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
4 - ייעוד אבנים לשימוש – הלכה למעשה
5 - ענפים לעיטור שולחן
6 - מוקצה של שברי כלים ושקי תפוחי אדמה
טען עוד
איזו סייעתא דשמיא! כשכתבתי טורים על השמיטה במשך שנת השמיטה לא היה מפתיע במיוחד שתדיר הייתי מקבל שאלות שעוסקות בנושאים קרובים לנושא עליו כתבתי. שמחתי לקבל את שאלתך בדיוק בתקופה בה אני כותב טורים על הלכות מוקצה.
המוקצה הבסיסי ביותר הוא מה שאינו כלי ואינו אוכל. מה שאינו כלי ואינו אוכל לא הוכן לשימוש של בני האדם, וממילא הוא מוקצה משימושנו במשך השבת. מלשון הגמרא במסכת שבת (דף קכ"ד) ניתן לדייק שהכנסת החפצים הללו לשימוש נחשבת כהולדה של שימוש חדש בשבת, וזה אסור. כמובן שאין הכוונה ממש לאיסור של תיקון כלי, אך המשמעות היא שמותר להשתמש בשבת אך ורק בדברים הנמצאים במרחב השימוש שלנו בכניסת השבת.
אם כך עולה השאלה: כיצד מכניסים חפץ מהטבע למרחב האנושי לפני שבת?
כמובן שרוב הכלים שלנו עוברים הכנה משמעותית לפני שהם נכנסים לשימוש – כלי המטבח, הסלון והספרים, כולם נלקחו מהטבע ועברו עיבוד משמעותי בכדי שיוכלו לשמש את צרכינו בצורה מיטבית. אך אין צורך בהכנה שכזו בכדי להכניס חפצים אחרים לכלל שימוש שיפקיע אותם מדין מוקצה.
הגמרא (שבת דפים קכד-קכה) דנה בשאלה הזאת, ומביאה מספר מקרים, מחלוקות וסיפורים. מתוך הדברים עולות שלוש רמות אפשריות של הכנה. נדגים אותם ביחס לשאלתכם על ענפים לקישוט:
- שינוי של החפץ לצורך השימוש (לדוגמא - שיוף של חלק מהעץ כדי שיתאים יותר לצורך הקישוט).
- שימוש מקרי בחפץ (לדוגמא: אם השתמשתם בענף כקישוט, אך לא התכוונתם לשמור אותו לטווח הארוך).
- כוונה להשתמש בחפץ בשבת (כמו כוונתכם להשתמש בענפים כקישוט בשבת).
השו"ע (סימן שח סעיפים כ-כא) פוסק שההכנה הרצויה היא הכנה ושינוי בגוף החפץ. ברם, אם הבאתם את החפץ לתוך הבית עם תכנון להשתמש בו לצורך הזה לטווח הארוך, מותר להשתמש בו. אך אם התכנית היא להשתמש בו לשבת זו בלבד, נדרשת הכנה בגוף החפץ.
הרמ"א מביא את שיטת יש אומרים, שדיו שיתכנן להשתמש בחפץ, וגם אם משתמש בחפץ באופן חד פעמי, דיו בייחוד החפץ לשימוש.
למעשה, אם רצונכם להשתמש בענפים הללו לצורך קישוט השלחנות בשבת, בדרך כלל אין צורך בהכנה מיוחדת. אם אתם מעצבים את השלחנות לפני השבת, הבאת הענפים למקומם לפני השבת והשימוש בהם בדרך זו בכניסת השבת מספיקה להגדיר אותם כקישוט, ולאחר מכן יהיה מותר לטלטל אותם בחופשיות במשך השבת. מעבר לכך, בדרך כלל חותכים, קושרים, או אפילו עושים שיוף קל לענפים בכדי שיתאימו לשמש כקישוט. די בקשירה או חיתוך מינימלי בכדי שייחשבו הלכתית כמוכנים לשימוש זה בשבת. גם אם כל אלה לא נעשו, ניתן לסמוך על הרמ"א, שעצם כניסתם לבית עם כוונה לשימוש מספיקה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
