ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
שלום הרב
האם מותר בשבת להניח ענפים על השולחן? (כאלה שהכנתי מראש לצורך עיצוב השולחן כמובן).
תוכל לכתוב עם מקורות? תודה
תשובה:
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
4 - ייעוד אבנים לשימוש – הלכה למעשה
5 - ענפים לעיטור שולחן
6 - מוקצה של שברי כלים ושקי תפוחי אדמה
טען עוד
איזו סייעתא דשמיא! כשכתבתי טורים על השמיטה במשך שנת השמיטה לא היה מפתיע במיוחד שתדיר הייתי מקבל שאלות שעוסקות בנושאים קרובים לנושא עליו כתבתי. שמחתי לקבל את שאלתך בדיוק בתקופה בה אני כותב טורים על הלכות מוקצה.
המוקצה הבסיסי ביותר הוא מה שאינו כלי ואינו אוכל. מה שאינו כלי ואינו אוכל לא הוכן לשימוש של בני האדם, וממילא הוא מוקצה משימושנו במשך השבת. מלשון הגמרא במסכת שבת (דף קכ"ד) ניתן לדייק שהכנסת החפצים הללו לשימוש נחשבת כהולדה של שימוש חדש בשבת, וזה אסור. כמובן שאין הכוונה ממש לאיסור של תיקון כלי, אך המשמעות היא שמותר להשתמש בשבת אך ורק בדברים הנמצאים במרחב השימוש שלנו בכניסת השבת.
אם כך עולה השאלה: כיצד מכניסים חפץ מהטבע למרחב האנושי לפני שבת?
כמובן שרוב הכלים שלנו עוברים הכנה משמעותית לפני שהם נכנסים לשימוש – כלי המטבח, הסלון והספרים, כולם נלקחו מהטבע ועברו עיבוד משמעותי בכדי שיוכלו לשמש את צרכינו בצורה מיטבית. אך אין צורך בהכנה שכזו בכדי להכניס חפצים אחרים לכלל שימוש שיפקיע אותם מדין מוקצה.
הגמרא (שבת דפים קכד-קכה) דנה בשאלה הזאת, ומביאה מספר מקרים, מחלוקות וסיפורים. מתוך הדברים עולות שלוש רמות אפשריות של הכנה. נדגים אותם ביחס לשאלתכם על ענפים לקישוט:
- שינוי של החפץ לצורך השימוש (לדוגמא - שיוף של חלק מהעץ כדי שיתאים יותר לצורך הקישוט).
- שימוש מקרי בחפץ (לדוגמא: אם השתמשתם בענף כקישוט, אך לא התכוונתם לשמור אותו לטווח הארוך).
- כוונה להשתמש בחפץ בשבת (כמו כוונתכם להשתמש בענפים כקישוט בשבת).
השו"ע (סימן שח סעיפים כ-כא) פוסק שההכנה הרצויה היא הכנה ושינוי בגוף החפץ. ברם, אם הבאתם את החפץ לתוך הבית עם תכנון להשתמש בו לצורך הזה לטווח הארוך, מותר להשתמש בו. אך אם התכנית היא להשתמש בו לשבת זו בלבד, נדרשת הכנה בגוף החפץ.
הרמ"א מביא את שיטת יש אומרים, שדיו שיתכנן להשתמש בחפץ, וגם אם משתמש בחפץ באופן חד פעמי, דיו בייחוד החפץ לשימוש.
למעשה, אם רצונכם להשתמש בענפים הללו לצורך קישוט השלחנות בשבת, בדרך כלל אין צורך בהכנה מיוחדת. אם אתם מעצבים את השלחנות לפני השבת, הבאת הענפים למקומם לפני השבת והשימוש בהם בדרך זו בכניסת השבת מספיקה להגדיר אותם כקישוט, ולאחר מכן יהיה מותר לטלטל אותם בחופשיות במשך השבת. מעבר לכך, בדרך כלל חותכים, קושרים, או אפילו עושים שיוף קל לענפים בכדי שיתאימו לשמש כקישוט. די בקשירה או חיתוך מינימלי בכדי שייחשבו הלכתית כמוכנים לשימוש זה בשבת. גם אם כל אלה לא נעשו, ניתן לסמוך על הרמ"א, שעצם כניסתם לבית עם כוונה לשימוש מספיקה.
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
שבועות מעין עולם הבא!
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
למטר השמיים
פסח שני
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
