שמיעת הבת-קול מאחורי הפרגוד, שאלישע בן אבוי' הרגיש בה, קוראה לתשובה לכל באי עולם, והיה נשמע לו יחד עם זה, שכאילו היא מוציאה מן הכלל אותו בלבד אומרת: דרשני!
רואה הוא את הבוץ והזוהמה שבתוכה שוקע האדם החוטא, מכיר הוא שזוהי דרך אבדון, ושומע הוא גם שכל חוטא למרות שקיעתו בשערי הטומאה, עדיין פתוחה לפניו דרך החזרה, רק הוא האחד היחיד שאין לו דרך חזרה, שהוא מוכרח למצות את כוס התרעלה עד תום, והוא מקבל על עצמו את הגזירה מבלי לנסות לערער. כל העולם - כן, הוא - לא... מסתבר שבת-קול זו, שראשיתה אמת וסופה הטעיה, היא נחלתם של כל החוטאים: כל מי ששוקע בזוהמת החטא רואה הוא שזוהי דרך מות; ויודע הוא גם כן, במה שנוגע לאחרים, שיכולים הם אף על פי כן לצאת מזה; רק כלפי עצמו נדמה לו - אין חזרה! ואין הוא מעלה על דעתו, שאם קיימת "תשובה" בעולם, לא יתכן שיהא אחד יוצא מן הכלל. ואין הוא מעלה על דעתו, שאם רק יתן דעתו לחזור, אף הוא יתקבל ברצון, שאין זה אלא אחד מדרכי היצר, שהוא לא רק מטעה ומכניס רוח שטות לפני החטא, אלא שהוא גם יוצר אצל האדם את הדמיון לאחר החטא שהוא יוצא מן הכלל, ושלפניו דוקא ננעלו כל השערים.

כל חטא יוצר אצל החוטא דמיון של חבלים, של עבותות המקשרות אותו, הכובלות אותו, שאינן מאפשרות לו אלא דרך אחת בלבד - להמשיך בדרך זו בה הלך. נראה לו שתנאי החיים בהם הוא נתון, החברים שאתם הוא מתרועע, דעת הצבור שנוצרה מסביבו, הדיבורים אשר הוא דיבר אתמול, המעשים אשר הוא עשה אתמול, כל זה מכריח אותו גם להבא. כיצד יחזור בו? איך יתכחש לחבריו אשר רק אתמול התהולל אתם יחד, איך יתכחש לדבריו, אשר אתמול דבר אותם בשחצנות ובהתפארות, איך יתן גט כריתות לעברו ויהפך לאחר?

ברם, יש לדעת כי גם "הבא לטמא פותחין לו" (עבודה זרה נה, א), היינו שגם לפניו פותחין שערי תשובה! הרי זה בעצם העובדא שהוא שומע שאחרים כן נקראים לתשובה, בעוד שהם גם הם, אינם שומעים קריאה זו במה שנוגע לעצמם, משמע שכן הוא הדרך, שההתעוררות הראשונה תבוא לו לאדם מעצמו. עלינו ללמוד שהחבלים והעבותות הקושרים כביכול את ידינו, אינם אלא דמיונות שוא, ואם רק נרצה לנתקם נראה שאינם אלא קורי עכביש בלבד.

דרשו ה' בהמצאו, אלו עשרה הימים שבין ר"ה ליוהכ"פ.
אין כימים האלה מסוגלים לתשובה. הבה ונראה את הקריאה מופנית אלינו, הבא וננתק מעלינו את חבלי השוא, הבה ונתפלל מקרב לב: החזירנו בתשובה שלמה לפניך!
תתחדש עלינו שנה טובה, לתשובה לגאולה ולישועה.