ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
א"ל (ר' מאיר): אף אתה (אלישע בן אבוי') חזור בך! א"ל: כך שמעתי מאחורי הפרגוד: שובו בנים שובבים, חוץ מאחר. (חגיגה טו, א)
שמיעת הבת-קול מאחורי הפרגוד, שאלישע בן אבוי' הרגיש בה, קוראה לתשובה לכל באי עולם, והיה נשמע לו יחד עם זה, שכאילו היא מוציאה מן הכלל אותו בלבד אומרת: דרשני!
רואה הוא את הבוץ והזוהמה שבתוכה שוקע האדם החוטא, מכיר הוא שזוהי דרך אבדון, ושומע הוא גם שכל חוטא למרות שקיעתו בשערי הטומאה, עדיין פתוחה לפניו דרך החזרה, רק הוא האחד היחיד שאין לו דרך חזרה, שהוא מוכרח למצות את כוס התרעלה עד תום, והוא מקבל על עצמו את הגזירה מבלי לנסות לערער. כל העולם - כן, הוא - לא... מסתבר שבת-קול זו, שראשיתה אמת וסופה הטעיה, היא נחלתם של כל החוטאים: כל מי ששוקע בזוהמת החטא רואה הוא שזוהי דרך מות; ויודע הוא גם כן, במה שנוגע לאחרים, שיכולים הם אף על פי כן לצאת מזה; רק כלפי עצמו נדמה לו - אין חזרה! ואין הוא מעלה על דעתו, שאם קיימת "תשובה" בעולם, לא יתכן שיהא אחד יוצא מן הכלל. ואין הוא מעלה על דעתו, שאם רק יתן דעתו לחזור, אף הוא יתקבל ברצון, שאין זה אלא אחד מדרכי היצר, שהוא לא רק מטעה ומכניס רוח שטות לפני החטא, אלא שהוא גם יוצר אצל האדם את הדמיון לאחר החטא שהוא יוצא מן הכלל, ושלפניו דוקא ננעלו כל השערים.
כל חטא יוצר אצל החוטא דמיון של חבלים, של עבותות המקשרות אותו, הכובלות אותו, שאינן מאפשרות לו אלא דרך אחת בלבד - להמשיך בדרך זו בה הלך. נראה לו שתנאי החיים בהם הוא נתון, החברים שאתם הוא מתרועע, דעת הצבור שנוצרה מסביבו, הדיבורים אשר הוא דיבר אתמול, המעשים אשר הוא עשה אתמול, כל זה מכריח אותו גם להבא. כיצד יחזור בו? איך יתכחש לחבריו אשר רק אתמול התהולל אתם יחד, איך יתכחש לדבריו, אשר אתמול דבר אותם בשחצנות ובהתפארות, איך יתן גט כריתות לעברו ויהפך לאחר?
ברם, יש לדעת כי גם "הבא לטמא פותחין לו" (עבודה זרה נה, א), היינו שגם לפניו פותחין שערי תשובה! הרי זה בעצם העובדא שהוא שומע שאחרים כן נקראים לתשובה, בעוד שהם גם הם, אינם שומעים קריאה זו במה שנוגע לעצמם, משמע שכן הוא הדרך, שההתעוררות הראשונה תבוא לו לאדם מעצמו. עלינו ללמוד שהחבלים והעבותות הקושרים כביכול את ידינו, אינם אלא דמיונות שוא, ואם רק נרצה לנתקם נראה שאינם אלא קורי עכביש בלבד.
דרשו ה' בהמצאו, אלו עשרה הימים שבין ר"ה ליוהכ"פ.
אין כימים האלה מסוגלים לתשובה. הבה ונראה את הקריאה מופנית אלינו, הבא וננתק מעלינו את חבלי השוא, הבה ונתפלל מקרב לב: החזירנו בתשובה שלמה לפניך!
תתחדש עלינו שנה טובה, לתשובה לגאולה ולישועה.
(עלון כפר הרא"ה, אלול תשכ"ג)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
