ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
א"ל (ר' מאיר): אף אתה (אלישע בן אבוי') חזור בך! א"ל: כך שמעתי מאחורי הפרגוד: שובו בנים שובבים, חוץ מאחר. (חגיגה טו, א)
שמיעת הבת-קול מאחורי הפרגוד, שאלישע בן אבוי' הרגיש בה, קוראה לתשובה לכל באי עולם, והיה נשמע לו יחד עם זה, שכאילו היא מוציאה מן הכלל אותו בלבד אומרת: דרשני!
רואה הוא את הבוץ והזוהמה שבתוכה שוקע האדם החוטא, מכיר הוא שזוהי דרך אבדון, ושומע הוא גם שכל חוטא למרות שקיעתו בשערי הטומאה, עדיין פתוחה לפניו דרך החזרה, רק הוא האחד היחיד שאין לו דרך חזרה, שהוא מוכרח למצות את כוס התרעלה עד תום, והוא מקבל על עצמו את הגזירה מבלי לנסות לערער. כל העולם - כן, הוא - לא... מסתבר שבת-קול זו, שראשיתה אמת וסופה הטעיה, היא נחלתם של כל החוטאים: כל מי ששוקע בזוהמת החטא רואה הוא שזוהי דרך מות; ויודע הוא גם כן, במה שנוגע לאחרים, שיכולים הם אף על פי כן לצאת מזה; רק כלפי עצמו נדמה לו - אין חזרה! ואין הוא מעלה על דעתו, שאם קיימת "תשובה" בעולם, לא יתכן שיהא אחד יוצא מן הכלל. ואין הוא מעלה על דעתו, שאם רק יתן דעתו לחזור, אף הוא יתקבל ברצון, שאין זה אלא אחד מדרכי היצר, שהוא לא רק מטעה ומכניס רוח שטות לפני החטא, אלא שהוא גם יוצר אצל האדם את הדמיון לאחר החטא שהוא יוצא מן הכלל, ושלפניו דוקא ננעלו כל השערים.
כל חטא יוצר אצל החוטא דמיון של חבלים, של עבותות המקשרות אותו, הכובלות אותו, שאינן מאפשרות לו אלא דרך אחת בלבד - להמשיך בדרך זו בה הלך. נראה לו שתנאי החיים בהם הוא נתון, החברים שאתם הוא מתרועע, דעת הצבור שנוצרה מסביבו, הדיבורים אשר הוא דיבר אתמול, המעשים אשר הוא עשה אתמול, כל זה מכריח אותו גם להבא. כיצד יחזור בו? איך יתכחש לחבריו אשר רק אתמול התהולל אתם יחד, איך יתכחש לדבריו, אשר אתמול דבר אותם בשחצנות ובהתפארות, איך יתן גט כריתות לעברו ויהפך לאחר?
ברם, יש לדעת כי גם "הבא לטמא פותחין לו" (עבודה זרה נה, א), היינו שגם לפניו פותחין שערי תשובה! הרי זה בעצם העובדא שהוא שומע שאחרים כן נקראים לתשובה, בעוד שהם גם הם, אינם שומעים קריאה זו במה שנוגע לעצמם, משמע שכן הוא הדרך, שההתעוררות הראשונה תבוא לו לאדם מעצמו. עלינו ללמוד שהחבלים והעבותות הקושרים כביכול את ידינו, אינם אלא דמיונות שוא, ואם רק נרצה לנתקם נראה שאינם אלא קורי עכביש בלבד.
דרשו ה' בהמצאו, אלו עשרה הימים שבין ר"ה ליוהכ"פ.
אין כימים האלה מסוגלים לתשובה. הבה ונראה את הקריאה מופנית אלינו, הבא וננתק מעלינו את חבלי השוא, הבה ונתפלל מקרב לב: החזירנו בתשובה שלמה לפניך!
תתחדש עלינו שנה טובה, לתשובה לגאולה ולישועה.
(עלון כפר הרא"ה, אלול תשכ"ג)
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
למה לשמור על הקדושה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה באנו לעולם הזה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
